צורת אדם על מטבע

שאלה: האם מותר להשהות צורת אדם שעל גבי מטבע.

תשובה: מותר.

מקור: צורת אדם ע"ג מטבע נחשב ל'מבוזה' ומותר להשהותה, אבל צורה שע"ג מדליה של כבוד נחשב כמכובדין, שאסור להשהותם [רמ"א (יו"ד סי' קמא ס"ג), ועי' פתחי תשובה (סק"ד)]. אמנם בזמננו, נתבאר בגליון 209 שאין איסור להשהות צורת אדם, כיון שאין רגילים להשתחוות לזה, וכן מפני שהוא ייצור של בית חרושת, על כן אין איסור להשהותם. וכן להניח בובה בקידמת הרכב, מותר. אך לקנות בובות אלו: אם מיוצר ע"י יהודי – אסור, ואם מיוצר ע"י גוי - מותר.

שיעור הפגימה בבובה, ובאלו אברים

שאלה: נתבאר בגליון 209 שמותר להשאיר בובה בבית ע"י שפוגמים את צורת הפנים. ויש להסתפק ב' ספיקות: א- האם די בהורדת אוזן או שצריך דווקא עיניים או אף שחסרונם ניכר ממש. ב- האם צריך את כל העין והאף או סגי בקצה העין או קצה האף.

תשובה: אפשר אף ע"י הורדת אוזן, ואף די בהורדת קצה האוזן/עין/אף.

מקור: לענין ביטול עבודה זרה מבואר בגמ' (ע"ז נג) שדי בקטיעת קצה האוזן/האף/האצבע.

ויש לדון האם הוא הדין לענין איסור שהיית צורת אדם בביתו. ונחלקו בזה האחרונים, דעת הבית לחם יהודה להחמיר בספק הב', שצריך לקטוע את כל האף, כדי שיהיה ניכר בצורה ברורה שחסר בצורה [ומה שמצינו בגמ' (ר"ה כד) שדי לעוור את העין, היינו באופן שהדבר ניכר], אולם דעת החת"ס (שו"ת ח"ו סי' ו) להקל בב' הספיקות, שדין איסור שווה לביטול ע"ז, ודי בהורדת האוזן, ואפי' בהורדת קצה האוזן/האף/העין, וההוראה הרווחת כהחת"ס.

בובת שלג

שאלה: האם מותר לבנות בובת שלג.

תשובה: מותר ע"י שיחסר עין אחת או אף.

מקור: הנה בדיני שבת מבואר שדבר שאינו מתקיים פטור אבל אסור מדרבנן, ויש להסתפק האם בשאר איסורים הוא קל יותר ואין בו אפי' איסור דרבנן או שמא בשאר איסורים הוא חמור יותר והדבר אסור.

ולענין מחיקת שם השם שנכתב בדיו שאינו מתקיים, נחלקו האחרונים אם הוא אסור מדרבנן (כן דעת המקדש מעט יו"ד סי' רעו ס"ק נ, ובדעת קדושים שם ס"ק ז), או מדאורייתא (שדי חמד מערכה מ דף קיב, עיי"ש).

וכיון ששלג הוא דבר שאינו מתקיים, שהרי הוא נמס מאליו, יש להקל בזה ע"י שיחסר עין או אף, ואף שלדעת היעב"ץ (שהובאה בגליון 209) לא יועיל לחסר עין או אף, דאסור לעשות גוף וראש אפי' אם הראש אטום כגולם, אך כיון שרבים חולקים עליו,

ובפרט הכא דהוי דבר שאינו מתקיים, יש להקל בזה לכו"ע. וכן יש לדון שבובת שלג לא נראית כצורת אדם ממש.

אך בעשיית בובה שלמה עם ידיים ורגליים יש לחוש, ואף שהמהרי״ט (הובא ג"כ בגליון הנ"ל) כתב להקל בעשייה עראית, רבים חולקים עליו.

