כיבוס וגיהוץ
א. מדינא דגמ' אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב. ומנהג בני אשכנז שאין מכבסים בגדים מר"ח אב, ואין להקל בזה. ואף בגדים שלא ילבשו בתשעת הימים אסור לכבס.
ב. מבני ספרד יש הנוהגים שלא לכבס ולא ללבוש בגדים מכובסים - רק בשבוע שחל בו ת"ב.
ג. ניקוי בגד ע"י ניקוי יבש הרי הוא בכלל כיבוס.
ד. מותר לנקות כתם נקודתי בבגד.
ה. בכלל איסור כיבוס כלולים בגדים ומגבות, סדינים מצעים ומפות.
ו. גיהוץ בגדים דינו ככיבוס.
ז. כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגדים נקיים מכובסים או מגוהצים. וכן אסור להציע את המיטה במצעים מכובסים, או להשתמש במגבות ובמפות שכובסו.
ח. כדי שיהיה מותר ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים לכתחילה, יש להכינם על ידי שילבש וישתמש בהם מעט קודם זמן האיסור. מי שלא הכין, יכול להכין בשבת על ידי שילבש בגד ויחליף כל כמה שעות לבגד אחר מכובס [מפני שרק באופן שלובשו כמה שעות אין בזה חשש הכנה משבת לחול, שנחשב שלובשו בשביל שבת עצמה. אבל אם לובש ופושט מיד ניכר שעושה זאת כהכנה לימי החול ואסור].
ט. להכנת בגד שלא יחשב מכובס או מגוהץ - די ללבשו כמה דקות.
י. אם לא הכין את הבגדים על ידי לבישה, ייתן לקטן שילבשם, ובשעת הדחק יש להקל להניחם על הרצפה [שאינה נקיה לגמרי] שיתאבקו ויתלכלכו מעט [ואין צריך לדרוך על הבגד], ואז מותר ללבשם (לחם הפנים יו"ד סי' שעו בשם ספר מענה לשון ובשם מהר"ש מלובלין, ועי' יו"ד סי' שפט וצ"ע שם, ובספר כרם שלמה שם).
יא. בגדי זיעה - דהיינו בגדים הסמוכים לגוף, יש מקילים שמותר ללבשם מכובסים, אך לכתחילה גם אותם יש ללכלך בהנחה על הרצפה (כנ"ל בסע' הקודם).
יב. לכבוד שבת מותר ללבוש כל בגדי השבת מכובסים ומגוהצים כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה]. אמנם אין לכבסם לכבוד שבת [אך אם אין לו בגדים אחרים לכבוד שבת, מותר לכבסם ע"י גוי, ויש להקל אף שיכבסם בעצמו].
אמנם אין להחליף לכבוד שבת לסדינים ומצעים מכובסים. הזקוק להחליפם – יחליף וייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות.
יג. בגדים חדשים, אף בגדים שאינם חשובים - אסור לחדשם בתשעת הימים, ואף בשבת אסור. ולבני ספרד האיסור לחדש בגדים [שלא מברכים עליהם שהחיינו] הוא רק בשבוע שחל בו ת"ב [ועד שבוע שחל בו, מותר לאשכנזי למסור בגד חדש (וכ"ש בגד מכובס) לספרדי, שיחדש אותו עבורו].
יד. בגדי זיעה חדשים מותר לחדש בשבת בתשעת הימים [ושאר בגדים חדשים אסור אף בשבת כנ"ל].
טו. בגדי ילדים קטנים, כל זמן שמלכלכים בגדיהם מותר לכבסם כרגיל, ואף מותר לתלותם בחוץ משום שניכר שהם בגדי קטנים.
טז. יש מקלים לכבס בגדי ילדים עד גיל מצוות עד שבוע שחל בו.
יז. כשמכבס בגדי ילדים, אסור להוסיף לכביסה בגדי גדולים יחד עם בגדי הילדים.
