הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת תזריע – מצורע
"וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא יד, לח)
ומבואר בגמ' (חולין י:) שפס' זה הוא המקור שהולכים אחרי חזקה.
שאלה: אדם המסופק אם בירך ברכת המזון, ובא בנו או חבירו ואמר שראהו מברך. האם הם נאמנים על כך ואינו צריך לברך שוב, או שמא עליו לברך שוב, מכיון שהוא הרי היה ודאי חייב בברכת המזון, וא"כ הוא בחזקת חיוב לברך, ואין עד אחד נאמן נגד חזקה (יבמות פז, יו"ד סי' קכז).
תשובה: אינו צריך לברך שוב.
מקור: נידון זה תלוי בנדון האם יש חזקת חיוב במצוות. כלומר, יש לעיין האם אדם שהיה חייב במצווה מסוימת, אפשר לומר שיש עליו "חזקת חיוב" הקובעת שהוא עדיין חייב בה.
אם אכן יש חזקת חיוב במצוות, יש לתמוה על פסק השו"ע (סי' תפט ס"ח) שאדם המסופק אם ספר יום אחד או לא, יכול לספור את שאר הימים בברכה מדין ספק ספיקא [ספק אם ספר, ואף אם לא ספר, ספק אם הלכה כהדעות שכל יום מצוה בפני עצמה].
ויש לתמוה, כיון שהוא מסופק אם ספר אתמול או לא, הרי ישנה חזקה שהוא לא ספר, וא"כ מדוע הוא יכול לברך על הספירה משום "ספק ספיקא", הלא החזקה מכריעה את הספק וקובעת שהוא ודאי לא ספר, ולפי חלק מהפוסקים (עי' יו"ד סי' קי) אם יש באחד מהספיקות חזקה, לא נאמר בזה דין ספק ספיקא, והוא אינו יכול לברך.
ולמעשה נראה שאין חזקת חיוב במצוות, וכפי שמוכח מהראיות דלהלן:
[א] בגמ' בברכות (כא.) מבואר בעניין אדם המסופק אם קרא קריאת שמע, שאם ק"ש מדאורייתא צריך לקרוא מספק, ואם מדרבנן אי"צ לקרוא מספק.
והנה נחלקו הפוסקים האם אומרים ספק דרבנן לקולא כשיש בדבר חזקת איסור [עי' ש"ך (יו"ד סי' קי כללי ס"ס סק"כ) ופת"ש (שם סק"כ)].
ולשיטת הסוברים שלא אמרינן ספק דרבנן לקולא היכא שיש חזקת איסור, אמאי לא נחייב אותו לקרוא ק"ש מספק אפי' לצד שחיוב ק"ש הוא רק מדרבנן, הלא כיון שאותו אדם נתחייב ודאי במצות ק"ש, יש כאן חזקת חיוב [איסור], ואין אומרים ספד"ר לקולא.
[ב] כתב הר"ן בחידושיו (סוכה מו.) שאדם שלא נטל לולב בשאר הימים שחיובו מדרבנן, ונזכר בבין השמשות שלא נטל היום, אינו צריך ליטול, כיון דהוי ספק דרבנן לקולא [ועי' משנ"ב (סי' תר ס"ק ז, סי' תרנב ס"ק ב).
[ג] אדם המסופק אם קיים מצות שופר ביום השני של ראש השנה, וכן אדם המסופק אם קיים מצות לולב בשאר הימים, מן הדין אינו צריך לחזור ולקיים את המצווה מפני שספק דרבנן לקולא (משנ"ב סי' תקפה סק"ה).
ומכל הנ"ל מוכח שאין חזקת חיוב במצוות, ולכן נראה שעד אחד נאמן בזה, ואין זה נחשב עד אחד כנגד חזקה.
שלושים יום קודם שבועות:
יש דעות הסוברות שגם שלושים יום קודם שבועות צריך ללמוד את הלכות החג, וכן הלכות יום טוב (עי' משנ"ב סימן תכט ס"ק א).