וכן יש להיזהר שלא לעשות צורת אדם מושלמת מפלסטלינה.

עשיית בלונים בדמות בני אדם

שאלה: האם מותר לעשות דמויות אדם מבלונים.

תשובה: מותר ע"י שיחסר עין אחת או אף. ואם בראש הבלון יש רק ציור של הפנים, מותר.

מקור: כמבואר לעיל לענין בובת שלג. אמנם יש לעיין שמא דווקא שלג חשיב דבר שאינו מתקיים, כיון שנמס מאליו, אך בלונים כן חשיב כדבר המתקיים, עי' ט"ז (סי' שמ), וחזו"א (או"ח סי' סא).

עשיית בובות בדמות כהנים

שאלה: האם מותר לבקש מיצרן לייצר דמות של כהן גדול או כהן הדיוט עם בגדיו.

תשובה: אף ליהודי מותר לעשות צורות אלו, כיוון שנעשה להתלמד (תוס' ע"ז מג, שו"ע יו"ד סי' קמא ס"ד).

מסכות פורים

שאלה: לשיטת הסמ"ג (שנתבארה בגליון 209) שאף עשיית ראש לבדו אסורה, כיצד מותר לייצר מסכות לפורים.

תשובה: בדרך כלל אין במסכה רגילה צורת פנים מושלמת. אך אם באמת יש צורת פנים מושלמת יש להחמיר שלא לעשות כן ע״י יהודי, אך אפשר לבקש מגוי שייצר זאת [כיוון שמעיקר הדין מותר ראש ללא גוף, כדעת השו״ע (שנתבאר בגליון הקודם)]. אך קנייתה מותרת בכל אופן, שכיון שהשו"ע מתיר אין בזה 'לפני עוור'.

פליימוביל

שאלה: האם מותר לייצר פליימוביל.

תשובה: לדעת היעב"ץ (מהגליון הנ"ל) אסור, אך רבים מקלים כהחת"ס. וכיון שהפנים רק מצוירות, לדעת החת"ס מותר [וכן הדין בכל בובה שהפנים רק מצוירות. אך אם יש צורת פנים ממש, שלא ע"י ציור - אסור].

חוץ מאיסור עשיית צורת אדם, דרשה הגמ' (ר"ה כד, ע"ז מג) שאסור לעשות צורת המשמשים במרום.

ציור שמש ירח וכוכבים

שאלה: האם מותר לצייר דמות שמש ירח וכוכבים.

תשובה: אין לצייר דמות שמש, ירח וכוכבים [וראה להלן מהי הדמות האסורה], אך אין למחות ביד המקלים בכך.

מקור: נתבאר בגליון 209 שציור צורת אדם האסורה הוא רק כשמצייר צורה בולטת, אך צורה שוקעת מותר, אך צורת שמש ירח וכוכבים, אסורה אף בצורה שוקעת, וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' קמא ס"ד).

והנה כתב המרדכי (ב"ב סי' תתקמט, הובא בדרכי משה ס"ק ה) שאף שעשיית צורה שוקעת אסור, אך ציור מותר. וכ"כ התוס' (יומא נד), וכ"כ הט"ז (שם סקי"ג). אך הש"ך (נקודות הכסף שם, ובס"ק כה) חולק עליו, וסובר שציור דינו ככל שוקע שאסור בשמש ירח וכוכבים [ועי' רמב"ם הלכות ע"ז פ"ג הי"א וריטב"א ע"ז שם ד"ה ומסתברא].

ולהלכה כתב בחכמת אדם (כלל פה אות ה) שאסור אפילו לצייר בסממנים, שהרי גם ברקיע נראה לנו כן.