יח. מי שלא נותרו לו בגדים נקיים, והבגדים המשומשים מלוכלכים עד שמדיפים ריח רע - מותר לכבסם אם אין לו מה ללבוש, והכל לפי העניין.
יט. מי שאין לו בגדים נקיים ללבוש, ויש לפניו שתי אפשרויות - לכבס או לקנות בגדים חדשים - עד שבוע שחל בו עדיף לכבס, ובשבוע שחל בו - עדיף לקנות.
משא ומתן
מבואר בגמ' יבמות (מג:) "מראש חודש ועד התענית העם ממעטין בעסקיהן מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע' וכו'. ויש לעיין מה הפירוש 'ממעטין' במשא ומתן, האם הכוונה שממעטים לגמרי, או שעושים רק את הנצרך ולא כשאר הימים. ומבואר בתוס' (יבמות שם ע"א ד"ה מלישא, ומגילה ה: ד"ה ממעטין), דאם 'ממעטין מלישא וליתן' היינו במשא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה, בזה 'ממעטין' היינו דיש למעט לגמרי, אך אם הפירוש 'ממעטין מלישא וליתן' הוא לאו דוקא במשא ומתן של שמחה, אז 'ממעטין' היינו שעושים את הנצרך ולא כשאר הימים. וכן הוא במשנ"ב (סי' תקנא סקי"א) שיש חילוק בין משא ומתן של שמחה לשאר משא ומתן. ולהלן יבואר הדינים העולים מזה.
הלכה נוספת מבואר בטור (סי' תקנא ס"ז) דבגדים חדשים אסור לתקן בשבוע שחל בו ת"ב. ומקור הדין בירושלמי (פרק מקום שנהגו) 'נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מגו דעייל אב מנהגא' בגלל שבטלה אבן השתיה, וכיון שהשתי אסור כ"ש תיקון בגדים חדשים, וראוי להחמיר בזה מר"ח דהיינו נמי בכלל מיעוט שמחה, עכ"ד הטור. והרמ"א הוסיף שה"ה שלא לקנות בגדים, והיינו דקניית בגדים גם היא כתיקון בגדים. מבואר מזה שבבגדים יש דין נוסף שלא לקנותם מלבד הדין שממעטים במשא ומתן, וכדלהלן.
כ. אין לקנות תכשיטים, או כלי כסף וזהב כל תשעת הימים, מפני שזהו משא ומתן של שמחה.
כא. יש מקפידים שלא לקנות דברים יקרי ערך, כגון רהיטים וכד', דשמא גם הם בכלל משא ומתן של שמחה.
כב. יש למעט בקניית צלחות וסירים וסכו"ם וכן שאר דברים שלא נצרכים לתשעת הימים, אך אם הם נצרכים לימים אלו - מותר לקנותם.
כג. אין לקנות בגדים בתשעת הימים ואף בגדים שאינם חשובים ואף שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.
כד. מכירה ובה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.
כה. קניית מתנה לאשה למטרת שלום בית מותרת בתשעת הימים דנחשב צורך מצוה, והכל לפי העניין.
תפירה ותיקון בגדים
כו. אסור לתפור בגדים חדשים מר"ח אב, אך מותר לתקן בגדים משומשים שנקרעו, וכן מותר לתפור כפתור בבגד משומש.
כז. חייט שקיבל לפני ר"ח בגדים חדשים לתפירה, מותר להמשיך לתפור עד שבוע שחל בו ת"ב.
איסור רחיצה בחמין ובצונן
[לבני אשכנז האיסור הוא מר"ח אב, בין בחמין ובין בצונן כמבואר להלן. לבני עדות המזרח יש בזה מנהגים שונים - יש שנהגו כבני אשכנז, והמנהג הנפוץ הוא שהאיסור רק בשבוע שחל בו ת"ב, והאיסור הוא רק במים חמים ולא בצונן].
כח. אסור לרחוץ את הגוף בתשעת הימים אפילו בצונן, חוץ מפניו ידיו ורגליו שמותר לרחצם בצונן.
