הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת בהעלותך
פטור מנתינת צדקה באמצע התפילה משום "עוסק מצוה פטור מן המצוה"
"וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא" (במדבר ט, ו)
ומבואר בגמ' (סוכה כה) שלא יכלו לעשות את הפסח משום שנשאו את ארונו של יוסף והיו טמאי מת, והיו פטורים מקרבן פסח כיון שהעוסק במצוה פטור מן המצוה.
יש לעיין האם כאשר עני בא בזמן התפילה – צריך לתת לו צדקה, או שמא פטורים מכיון שהעוסק במצוה פטור מן המצוה.
והנה נחלקו הראשונים האם הפטור של העוסק במצוה נאמר גם באופן של "אפשר לקיים שניהם" [כגון כאן, שהרי יכול לתת צדקה בקלות בזמן התפילה]: דעת התוס' והרא"ש (סוכה כה, ב"ק נו) אין פטור של עוסק במצוה באפשר לקיים שניהם [והוכחתם מכך שאדם שלבוש בציצית ותפילין עדיין חייב בשאר המצוות, ואין לו פטור של עוסק במצוה, מפני שאפשר לקיים שניהם], ואילו דעת הר"ן והאו"ז (הלכות סוכה פרק הישן אות רצט דף סה:) שגם באפשר לקיים שניהם יש פטור של עוסק במצוה [אמנם הפטור נאמר רק לאדם שעוסק בפועל במצוה, אך אם רק מקיים מצוה ולא עוסק בה אינו פטור, ולכן ציצית ותפילין אינן פוטרות משאר מצוות].
אמנם הוסיף שם הר"ן "ומיהו מודינא ודאי שכל שאינו צריך לטרוח כלל, אלא כדרכו במצוה ראשונה יכול לצאת ידי שניהם, דבכהאי גוונא ודאי יצא ידי שתיהן" עכ"ל.
ולהלכה נפסק (או"ח סי' לח) שבאפשר לקיים שניהם פטור מן הדין, אך אם יכול בלא טורח – יקיים שניהם "דמהיות טוב אל תקרא רע".
ואכן כתב הברכי יוסף (יו"ד סי' רמד) בנדון דידן, שכיון שיכול לקיים שניהם, גם להתפלל וגם לתת צדקה, יש לתת צדקה אף בשעת התפילה.
ויש להקשות מהמובא בגמ' (ברכות יח) שהמשמר את המת פטור מק"ש ותפילה וכל מצוות שבתורה מדין עוסק במצוה שפטור מן המצוה, ולכאורה שומר על המת יכול בקל לקיים מצות ק"ש ושאר מצוות, ומדוע נפטר.
והנה ראיית הר"ן הנ"ל גבי אפשר לקיים שניהם, היא מהאמור בגמ' (סוכה כה) "וליעבדו חופה בסוכה", ובסוגיא שם הוא לא צריך לעשות פעולה נוספת כדי לקיים את המצוה האחרת, אבל אם עוסק במצוה – אף אם יכול לעשות את המצוה האחרת בקלות, לא צריך לקיימה, ואפילו מדין "מהיות טוב אל יקרא רע".
ולכן היה נראה שהעוסק בתפילה פטור מלתת צדקה לעני, ואף שיכול לתת בקלות, ויתבאר במק"א בס"ד.