אמנם נראה שהמקל כהט"ז אין למחות בו, וכן לגבי ברכונים של קריאת שמע שעל המיטה, וכן לגבי טיטולים, וכן לגבי דגלים של מדינות שונות שמצוייר בהם ירח וכוכבים או שמש [אולם צורת מגן דוד, אין בה איסור, וכדלהלן] – בכל אלו אין למחות באלו המייצרים אותם. אולם לענין איסור שהייה – ראה להלן 'איסור שהייה בשמש ירח וכוכבים'.

וכן לגבי צורות במסך מחשב/טלפון, אף שיש טוענים שאינו נחשב כתב [כיוון שהוא ע"י נקודות], נראה שכיוון שבעינינו זה נראה ככתב, לכן דינו ככתב, ואף באינו מתקיים אסור, וכמו שנתבאר. אך כאן כיון שהוא רק ציור, יש להקל בזה, וכן לגבי הקרנה על קיר [מקרנצי'ק], וכן לענין יצירת צורות גרפיות של שמש, ירח וכוכבים במחשב [ולענין הדפסת צורות אלו על נייר, דינו כציור, וכאמור לעיל].

צילום שמש

שאלה: האם מותר לצלם שמש.

תשובה: אסור לצלם שמש, [כשהיא שלמה, אמנם ישנם אופנים שאין בהם איסור, וכדלהלן] אך אין למחות ביד המקלים.

מקור: לדעת הש"ך (דלעיל) שאסור לצייר דמות שמש, נראה שצילום דינו כציור [ואי"ז נחשב כגרמא], אמנם לדעת הט"ז מותר לצלם שמש כשם שמותר לצייר שמש. ונתבאר לעיל שלהלכה נפסק כהש"ך (וכמו שפסק החכמת אדם), אך אין למחות ביד המקלים כהט"ז.

עשיית חצי שמש

שאלה: האם מותר לעשות צורה של חצי שמש.

תשובה: מותר.

מקור: כתב המהר"ם אלשיך (שו"ת סי' עז) שמותר לעשות צורה של חצי שמש, כיון שהשמש תמיד נראית בשלימות [וגם בזמן השקיעה, החמה שלימה, אלא שאינה נראית לעינינו ע"י כיסוי חיצוני, ויל"ע לפי"ז בדין חצי ירח, כדלהלן] ולפי"ז נראה שכל שכן שמותר לצייר או לצלם את צורת חצי שמש, וכגון לצייר או לצלם את השמש בשקיעה/מתי שמתחילה לצאת. וכן מותר לצייר שמש בקצה הדף, כיון שמצייר רק חצי שמש.

דמות חצי ירח

שאלה: האם מותר לעשות דמות חצי ירח.

תשובה: אסור לעשות דמות חצי ירח, אך בצורה שהירח אף פעם לא נראה,  מותר.

מקור: אף שבפשיטות נראה מדברי המהר"ם אלשיך (דלעיל) שמתיר, המעיין היטב בדבריו יראה שאוסר זאת, וכ"כ הדרכי תשובה (שם סקנ"א בשם המקור חיים והפני יהושע ר"ה כד), ובדרכ"ת (שם סקל"ח) כתב כן בשם המהרי"ט (הובא בגליון 209) ושו"ת שואל ומשיב (קמא ח"ב סי' יא), וכ"ה במנח"ח (מצוה לט).

צילום ירח

שאלה: האם מותר לצלם ירח.

תשובה: אסור לצלם ירח [ואפי' חצי ירח אסור, אך בצורה שהירח אף פעם לא נראה כך, מותר], אך אין למחות ביד המקלים.

דמות חמה האסורה

שאלה: מהו דמות חמה שאסורה.

תשובה: א) עיגול - מותר, כיון שהשמש בעיני אדם נראית עם קרניים, אין איסור לעשות עיגול לבד.

ב) עיגול עם קרניים – אסור.

ג) עיגול עם קרניים כשבפנים אין שום צבע [שחור לבן], או צבעים שאינם אדום וצהוב לבן - אם זה לא צבוע בצבע שדומה קצת לשמש, אין איסור.

