בפרשת השבוע נאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כד סג), ובגמ' בברכות (כו:) מבואר שמפסוק זה נלמד שיצחק אבינו תיקן את תפילת המנחה.
זמן תפילת מנחה
שאלה: מתי נכון להתפלל תפילת מנחה, בזמן מנחה גדולה או בזמן מנחה קטנה.
תשובה: ישנם כמה שיטות: רבים מבני אשכנז מתפללים מנחה גדולה [וכדעת הגר"א], ובקהילות החסידים רבים מתפללים סמוך לשקיעה [כדעת האריז"ל], ומבני ספרד - יש שנוהגים להתפלל מנחה קטנה [כדעת השו"ע], ורבים נוהגים להתפלל מנחה גדולה [מהטעמים שנתבארו במקור].
מקור: פסק השו"ע (סי' רלג ס"א) כדעת הרמב"ם שעיקר זמן מנחה הוא מנחה קטנה, ומנחה גדולה הוא רק בדיעבד.
אולם דעת הרא"ש (כלל ד ס"ט) והטור (סי' רלג שם), והריטב"א (יומא כח.), והרס"ג ורוב הראשונים שזמן מנחה גדולה הוא לכתחילה, ותמהו מדוע פסק השו"ע כהרמב"ם נגד רוב הראשונים [עי' ערך השולחן ופתח הדביר שם]. ובאמת הגר"א בביאורו מצדד כדעת הרא"ש שמנחה גדולה הוא לכתחילה (שעה"צ שם סק"ג).
ודעת האריז"ל שיש להתפלל מנחה קרוב לשקיעה (עי' ברכות כט, כף החיים סי' רלב סק"ז).
למעשה נהגו האשכנזים כדעת הגר"א להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה, אך בני עדות המזרח נהגו להתפלל מנחה קטנה וכפי פסק השו"ע כדעת הרמב"ם.
ומה שנהגו רבים בישיבות ובתי כנסיות ספרדיים להתפלל מנחה גדולה, הוא משום שאוכלים ארוחת צהרים, וכתב המשנ"ב (שם סק"א בשם המג"א) שאף הנוהג כהשו"ע שיש להתפלל מנחה קטנה, אם הוא רוצה לאכול יכול לכו"ע להתפלל לכתחילה מנחה גדולה (עי' ערוך השולחן סי' רלג סע' יב). וכן משום דחשיב שעת הדחק, שאם יתפללו רק לאחר הצהריים ייגרם ביטול תורה.
שאלה: האם בזמננו מותר להסתפר במספרה לפני מנחה.
תשובה: אצל ספר במספרה – מותר.
מקור: אף שפסק השו"ע (סי' רלב ס"ב, עפ"י הסוגיא בשבת ט): שאסור לאדם להסתפר חצי שעה זמנית קודם זמן מנחה גדולה (עי' משנ"ב שם סק"ז), מחשש שמא ישבר הזוג [-המספריים] ויחזר אחר זוג אחר ויעבור זמן מנחה, אך כתב המג"א (סק"ג, הובא במשנ"ב סק"ו) שאפשר שאם יש לו ב' או ג' זוגים מוכנים לפניו, שרי [ואף שהא"ר מפקפק בהיתר זה משום לא פלוג, להלכה נקטינן כהמג"א והמשנ"ב שמתירים]. ועל כן מותר להסתפר בזמננו במספרה, משום שיש בה כמה מכונות תספורת.
שאלה: האם מותר להסתפר ולהתגלח בבית (-לאפוקי מתספורת במספרה) לפני מנחה.
תשובה: אם יש לו בביתו כמה מכונות - מותר, וכן אם יכול להשיג משכינו או חברו בקלות עוד מכונה [וכגון בישיבות וכד ]'- יש לצדד להקל, ואם יש לו מניין קבוע – מותר.
מקור: יש להסתפק האם האיסור שלא להסתפר לפני מנחה קיים אף בזמננו, שהגילוח והתספורת נעשים בקלות ובזמן קצר, ושמא כל האיסור הוא רק בתספורת וגילוח האורכים זמן רב, ויש חשש שהמספריים יתקלקלו באמצע התספורת, ועלול לאחר סוף זמן תפילת מנחה.
ולהלכה נראה שלא פלוג רבנן ואף בזמננו הדבר אסור, אך אם יכול להשיג בקלות מכונות נוספות יש לצדד להקל.
רחיצת הגוף לפני מנחה
שאלה: האם מותר להיכנס למרחץ או לים ולבריכה לפני תפילת מנחה.
תשובה: בזמננו הדבר מותר, אך אסור להיכנס לסאונה חצי שעה זמנית קודם זמן מנחה גדולה, כיון שיש שם ריבוי זיעה [ואם יש לו מנין קבוע שמתפלל בו, מותר].
מקור: מבואר בגמ' ובשו"ע הנ"ל שאין להיכנס למרחץ לפני מנחה מחשש שמא יתעלף מחמת חום המרחץ ויעבור זמן מנחה. ובמרחץ בזמננו שאין מתעלפים בו מפני שאין שם חום רב, הדבר מותר [אך בסאונה שיש זיעה מרובה, אסור, וכמבואר בגמ'].
