האם מותר לקרוא עיתונים בשבת
לדעת המשנ"ב אסור לקרוא עיתונים בשבת.
מ"ב סי' שז' ס"ק ס"ג, ז"ל: "לענין קריאת צייטונגי"ן בשבת, אף שבתשובת שבות יעקב מיקל בזה, הרבה אחרונים אוסרים מפני שיש בהם ידיעה מעניני משא ומתן". מקור דברי המ"ב מבואר בשעה"צ ס"ק עא', מדברי שו"ת שאלת יעב"ץ ח"א סי' קס"ב, ושם מבואר שהחדשות מצד עצמן מותרים והאיסור הוא מחשש שמא יקרא את הפרסומות.
ובשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' כג' כתב שמותר לקרוא חדשות בשבת, מטעם שיש בזה כמה צורכי בני אדם לדעת איפה יש מלחמה באיזה מדינה ואולי יכול להציל ע"י פעולות שונות, עכת"ד. וכוונתו שזה נחשב צורך הגוף כמו שהתירו באיגרות שלום (סי' שז' סע' יד') מטעם שמא יש דבר הנצרך לו [וסובר שלא חוששים שמא יקרא את הפרסומות].
וכן כתב בשו"ת שאילת יעב"ץ הנ"ל שמותר לקרוא חדשות [אך למעשה כתב שם לאסור מחשש שמא יקרא את הפרסומות] על מלחמות ומאורעות שקורים בעולם ואינו בכלל איסור שטרי הדיוטות כמו שמצינו באגרות שלום וכנ"ל. ועוד כתב טעם נוסף להתיר לאנשים שמתענגים בכך על פי דברי המג"א סי' שא' ס"ק ד'.
ויש לדון על היתר שכתבו השבות יעקב והיעב"ץ הנ"ל האם זה שייך גם בחדשות בזמנינו שנראה שבזמנינו שיש תקשורת ע"י טלפונים וכדו' אם איזה מאורעות שקשורים לאדם היה כבר יודע מזה, וגם אם כבר עבר על העיתון ברפרוף והוא רואה שאין דברים שקשורים אליו באופן ישיר יהיה אסור לו לקרוא בזה. אבל אם באמת יש לאדם צרכים שנעזר בהם דרך העיתון יהיה מותר לקרוא בו, אך יהיה מותר לקרוא רק אותם דברים הנצרכים לו ונוגעים אליו למעשה, כגון דברי רפואה או ידיעות על אירועים מסוימים הנוגעים אליו שנעזר בהם או שיוכל לעזור להם.
ועוד מצינו שיטה שמובא בשעה"צ ס"ק עא' בשם ספר נזר ישראל בשם שולחן עצי שטים וכלכלת שבת ויסוד יוסף שמחמירים בזה ואוסרים מטעם שחדשות נקרא שטרי הדיוטות.
אך במ"ב משמע שפסק כיעב"ץ שכל האיסור בקריאת חדשות הוא משום שמא יקרא את פרסומות המסחר אבל בקריאת החדשות אין איסור בעצם של שטרי הדיוטות, אבל כאמור לעיל בזמנינו אין ההיתר בזה פשוט ובהרבה מקרים החדשות עצמם נחשבות שטרי הדיוטות וא"כ יש למחות ביד המיקל בזה. אך למעשה אין למחות ביד נשים וילדים הקוראים עיתונים מהטעמים שנתבארו לקמן לגבי ספרי סיפורים שטעמים אלה גורמים שחדשות אינן נחשבות שטרי הדיוטות עד שיצטרכו למחות ביד נשים וקטנים הקוראים בהן.
נמצאו ג' שיטות בדבר: שיטה א'- איסור שטרי הדיוטות קיים הן בחדשות והן בפרסומות מסחר. שיטה ב'- איסור שטרי הדיוטות קיים רק בפרסומות, אלא שאסרו חדשות מחשש שמא יקרא פרסומות. שיטה ג'-סוברת שאיסור שטרי הדיוטות הוא רק בפרסומי מסחר, ובחדשות אין איסור שטרי הדיוטות ומותר לקרוא חדשות ולא חששו שמא יקרא פרסומות מסחר [אמנם גם לשתי שיטות האחרונות - בזמנינו לכו"ע חדשות עלולים להכנס בגדר שטרי הדיוטות ממש בחלק מהמקרים וכנ"ל].
ולהלכה פסק המ"ב שאסור לקרוא עיתונים בשבת מחשש שמא יקרא גם בפרסומי מסחר [ובזמנינו לפעמים הקריאה בחדשות עצמם אסורה מדינא וכנ"ל] אך נשים וקטנים שקוראים אין למחות בהם ואף בזמנינו, ובלבד שלא יקראו בפרסומי מסחר.
האם מותר לקרוא ספרי מדע, אנגלית ומתמטיקה וכדו' בשבת
דינו כספרי חכמה שנוהגים להקל בקריאתם, ויר"ש יחמיר [ולבני ספרד ראה בביאור להלן].
נחלקו הראשונים בזה, דעת הרמב"ם [בפיהמ"ש שבת פרק כג' לאסור, והרשב"א והרמב"ן (הובאו בב"י סי' שז' סעיף יז') מתירים, וכן פסק בשו"ע שם. ובמשנ"ב שם ס"ק סה' כתב שנוהגים להקל בזה וירא שמים ראוי שיחמיר על עצמו משום שהרמב"ם והר"ן אוסרים, ובסימן שח' ס"ק קסד' מביא שהגר"א מצדד כשיטת הרשב"א שספרי חכמה מותר לקרוא בהם בשבת. ולבני ספרד יש יותר להחמיר כי השו"ע כתב בסתם להחמיר ורק הביא יש מי שמתיר והלכה כסתם.