מקור: א,ב). ברמב"ם (בפירוש המשניות ע"ז פ"ג ד"ה המוצא כלים) כתב וז"ל "צורת חמה ולבנה, אין ענינו שימצא עיגול ויאמר זה הוא שמש, או קשת עגול ויאמר זהו לבנה, אלא שבעלי הצלמים הנקראים טלאס"ם מיחסים וכו', ואמרו צורת חמה ולבנה, ר"ל שימצא הצורה המיוחסת אל השמש והצורה המיוחסת אל הלבנה על איזה דעת שיהיה" עכ"ל. ומבואר שמה שאנשים קורין לו כוכב, אסור, אף שהוא באמת אינו צורתו האמיתית, וכן מבואר ברמ"א (יו"ד שם ס"ג).

ג) כתב העיון יעקב (ב"ב פד על המילים "האי שמשא סומקתי היא") שכיון שהשמש אדומה, אין איסור לעשות שמש בצבע לבן.

אמנם יש לדון בזה שאף שהשמש באמת הוא אדום, כיון שלעינינו היא לא נראית כך, יהיה אסור בכל צבע שהוא נראה כך. אך בפוסקים לא נזכר חילוק בזה, ומשמע שכל עוד שזה בצבע שזה מזכיר את השמש, יש איסור בדבר.

דמות לבנה האסורה

שאלה: מהו דמות לבנה שאסורה.

תשובה: אסור לצייר לבנה רק אם היא ניכרת מצד עצמה כלבנה, אך אם לא ניכר מצד עצמו שזה לבנה – אין איסור.

מקור: כפי שהתבאר לעיל מפירוש המשניות לרמב"ם שהצורה האסורה היא הצורה הנראית לאנשים כשמש. ונראה שהכוונה היא שכל אחד מבין מעצמו שזה שמש ללא תוספת הסבר. וה"ה לענין צורת לבנה. ולכן אם מצייר עיגול שחור לבן – מותר, כיון שאינו ניכר. וכן בכוכבים, האיסור הוא רק בצבעים הנראים כשמש ירח וכוכבים.

דמות כוכבים שאסור

שאלה: מהם דמות הכוכבים שאסורים.

תשובה: עיגול לבדו ללא קרניים – מותר, אך עיגול עם חמש קרניים – אסור.

מקור: כמבואר לעיל בפיה"מ לרמב"ם, ועי' שו"ת מהריא"ץ (יו"ד סי' פג).

צורות שונות בפרוכת וכדו'

שאלה: האם מותר לעשות בפרוכת וכד' צורות שונות הדומות לכוכבים.

תשובה: אין בזה איסור, כיון שהאיסור הוא רק בצורת כוכב ממש, ובפרוכת עושים בדר"כ צורת מגן דוד, וכיון שאינו צורת כוכב ממש, אין איסור בדבר.

איסור שהייה בשמש ירח וכוכבים

שאלה: האם מותר לקנות ולהשאיר בבית שמיכות, חיתולים ובגדים שיש בהם תמונות או ציורים של שמש ירח וכוכבים, או שיש בזה איסור שהייה.

תשובה: יש איסור שהיה בשמש ירח וכוכבים משום חשד, אך בדברים המיוצרים בבית חרושת, אין בהם חשד, ומאחר וכולם יודעים שזה יצור של בית החרושת, לכן אף לדעת הש"ך שאסור לעשות כן, אין בזה איסור שהייה. ולגבי קניית מוצרים אלו – נראה שאין בזה איסור 'לפני עוור' ו'מסייע', כיון שהמייצרים יכולים לסמוך על שיטת הט"ז שמתיר לצייר (עי' שו"ת מבי"ט ח"א סי' כא). אבל אם זה רקום בתוך הבגד ומיוצר בארץ - אסור לקנות, אך מותר להשהות.

עוגיות צורות ירח וכוכבים

שאלה: האם מותר לעשות עוגיות ירח וכוכבים.