ארוחת צהרים לפני מנחה
שאלה: האם מותר לאכול ארוחת צהריים של פת ומזונות יותר מכביצה [או תבשיל 'מזונות' שקובע עליו סעודה] לפני מנחה.
תשובה: מותר לאכול עד חצי שעה זמנית קודם זמן מנחה קטנה, ולאחר זמן זה מותר רק אם יש לו מניין קבוע או שיכוון שעון מעורר שדינם כשמש המתיר לאכול סעודה קטנה [ואני מעשה מחמירים ששמש אינו מספיק, אלא מעמידים שומר שלא אוכל, או שיכוון שעון מעורר שכתוב בו 'מנחה' שדינו כשומר, עי' משנ"ב סי' רלב ס"ק כט, ושעה"צ ס"ק כו, וראה להלן לעניין סעודה גדולה לפני מנחה].
מקור: מבואר בגמ' (שבת ט): שאין לאכול סעודה סמוך לזמן מנחה עד שיתפלל, ונחלקו הראשונים כיצד נפסק להלכה, האם האיסור הוא דווקא על סעודה גדולה או אף בסעודה קטנה, וכן האם דווקא בזמן מנחה קטנה או אפילו בזמן מנחה גדולה.
דעת התוס' שהאיסור הוא דווקא להתחיל סעודה גדולה, וזה אסור אפילו סמוך לזמן מנחה גדולה.
דעת בעל המאור והרשב"א שהאיסור הוא דווקא סמוך למנחה קטנה, ואז אסור אפילו סעודה קטנה, אך סמוך למנחה גדולה מותר אפילו סעודה גדולה.
דעת המרדכי ורבינו ברוך שהאיסור הוא דווקא על סעודה גדולה ודווקא סמוך למנחה קטנה, אבל סעודה קטנה מותר אף אחר מנחה קטנה, וכן סעודה גדולה אף סמוך למנחה קטנה מותר.
דעת הרי"ף והרמב"ם שמזמן מנחה גדולה אסור להתחיל אפילו סעודה קטנה.
ולהלכה פסק השו"ע (סי' רלב ס"ב) כדעת הרי"ף והרמב"ם שסמוך לזמן מנחה גדולה אסור להתחיל אף לא סעודה קטנה.
אך הרמ"א כתב שהמנהג להקל ולהתחיל סעודה קטנה אפי' סמוך לזמן מנחה קטנה [ובתנאי שיהא שמש שיזכיר לו להתפלל, או בזמננו אם יש לו מנין קבוע], והאיסור הוא רק להתחיל סעודה גדולה מזמן מנחה גדולה.
ועפ"י האמור מנהג בני ספרד המתפללים מנחה קטנה [וכדלעיל] ואוכלים ארוחות צהריים אחרי זמן מנחה גדולה צ"ע, דלדעת השו"ע אסור אפילו סעודה קטנה מזמן מנחה גדולה.
ועי' בדברי הפתח הדביר (שם) שהאריך ליישב את המנהג.
ונכון יותר שבאופן שאוכלים ארוחת צהריים שאסור לאוכלה לפני מנחה, שיתפללו מנחה לפני הארוחה, ואף שהוא מנחה גדולה.
סעודה גדולה לפני מנחה
שאלה: האם מותר לאכול סעודת ברית וסעודת פדיון הבן לפני תפילת מנחה.
תשובה: יש להתפלל מנחה קודם הסעודה, ואף אם יש לו מנין קבוע אין לאכול, משום דמנין קבוע דינו כשמש שלא מתיר סעודה גדולה. אך אם יש שומר שלא אוכל שיזכיר לו להתפלל [ואפילו רק שעון מעורר שכתוב בו 'מנחה'] - מותר לאכול (עי' משנ"ב סי' פט ס"ק לד, וכן בסי' רלה ס"ק יח, וכן בסי' תפט ס"ק כג, וכן בסי' תרצב ס"ק טז, וראה באזמרה לשמך 164 הערה 32 לענין אכילה לפני ספירת העומר.)
יציאה לדרך לפני מנחה
שאלה: האם מותר לנסוע מחוץ לעיר לפני תפילת מנחה.
תשובה: אם יודע ודאי שיגיע למקומו, ויש שם מנין - אין איסור.
מקור: כתב הרמב"ם לעניין תפילת שחרית (הל' תפילה פ"ו ה"ד) "ולא יצא בדרך קודם שיתפלל, "וכתב הכסף משנה (שם בשם רבנו מנוח)" ולאו דוקא שחרית אלא אפילו אי זו תפלה שתהיה, כיון שהגיע זמנה אין לו לצאת עד שיתפלל אותה". וכן פסק המשנ"ב לאסור לצאת לדרך אף קודם מנחה ומעריב (סי' פט סקי"ט).
וצ"ב בטעם האיסור, הרי לא מצינו שאסור לאדם לעשות צרכיו לפני תפילת מנחה וערבית, אלא רק לפני שחרית, ומדוע שיהיה אסור לצאת לדרך לפני מנחה וערבית.