כט. רחיצה שלא לשם תענוג מותרת. ולכן אדם הסובל מזיעה ומלוכלך ממנה מאד, מותר לרחוץ איבר איבר במים קרים [שלא נהנים מחמימותם, ואין צריך לנגב בין איבר לאיבר, והעיקר שלא תהא רחיצה לתענוג]. במקומות שיש בהם ריבוי זיעה וא"א לנקותם על ידי מים קרים, מותר לנקות ע"י מים חמים עם סבון - לפי הצורך בלבד, וכדאי הוא בית אלוקינו לצער עצמנו על חורבנו, ו'כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה'.
ל. רחיצה לרפואה מותרת, לכן מי שיש לו פצעים וצריך לרחצם - הדבר מותר. וכן מי שיודע בבירור שאם יימנע מלרחוץ יהיו לו פצעים, מותר לשטוף לפי הצורך בלבד, ואם די לו במים קרים אסור בחמים.
לא. רחיצה על ידי העברת מגבת רטובה או ניגוב במגבונים לחים - מותרת.
לב. ילדים עד סמוך לגיל בר מצוה יש להקל שיתרחצו.
לג. טבילת עזרא מותרת [אף מי שאינו רגיל בה]. ויש מקילין שמי שרגיל לטבול במקווה מידי יום, מותר לטבול גם בתשעת הימים. כשיש אפשרות, יטבול במים קרים.
לד. טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לטבול אף בער"ש בתשעת הימים [וכשיש אפשרות – יטבול במים קרים], ובעניין זמן הטבילה, ראה בסוף הסע' הבא.
לה. רחיצה בערב שבת חזון - מי שרגיל להתרחץ במים חמים כל ערב שבת ומעולם לא ביטל זאת אלא מחמת אונס, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים קרים. [דין הסובל מזיעה נתבאר בסע' כא]. אף שיש הסוברים שלכתחילה יש לרחוץ קודם חצות (ב"ח, מובא בט"ז שם ס"ק טז), למעשה מותר לרחוץ כל היום (עי' בה"ל שם ד"ה בחפיפת).
תספורת וגילוח
לו. בני אשכנז נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח [בין שיער הראש ובין שיער כל הגוף] בכל שלושת השבועות [מליל י"ז בתמוז], אך לבני ספרד יש בזה מנהגים שונים: יש מהם הנוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז, ויש הנוהגים איסור מראש חודש אב, ויש הנוהגים איסור רק משבוע שחל בו ת"ב [ומי שאין מנהג בידו, יכול
לנהוג כדעה זו].
לז. נחלקו הפוסקים האם קטנים אסורים בתספורת מי"ז בתמוז ואילך או שאסורים רק בשבוע שחל בו ת"ב, ולמעשה המיקל יש לו על מה לסמוך.
לח. יש המקלים לנשים להסתפר עד תשעה באב וכך נוהגים בני ספרד, אך דעת המשנ"ב להחמיר בזה שדינם כגברים.
לט. חתן מותר להסתפר ולהתגלח בימי השבע ברכות. בעלי ברית [אבי הבן, מוהל וסנדק] מותרים להסתפר ולהתגלח לכבוד הברית [עד שבוע שחל בו ת"ב], ורבים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח.
נטילת ציפורניים
מ. קודם שבוע שחל בו ת"ב – מותר. ונחלקו האחרונים בדין נטילת ציפורניים בשבוע שחל בו, והמיקל יש לו על מי לסמוך [ולכבוד שבת מותר לכו"ע].
בשר ויין
מא. מנהג בני אשכנז שאין אוכלים בשר ואין שותים יין מר"ח אב (וראה בשו"ת שאלה מה דין טעימת התבשילים). ולבני עדות המזרח יש בזה מנהגים שונים, והרבה מבני עדות המזרח נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ממוצאי ר"ח אב.
