שימו לב! הלכות ספירת העומר יצאו במהדורה חדשה
למעבר לחץ כאן
בדין אמירת תחנון במקום שאין ספר תורה כתב הרוקח ס' שכד' שאמירת תחנון בנפילת אפים נעשית רק בפני ס"ת, וטעם הדבר הוא שבנביא יהושע (פרק ז' - ו') כתוב בפס' "ויפול על פניו לפני ארון ה'", הרי שיהושע נפל על פניו לפני ארון ה', ולומדים מכאן שנפילת אפים נעשית רק במקום שיש ס"ת שהוא כמו ארון ה', וכן פסק הרמ"א (סי' קלא' סע' ב') וז"ל - 'י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וס"ת בתוכו, אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים, וכן נוהגים (ב"י בשם רוקח סי' שכ"ד)'.
וכתב הכנה"ג שה"ה ששאר ספרים מהני לזה ולא בעינן דוקא ס"ת, אולם דעת האליה רבה והדרך החיים שצריך ס"ת בדוקא, ואם אין ס"ת אין נופלים על פניהם [וכתב האליה רבה להשיג על הכנה"ג שהרי בכל בית יש מזוזה, ואם כן מדוע לא יאמרו תחנון בנפילת אפים, עכ"ד, אמנם בדוחק יש לתת טעם לדבר שמזוזה לא מהני מפני שבעינן ספרים שלומדים בהם, כדלהלן]. ונהגו כהכנה"ג.
ויש להסתפק האם צריך שיהיה במקום ס"ת המונח בקביעות בארון או אף אם הס"ת נמצא שם בלא ארון, ומלשון הרמ"א 'ובמקום שיש ארון וס"ת בתוכו' משמע שצריך דוקא ס"ת המונח בארון, אולם בט"ז ס"ק ה' כתב שארון לאו דוקא, ובס"ת לחוד - די, וכן פסק במ"ב ס"ק יא', וכן ברוקח שהוא מקור הדין לא נזכר ארון, ולפי"ז נראה לכאו' שגם ספרים הם לאו דוקא ספרים המונחים שם בקביעות, ולפי זה בימי שני וחמישי אם יביאו ס"ת לפני אמירת תחנון יאמרו תחנון בנפילת אפים.
ויש להסתפק האם לדעת הכנה"ג שנופלים על פניהם גם אם אין ס"ת אלא שאר ספרים, האם אפילו סידורים יועילו כדי ליפול אפים, ונראה שלא די בסידורים, דהרי תמיד מתפללים בסידורים ובכ"ז כתב שצריך שאר ספרים כדי ליפול על הפנים, ומשמע שלא די בסידורים, אך צריך ביאור טעמו של דבר, ואולי הוא ע"פ המבואר ביו"ד בסי' רע', שפסק שם השו"ע (ס"ב) - 'האידנא, מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן', ומקור הדין ברא"ש, וטעמו שבזמנינו ספרים שלומדים בהם דינם כס"ת, כיון שעיקר לימודנו הוא מתוך ספרים ולא מתוך ס"ת, ובש"ך שם (ס"ק ה') הביא דברי הפרישה שלדעת הרא"ש עיקר מצות כתיבת ס"ת בזמנינו היא דוקא בספרים ולא בס"ת כיון שאין לומדים בו, ואם כן ניתן לומר שספרי לימוד יחשבו 'לפני ה' לענין אמירת תחנון כמו ס"ת, אמנם זה דוקא בשאר ספרים שלומדים בהם, אך לא בסידורים.
העולה לדינא -
א. נפילת אפים אומרים גם אם אין לא ס"ת ולא שאר ספרים אך בלא נפילת אפים.
ב. אם יש שאר ספרים נופלים על פניהם.
ג. סידורים אין דינם כשאר ספרים ואין נופלים על פניהם.
ד. אין צריך ס"ת או שאר ספרים קבועים אלא די בכך שזה נמצא בזמן אמירת תחנון.
ה. המתפללים במקום פתוח שאין בו ס"ת, אף שיש שם סידורים ואף שיש ס"ת באחת הדירות - אומרים תחנון מבלי ליפול על הפנים. בימי שני וחמישי אומרים גם כן הכל כרגיל (והוא רחום וכו') אך מבלי ליפול על הפנים.
ו. אם יש עשרה אנשים בשטח פתוח שקוראים בתורה בברכה, אם יביאו ס"ת למקום לפני אמירת תחנון – יאמרו תחנון בנפילת אפים.
ז. מנהג ירושלים ליפול על הפנים גם כשאין ס"ת, ויש להסתפק האם זה דוקא בירושלים שבין החומות או אף מחוצה לה.
ח. אם רואים מהמרפסת ספר תורה הנמצא למטה אומרים תחנון בנפילת אפים.
ט. יחידים המתפללים בביתם או במרפסת, ויש שם ס"ת או אפילו שאר ספרים והם נראים -יאמרו תחנון בנפילת אפים. ואם לא רואים את הספרים שנמצאים בחדרים אחרים - יש להסתפק [דהנה מצינו במשנה ברורה סימן קלא' ס"ק יג לגבי חצר ביהכנ"ס ועז"נ, שנראה מדבריו שדוקא אם יכול לראות מאותו מקום את ארון הקודש, אולם בשו"ת מהרי"ל החדשות (סימן עב') כתב: 'ועוד אני שואל אי נופלים תחנון בב"ה קטון שלפני ב"ה גדול מאחר שאין שם ארון. דמאחר דלא שדינן אבתריה כדאמ' ש"ץ בגדולה וציבור בקטנה דאינם יוצאים א"כ כ"ש כשש"ץ וציבור בגדולה ויחיד בקטנה ולא שדינן הארון [בתר] דיחיד, או נאמר כיון דמצטרף לענות אמן וקדושה שדינן נמי הארון בתר דידהו. גם יש נפקותא בימים הנוראים אותן העומדים בב"ה קטון אין יוצאים ידי חובתן בתפילה ש"צ או לאו'. ויל"ע בזה].