הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת וישלח
מהיכן יודעים שבר מצוה היא בגיל 13
"ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו" (בראשית לד, כה)
ולמד מכך רש"י במסכת אבות (פ"ה משנה כא) ובמס' נזיר (כט: ד"ה ור"י) שבר מצוה היא בגיל 13, כי לוי היה אז בן 13, וקראו לו "איש", הרי ש"איש" זה בגיל 13, וכן מבואר בבראשית רבה (פרשה פ אות י) [ובשו"ת מהרי"ל (סי' נא) תמה מנלן שרק מגיל 13 נקראים "איש", הרי לא מצינו מפורש שפחות מגיל 13 לא נקראים איש].
וקשה, כיצד אפשר ללמוד משמעון ולוי מתי הוא גיל מצוות, הרי יש שיטות שכיוון שהם היו לפני מתן תורה, אזי דינם כבני נח, וכפי שכתב רש"י (ע"ז נא. ד"ה לבני נח) "כל זמן שלא נתנה תורה אף ישראל נקראו בני נח", וכן כתב גם בדף ג. (ד"ה נמרוד) "ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה", וכן כתב גם בסנהדרין (נט. ד"ה ואליבא) "מבני יעקב נאסר גיד הנשה שהיו בני נח קודם מתן תורה". ומבואר בדברי רש"י שדינם כבני נח, ולדבריו נמצא לכאורה שגם גוים מתחייבים בשבע מצוות בני נח רק בגיל 13.
אמנם דעת החת"ס (בתשובותיו, יו"ד סי' שיז) והמנחת חינוך (מצוה קצ) והאור שמח (פ"ג מהל' איסורי ביאה ה"ב) והנחל יצחק (חו"מ סי' ז) שגוים מתחייבים במצוות מזמן שמגיעים לכלל דעת, אפילו לפני גיל 13 [וע' תוס' רי"ד (כתובות יא) ותוס' (סנהדרין סט. ד"ה בידוע)].
אך דבריהם אזלי בשיטת הרא"ש (שו"ת סי' טז) והמהרי"ל (שו"ת סי' נא) שבר מצוה בגיל 13 היא הלכה למשה מסיני, כי גיל 13 הוא חלק מדיני "שיעורין" שנאמרו למשה מסיני (סוכה ו:), וכתבו החת"ס והמנ"ח (שם) שלפי מה שכתב הרמב"ם (הל' מלכים פ"ט ה"י) ששיעורין נאמרו רק לישראל ולא ולבני נח, לכן לגוים, הגיל הקובע לחיוב שבע מצות בני נח אינו גיל 13, אלא ממתי שיש להם דעת.