מב. גם תבשיל שהתבשל עם בשר נוהגים שלא לאכלו בימים אלו [ורבים מבני עדות המזרח מקילים בזה], ולכן תפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר אין לאוכלם אף בפני עצמם, כיון שאין בו שישים נגד הבשר. ואפשר שמותר לכתחילה לטעום את התבשיל, ואם אין בו טעם בשר מותר.
מג. מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם תערובת של יין כגון בירה, ליקר, וויסקי, וכדו'.
מד. ילדים עד גיל שלוש שנים אפשר להאכילם בשר. ומגיל שלוש עד גיל שיודעים להתאבל ירושלים -נחלקו הפוסקים האם מותר ליתן להם בשר, ודעת המשנה ברורה להחמיר בזה. ותבשיל שהתבשל עם בשר יש להקל לתת לקטנים.
מה. יולדת תוך ל' יום ללידה - מותרת באכילת בשר עד ז' אב, ומז' אב ואילך נוהגות להימנע. וכן הדין במינקת [שכשאינה אוכלת בשר, חלב התינוק אינו טוב], שמותרת לאכול בשר, וה"ה במעוברת שזקוקה לאכול בשר, וה"ה בחולה קצת [אף שאינו חולה שאין בו סכנה שנפל למשכב, אלא רק מיחושים].
מו. אף מיץ ענבים אין לשתות בימים אלו (וראה בשו"ת שאלה מז דין משקה קל בטעם ענבים).
מז. בהבדלה במוצאי שבת בתשעת הימים, יש שנותנים את הכוס לקטן שהגיע לגיל חינוך אבל אינו יודע להתאבל על ירושלים, אך מכיוון שיש להקפיד לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך וכן יש להקפיד שהקטן ישתה מלוא לוגמיו, ואין הדבר ברור מהו הגיל של קטן שאינו יודע להתאבל על ירושלים - לכן רבים נוהגים שהמבדיל שותה את כוס היין או את המיץ ענבים [ויכול לשתות את כל הכוס].
מח. עוגות שיש בהם יין וטעמו ניכר - יש מחמירים שלא לאכלם בימים אלו.
מט. בשבת מותר לאכול בשר ולשתות יין, אך בשאר סעודות מצוה יש בכך אופנים שונים המבוארים בסי' תקנא סע' י.
שו”ת לתשעת הימים
א. שאלה: האם אפשר להכין כמה חולצות יחד זו על זו לתשעת הימים.
תשובה: אפשר לעשות זאת, אך באופן זה ילבש את החולצות יותר זמן ממה שלובש חולצה אחת. ובשבת אסור דהוי הכנה משבת לחול (סי' תקנא, יו"ד סי' שפט).
ב. שאלה: כיצד יש להכין לבנים ושאר בגדים הסמוכים לגוף.
ג. תשובה: ילכלך אותם על רצפה שאינה נקיה לגמרי [בשונה מבגדים עליונים, שלכתחילה יש ללבשם לפני תשעת הימים] (סי' תקנא, יו"ד סי' שפט).
ד. שאלה: האם אפשר להשאיר מכונת כביסה שתפעל אחר כניסת ראש חודש אב.
תשובה: אם לא הספיקו לפני, מותר (סי' תקנא).
ה. שאלה: בגד שהיה בהשריה בערב ראש חודש אב, ועברה השקיעה. האם אפשר לשטוף.
תשובה: מותר, כיון שאם לא ישטפוהו, הבגד יתקלקל. וכן כל בגד שאם לא יכבסוהו מיד - יתקלקל, מותר לכבסו (סי' תקנא, וע"פ סי' תקנד סע' כב שדבר האבד מותר).
ו. שאלה: הכין את הבגד לפני תשעת הימים ע"י שלבשו והפכו ל'אינו מכובס', האם יכול לאחר מכן לגהץ את הבגד או שהגיהוץ מבטל את הכנת הבגד.
תשובה: נראה שהגיהוץ מבטל את הכנת הבגד, כיון שכשם שאסור ללבוש בגד מכובס כך אסור ללבוש בגד מגוהץ [דגיהוץ דינו ככיבוס], ואם גיהצם צריך לקמטם לפני הלבישה (משנ"ב ס"ק מד).