ובאמת בשו"ע הרב (שם ס"ד) מבואר שהאיסור לצאת לדרך אמור רק לפני תפילת שחרית [ועיין תורת חיים סימן פט סק"ט.] והנה מצינו ב' טעמים באיסור הליכה לדרך לפני התפילה, הב"י (שם) סבר שהאיסור ללכת לדרך קודם התפילה הוא מחמת עשיית חפציו קודם התפילה, אך המהר"י אבוהב (הובא בב"י שם) סבר שהאיסור הוא משום שבדרך קשה להתפלל, וכיון שיש חשש שלא יגיע למקומו ויצטרך להתפלל בדרך, לכן אסור לצאת לדרך לפני התפילה.
ומדברי רבינו מנוח [שהוא מקור הדין שאסור לצאת לדרך לפני תפילת מנחה ומעריב], נראה שהאיסור יציאה לדרך כדי שיתפלל בכוונה ובעמידה (עיי"ש), וכדעת המהר"י אבוהב, ולפי"ז אם יגיע למחוז חפצו אין איסור.
ולהלכה פסק המשנ"ב (שם סק"כ) שהליכה בדרך קודם התפילה אסורה אפילו אם יגיע למקום שיש שם מנין.
אך נראה שדבריו הם רק לעניין יציאה קודם תפילת שחרית, שאסור לצאת לדרך אף אם יגיע בזמן משום איסור עשיית צרכיו קודם התפילה, אך לפני תפילת מנחה ומעריב אין איסור לצאת אם ברור לו שיגיע בזמן [משום שאין איסור עשיית צרכיו, וכנ"ל, וכמבואר בביה"ל סי' רלב]. אך אם יש חשש שלא יגיע למחוז חפצו עד לאחר זמן מנחה או ערבית, ויצטרך להתפלל בדרך, הדבר אסור משום שבדרך אינו מכוון יפה.
ומוכח כן ממש"כ הרמ"א (סי' פט ס"ג) לעניין יציאה לדרך קודם שחרית" ויש מקלין לאחר שאמרו מקצת ברכות, קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה", ומבואר שיש מקלין לצאת אף לפני תפילת שמו"ע, וא"כ ה"ה לפני מנחה ומעריב, ומותר לצאת לדרך אם יגיע למחוז חפצו קודם סוף זמן התפילה.
נטילת ידיים לפני תפילת מנחה
שאלה: בחור המתפלל מנחה מיד לאחר סוף השיעור בישיבה, האם מספיק לו ליטול ידיים לפני השיעור ואינו צריך ליטול ידיים פעם נוספת לתפילת מנחה, או שצריך ליטול פעם נוספת לאחר השיעור לפני תפילת מנחה.
כמו כן אדם שנטל ידיו לפני תפילת מנחה בערב שבת, ולאחר קבלת שבת שמע שיעור, ומתחילים להתפלל ערבית. האם צריך ליטול את ידיו פעם נוספת לפני תפילת ערבית.
תשובה: אף אדם המתפלל מיד לאחר לימודו[ או לאחר שמיעת השיעור] צריך ליטול ידיו, אולם אם נטל ידיו לפני מנחה\קבלת שבת, אין צריך ליטול ידיו לפני ערבית.
מקור: מבואר בשו"ע (סי' רלג ס"ב) שחובה ליטול ידיים לפני תפילת מנחה, ואף לפני תפילת ערבית (משנ"ב שם.)
וכתב הרמ"א שאפילו אם למד עד התפילה, ומסתמא שלא נגע בלימוד במקום מטונף, אעפ"כ צריך ליטול ידיו לפני התפילה.
וכתב המג"א (הובא במשנ"ב ס"ק יח) שאם נטל ידיו לתפילה והפסיק בלימוד, אין צריך ליטול ידיו שנית. ולפי"ז נראה שאם נוטל ידיים לפני מנחה ואח"כ יש שיעור בין קבלת שבת למעריב, אין צריך ליטול ידיו שנית, וכדברי המג"א הנ"ל.
אבל אם נטל ידיו לפני השיעור בישיבה שהוא זמן רב לפני התפילה, באופן זה עליו ליטול את ידיו שוב לפני התפילה.
זירזין מקדימין בתפילת מנחה
שאלה: האם יש דין זריזין מקדימין בתפילת מנחה.
תשובה: אין דין זריזין מקדימין בתפילת מנחה.
מקור: בפני יהושע (שבת ט:) נקט שבמנחה קטנה יש דין זריזין מקדימין, ויש להתפלל בתחילת הזמן של מנחה קטנה. אולם הראש יוסף (שבת שם) כתב להוכיח מהסוגיא בברכות (כט) ושבת (קיח) שבמנחה אין דין זריזין מקדימין, וכ"כ הלבוש (סימן רלב) [וראה עוד 'אזמרה לשמך' גיליון מס' 185 מה שנתבאר בדין 'זריזין מקדימין למצוות'].