תשובה: מותר.

מקור: נתבאר לעיל שלא פשוט ההיתר של דבר שאינו עשוי לקיום, ובפרט כאן שבעצם הוא דבר המתקיים אלא שהוא מיועד עבור אכילת בני אדם, ונחלקו הט"ז והחזו"א (צויינו לעיל) האם כגון זה נחשב כדבר שאינו מתקיים.

אמנם יש לדון לגבי עוגיות בצורות ירח, שאף שגם צורת חצי ירח אסור, אך כאן כיון שלאנשים זה לא כ"כ נראה ירח, שמא בזה אין איסור, ויש לעיין בזה. וכן לענין עוגיות בצורת כוכבים, אף שהם בצורה שהאנשים מציירים כך כוכבים, ונתבאר לעיל שהאיסור תלוי במה שבני אדם קוראים, אעפ"כ נראה שכיון שהם אינם בצבע של הכוכבים, אלא רק בצורתם – מותר, וכפי שהתבאר לעיל לענין 'דמות לבנה האסורה', שאם הצורה לכשעצמה לא נראית לבנה אלא צריך תוספת הסבר, אין איסור. והעוגיות הנ"ל צריכות תוספת הסבר, שהרי הם אינם בצבעים של הירח והכוכבים.

מדבקות ירח וכוכבים

שאלה: האם מותר להדביק מדבקות של ירח וכוכבים.

תשובה: מותר [אך לייצר, אסור, מכיוון שנחשב כעשייה ולא כציור].

מקור: יש לדון האם כשמדביק מדבקה נחשב כעושה צורה, או שמא אינו נחשב עושה צורה, כיון שרק מעביר את התמונה ממקום זה למקום אחר. ונראה יותר שלא נחשב כעושה צורה, וכל הנידון בזה הוא רק מצד איסור שהיה, וכאמור אין איסור שהיה בדבר שמפורסם שמיוצר במפעלים [אך אין להדביק מדבקות שיש בהם חלקי צורת שמש, ירח וכוכבים, וע"י מיקום ההדבקה נוצר צורה שלימה].

פאזל, לגו וקליקס

שאלה: האם מותר לשחק בפאזל/לגו/קליקס וליצור על ידי חיבור החלקים צורת שמש, ירח וכוכבים.

תשובה: נתבאר בגליון 209 שמותר לשחק בפאזל שע"י

חיבור חלקיו נוצר צורת אדם, מכיוון שהוא חיבור של פרקים והואר רק ציור. ונראה שגם ליצור צורת שמש, ירח וכוכבים – מותר, ואף שהוא חמור יותר מצורת אדם [שאף צורה שוקעת אסורה], כיון שהוא רק ציור בפרקים, יש להקל.

אולם במשחק לגו וקליקס, שע"י החיבור נוצר צורה של שמש, ירח וכוכבים [ולא רק ציור כפאזל] – אסור.

אמירה לגוי לייצר מדבקות של שמש

שאלה: האם מותר לומר לגוי לייצר מדבקות של שמש.

תשובה: אסור, כדין אמירה לגוי שאסורה (ראה אזמרה לשמך גליון 209). אמנם אמירה דאמירה [-אמירה לנכרי לומר לנכרי אחר] מותר (כמבואר בגליון הנ"ל).

אך אמירה לגוי לצלם את השמש, מותרת, שכיון שיש בזה מחלוקת, אין איסור אמירה לגוי בדברים שיש בהם מחלוקת [ראה אזמרה לשמך גליון 209, וגליון 126, ועי' שיו"ב (סי' שיח), מאמ"ר (סי' שלז), שו"ת זר"א (סי' מ), ויל"ע].

ציור שמש ירח וכוכבים לצורך לימוד תורה

שאלה: האם מותר לצייר שמש ירח וכוכבים, כשלומדים פרשת בראשית, וכן כשלומדים חלום יוסף בפרשת וישב.

