הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת ראה
"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" (דברים יד, כב)
וכתבו התוס' (תענית ט. ד"ה עשר תעשר) "הכי איתא בסיפרי עשר תעשר את כל תבואת זרעך" וכו', אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין ת"ל את כל וכו', לרבות רבית ופרקמטיא וכל דבר שמרויח בו".
מצות מעשר כספים, יש בה שלש שיטות (ביו"ד סי' רמט'): י"א שהיא חיוב גמור מהתורה, וי"א שהיא מדרבנן, וי"א שאינה אלא מנהג, והלכה כדעה זו – שמעשר כספים הוא מנהג.
ואף שהוא מנהג אין אדם יכול לומר 'איני נוהג בו', כיון שהוא מנהג קדום מאבותינו אברהם יצחק ויעקב, ונהגו בו כל ישראל, וכיון שכך – חייבים לקיימו [וכל זה כשאין עניים לפניו, אבל אם נזדמנו עניים לפניו בזה יש חיוב ליתן מגדרי צדקה].
אף שלהלכה מעשר כספים הוא רק מנהג, מי שנהג בו שלש פעמים חייב להמשיך ולהפריש מעשר כספים מדין נדר.
וכדי שלא להכשל באיסור נדרים, טוב להתנות כשנותן לראשונה מעשר – שעושה כן בלא נדר. אם לא התנה כן, ניתן לסמוך על מסירת המודעה בערב ראש השנה שמבטל בה את המנהגים שלא יהיו בתורת נדר.
שאלה: האם מותר לשמור את כספי המעשר לצורך חיתון הילדים.
תשובה: ניתן להפקיד חצי מסכום המעשרות בגמ"ח, ולהוציאו בעת שמחתן את ילדיו האברכים. אמנם אין לשמור את הכסף בבנק, או להשקיעו במניות על דעת שיוציאו בעת חיתון הילדים, מפני שכל ההיתר נאמר רק באופן שעד זמן זה מקיים בכסף מצות הלוואה. אמנם, אם הגיע הילד לגיל 18, מותר להשקיע את הכסף.
שאלה: למי הכי ראוי לתת את המעשר כספים.
תשובה: אף שמן הדין ניתן לתת את המעשר לכל דבר מצווה שאינו מחויב בה, ואפילו לפינת קפה בישיבה או בכולל, וכן לתורמו ל'מתמידים' שיקנו בו פרסים לעידוד ילדים ללימוד – אעפ"כ מצווה מן המובחר לתת את המעשר לעניים תלמידי חכמים.
וכל אברך שחי בצורה מינימאלית בסיסית ואינו גומר את החודש, נחשב עני ויכול לקבל מעשרות [ונתינה לבניו וחתניו האברכים קודמת לנתינה לארגונים אחרים].
וכן כל בחור ישיבה, שהישיבה או ההורים לא מספקים לו את הדברים שיש בדר"כ לבחורי ישיבה, נחשב כעני, ויכול לקבל מעשרות.