האם מותר לקרוא ספרי קריאה (סיפורים וכדו') בשבת
דינם כשטרי הדיוטות ואין למחות ביד נשים וקטנים שמקלים בזה
מקור הדין - שו"ע סי' שז' סע' טז'.
והטעם שאין למחות בנשים וקטנים שמקלים בזה - הוא ע"י כמה צירופים.
א' - שיטת המגן אברהם (סי' שא' ס"ק ד') שמותר לקרוא שטרי הדיוטות אם עונג הוא לו, ואמנם בשעה"צ סי' שא' ס"ק ז' כתב שבספר חמד משה ומאמר מרדכי דחו לגמרי את דברי המג"א ועל כן למעשה אי אפשר להקל כדברי המג"א.
ב' - מצינו שיטות ראשונים הסוברים שהאיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא רק כשקורא בפיו, עי' שבלי הלקט סי' קכב' והגה"מ פכ"ג אות ט' ובאו"ז הלכות יו"ט סי' שנח', ואף שרוב הראשונים אוסרים אף בדרך עיון והרהור (וכן פסק בשו"ע בסי' שז' סע' יג'), מבואר בחיי אדם כלל לח' בנשמת אדם אות ג' שמנהג העולם להקל בזה וכן מבואר בשו"ע סע' יד' שצירף דעה זו. וביאר המשנה ברורה (ס"ק נד') שאף שיש אוסרים גם בזה מכל מקום צירף השולחן ערוך את דעת המתירים לקרוא באגרת שלוחה עם דעת המתירים לקרוא בעיון בלבד ומשום כך התיר, וכמבואר עוד בדבריו בשער הציון (ס"ק ס').
ג' - יש לצרף עוד שיטת הרמב"ן (בשבת קנא.' ד"ה 'הא') שמותר לקרוא באגרות שלום (והובאה שיטתו גם בר"ן שם דף סד:' מדפי הרי"ף ד"ה 'תנו'), שלא אסרו חז"ל שמא יקרא בשטרי הדיוטות אלא דברים הדומים לחשבונות ולשיטתו מותר לקרוא חדשות וספרי סיפורים, ואף ששיטת רוב הראשונים (רא"ש שבת פרק כג' סי' א', רשב"א שבת קמט') שאסור לקרוא אגרות שלום גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות וכן נפסק להלכה בשו"ע סי' שז' סע' יג', אך כתב בשו"ת הרשב"א חלק ז' סי' שמו' שאין כח בידינו למחות ביד המיקל כהרמב"ן. וגם הט"ז סי' שז' ס"ק יא' פסק כהרמב"ן. ואמנם להלכה לא הוזכרה דעת הרמב"ן בשו"ע ובמ"ב (אם כי הובאה בב"י), אך אין למחות ביד הנוהגים להקל כשיטתו.
ד' - שיטת הרמ"א בסי' שז' סע' טז' שמותר לקרוא סיפורים הכתובים בלשון הקודש אבל לא פרסומות מסחר, ובמ"ב שם בס"ק סד' הביא שהרבה אחרונים חולקים ע"ז ואוסרים גם בלשון הקודש, ובזמנינו קשה יותר להקל בזה כיון שכולם יודעים לשה"ק ורק קטנים שמתרגלים עכשיו בקריאה אפשר לצרף שיטה זו שלא למחות בהם.
ובצירוף כל דעות אלו אף שאין להקל בזה, מ"מ אין למחות ביד נשים וקטנים הקוראים בספרי סיפורים.
האם מותר לקרוא ספרי קומיקס בשבת
דינם כספרי סיפורים וכדלעיל.
בגמרא בשבת (קמט ע"א) "תנו רבנן כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת", וטעם האיסור משום שדומה לשטרי הדיוטות, ובשולחן ערוך (סימן שז' סע' טו') כתב "כותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות, או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני, אסור לקרות בו בשבת", והעתיק דברי הגמרא עם פירוש רש"י שפירש שכל האיסור הוא באופן שמצייר מעשים וכתוב זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני שבזה נראה כשטרי הדיוטות, אבל באופן שהדמויות המצוירות מדברות כביכול דרך הכתב, והכתב לא מבאר את הציור עצמו - אין בזה איסור של כתב המהלך תחת הצורה, ודין ספרי הקומיקס ככל ספרי סיפורים.
האם מותר להסתכל בלוח מודעות בשבת
מודעות של מכירות ומבצעים אסור לקרוא בהם ואף אם הם מתפרסמים בתוך עלונים וכדו' [ועלונים של שבת שמפרסמים מכירות הרי הם מכשילים את הרבים], אולם מודעות של הסרת השגחה, וצרכי רבים והשבת אבידה מותר לקרוא בשבת (סי' שז').
האם מותר לקרוא הזמנות בשבת
אם האירוע בשבת עצמה מותר, ונראה שאף אם האירוע לא בשבת, כיון שבעצם זה דבר מצוה אין איסור לקרוא בזה בשבת כיון שאין זה בגדר שטרי הדיוטות (שם).
האם צריך לעגל את פינות הצווארון של מעיל או סוודר שיש להם צווארון זקוף, כך שיש לבגד ארבע כנפות לפניו - שתים מלמטה ושתיים מלמעלה
מעיקר הדין פטור מציצית, ויר"ש יחמיר, ויתבאר ביתר הרחבה בעז"ה בגיליון הבא.