תשובה: כיון שהוא ציור מותר, ואף למחמירים בציור, כאן מותר כיון שהוא להתלמד.

מקור: מבואר בגמ' (ר"ה כד:) שמותר לעשות צורה של ירח בשביל קידוש החודש, כדי שהעדים יוכלו להעיד מה הם ראו, וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' קמ"א ס"ד).

ויש לדון מה הכוונה להתלמד. האם הכוונה היא דוקא כדי ללמוד דברים שנצרכים לעשות למעשה (כ"כ בשו"ת שלמת חיים מהדו"ח סי' ערב), אמנם בפשוטו נראה שגם כדי לדעת כיצד היו הדברים, מותר [ועי' כריתות ה., ורמב"ם פ"א מכלי המקדש ה"ד לגבי שמן המשחה].

אמנם יש לדון שכיון שהילדים מכירים את השמש ואת הירח וכוכבים, אין זה נחשב להתלמד. אך יש להתיר מכיון שזה רק ציור, וכפי שהתבאר לעיל שלדעת רבים ציור מותר. [ולצורך לימודי חול להכיר מהי שמש, כתב החת"ס (יו"ד סי' קכח) שאין זה נחשב להתלמד. ולפי"ז היתר זה לא שייך בקורס ציור].

מנורה של שבעה קנים

גדרי האיסור

שאלה: מהם גדרי האיסור של עשיית מנורה של שבעה קנים, והאם האיסור הוא דווקא כשהמנורה עשויה ממש כמו המנורה של המקדש.

תשובה: האיסור הוא בכל מיני מתכות, ובכל גובה שהוא, ואפילו אם אין בה כפתורים, גביעים ופרחים (עי' ע"ז מג, יו"ד סי' קמא סע' ח).

מנורה של ז' קנים בצורות שונות

שאלה: האם האיסור הוא דווקא כשעושה מנורה העשויה בקו ישר, או שמא אסור לעשות מנורה של ז' קנים אפי' אם עושה בצורת עיגול או משולש וכד'.

תשובה: אסור אף בצורות שונות.

מקור: בכור שור (ר"ה כד), מובא בפת"ש (שם ס"ק יד), ואף שדעת החכם צבי (סי' ס) להתיר, הלכה כהבכור שור.

הוספות לגליונות 'אזמרה לשמך' קודמים

גליון 204, שו"ת במלאכת בורר (חלק ג):

נתבאר שמותר לברור סוכריה בצבע מסוים מתוך חבילת סוכריות, עבור ילד שמעוניין דווקא בצבע זה, אף אם הילד יאכל את הסוכריה לאחר זמן, כיון שסוכריות בצבעים שונים נחשבים מין אחד, ואין בזה בורר.

ויש להדגיש שהיינו דווקא כהסוכריות בטעם אחד, וכגון עדשים וטופי, אך אם הם בטעמים שונים, יש בזה איסור.

גליון 206, שו"ת במלאכת בורר (חלק ד):

נתבאר שכאשר ישנן כמה חליפות תלויות אחת על השניה, מותר להוציא את החליפות העליונות כדי להגיע לחליפה התחתונה, ולא נחשב כבורר פסולת מתוך האוכל, ועיי"ש ג' טעמים להיתר שהובאו בבאור הלכה (סי' שיט ס"ד ד"ה לאכול מיד).

תערובת שכבות: יש שכתבו שההיתר בתערובת שכבות הוא רק כשיודע היכן מונח הבגד התחתון, אבל אם אינו יודע היכן הוא מונח, אסור לסלק את הבגדים העליונים כדי למצוא את הבגד התחתון (שביתת השבת בורר ס״ק כז), אולם במשנ״ב (ס״ק טו) נראה שמותר אף באופן זה.

ההיתר בתערובת שכבות הוא כשמסלק את הבגדים העליונים, ואף אם ישתמש בבגדים התחתונים רק לאחר זמן (כיון שיש כאן את ג' טעמי ההיתר של הבה״ל).

יש לדון האם ההיתר בתערובת שכבות הוא רק בשני מינים או גם באוכל ופסולת (עיין בה״ל שם).

אין היתר להוציא את השכבה העליונה ע״מ להשתמש בה לאחר זמן, כי גם היא נחשבת מעורבת עם השכבה התחתונה (בה״ל שם שאף אם וכו' עיין שם).

ההיתר בתערובת שכבות הוא רק כשהשכבות עומדים בצורה מסודרת, אבל אם הם עומדים בצורה מבולגנת, אין היתר זה.שומן שע״ג החלב וע״ג המרק, וכן הפרדת העוגייה מהקרמבו – אסורים, שכיוון שמחוברים היטב, יש בהם את כל דיני בורר, ואין זה כתערובת שכבות, כיון ש'שכבות' נאמר רק בדברים שלא מחוברים ומודבקים היטב (שביתת השבת שם).

ויש להוסיף בזה:

שאלה: האם מותר להוציא בליל שבת את החולצה התחתונה מתוך ערימת בגדים כדי שתהא מוכנה ללבישה בבוקר.

תשובה: יש להבחין באיזה ערימה מדובר - אם כל החולצות באותה מידה וכולן חולצות המתאימות לשבת, הרי הן נחשבות כמין אחד, ואין בזה איסור בורר, ומותר להוציא את החולצה התחתונה.

אך אם יש בערימה זו חולצות שאינן מתאימות לשבת, או שיש בה גם בגדים אחרים כגון מכנסיים ומגבות וכדו', אסור להוציא את החולצה התחתונה אא"כ מוציאה לשימוש מיידי.

מקור: כאן אין זה שייך לנושא של 'תערובת שכבות' כי שם הנושא הוא בהורדת הבגדים העליונים כדי להגיע לבגד התחתון, שמותר ואין בזה איסור הוצאת פסולת מאוכל.

אך בנידון דידן שרוצה להוציא את הבגד התחתון, הדבר שונה, כיוון שכאן הנידון הוא האם החולצה נמצאת בתוך תערובת [ומותר להוציאה רק לצורך שימוש מיידי] או שמא אינה בתוך תערובת [ומותר להוציאה אף לשימוש מאוחר יותר].

גליון 208, הלכות טוחן:

נתבאר שלדעת החזו"א שטחינה לאלתר מתירה רק טחינה וחיתוך, אך ריסוק אסור אפי' לאלתר, הוא הדין י"ל לענין היתר טחינה במאכלים שאינם גידולי קרקע, שאף הוא אינו מתיר ריסוק, וכל ההיתר לטחון מאכלים שאינם מגידולי קרקע הוא דווקא לחותכם לחתיכות, ואפי' חתיכות קטנות ממש, אך לרסקם אסור.

ובביאור הדבר צריך להוסיף: מאחר ודברי תרומת הדשן שאין איסור טחיה במאכלים שאינם גידולי קרקע, מיוסדים על שיטות הראשונים שאין טחינה באוכלין, ואף לשיטות אלו צידד החזו"א שריסוק אסור (עי' היטב בחזו"א סי' נז סוד"ה 'ולשון'), על כן נראה שה"ה לענין טחינה באינו גידולי קרקע, שלדעת החזו"א יהא אסור לרסק.

גליון 196, דיני השבת אבדה:

לענין השבת אבידה ברב קו (שאינו אנונימי): אם יש בו סימן חייב להכריז. אם אין בו סימן, דינו כשט"ח ולא ככסף, ולכן יש בזה חסרון של יאוש שלא מדעת, אך לא אמרינן כאן שירשום את הפרטים לעצמו עד שיבוא אליהו ויוכל להשתמש בזה, כיוון שבעל הכרטיס יכול לפנות לחברה ולהעביר את היתרה לכרטיס חדש.