ז. שאלה: האם בן עדות המזרח יכול לכבס לבן אשכנז בתשעת הימים [קודם שבוע שחל בו ת"ב].
תשובה: אסור לבן אשכנז לבקש מבן ספרד לכבס עבורו בגדים בתשעת הימים. אמנם אם מסר לו את הבגדים לפני ראש חודש, מותר לבן ספרד לכבס עבורו אף לאחר ר"ח, עד שבוע שחל בו ת"ב (עי' סי' תקנא סעיף ג).
כמו כן, מזמן שאסור לכבס, אסור גם למסור לגוי שיכבס עבורו (שם).
ח. שאלה: האם בישיבה אפשר לכבס ולהחליף מגבות בתשעת הימים.
תשובה: מה שמלוכלך מותר (בסי' תקנא ס"ג שמותר לכבס לצורך מצוה אפי' בשבוע שחל בו ת"ב, ומבואר שאף דברים האסורים מדינא דגמ' הותרו לצורך מצוה).
ונראה שאדם שצריך להחזיר לגמ"ח מפות את המפות כשהן מכובסות, וכן קייטרינג שיש להם סעודות מצוה בכל יום, יש לדון להקל שאם המפות מלוכלכות יכול לכבסן, דאי"ז כיבוס של תענוג, וגם דינו כמי שאין לו בגד ללבוש שנראה שמותר לו לכבס, וכן לצורך מצוה שרי, ויל"ע בזה.
ט. שאלה: כיצד יש לתלות בגדים שכובסו בתשעת הימים.
תשובה: בגדי קטנים - מותר לתלותם בפרהסיא, בגדי גדולים [שכובסו בהיתר, כגון מי שאין לו מה ללבוש כלל] - יש לתלות בצנעא בתוך הבית (סי' תקנא).
י. שאלה: האם אורח יכול לשכב על המצעים המכובסים שהביאו לו.
תשובה: ייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות, ואם אין קטן ילכלכם ברצפה. ובמקרה שאין אפשרות – יש לדון להתיר לאנשים שקשה להם לשכב על מצעים משומשים של אחרים, דכיון שאי"ז לתענוג שרי.
יא. שאלה: האם אפשר לסגור ווארט בתשעת הימים.
תשובה: אם אין שם אכילת פת - מותר [ולחתן ולכלה מותר ללבוש בגדי שבת] (סי' תקנא ס"ק טז, ולגבי בגדי שבת – מותר, כמבואר שם סע' א שלצורך מצווה מותר).
יב. שאלה: האם מותר לעשות סעודת אירוסין בתשעת הימים.
תשובה: מותר ללא אכילת פת, וכדין כל סעודת מרעים בתשעת הימים המותרת ללא פת (עי' ערוך השולחן סי' תקנא ס"ח).
יג. שאלה: האם מותר לעשות קידוש להולדת הבת בשבת בתשעת הימים.
תשובה: מותר כדין כל סעודת מצוה המותרת בתשעת הימים [אף אם נולדה לפני זמן], אך סעודות מרעים אסור עם פת (עי' משנ"ב סי' תקנא ס"ק טז, ואזמרה לשמך גיליון 23).
יד. שאלה: האם יש חובה לפשוט את בגדי השבת מיד לאחר ההבדלה.
תשובה: רבים מקלים בכך שהאיסור הוא רק בלבישת הבגדים, ולכן כיון שלבש בהיתר אין חובה לפשטם, והחזו"א היה פושטם מיד לאחר הבדלה (עי' א"א בוטשאטש תנינא ס"א).
טו. שאלה: הנוהגים כדעת הגר"א (מע"ר אות קנט) לקדש הלבנה בתשעת הימים [אך לדעת הרמ"א (סי' תכו ס"ב, סי' תקנא ס"ח) מקדשים רק לאחר תשעה באב, וכן הוא מנהג בני ספרד (עי' שע"ת סי' תקמט ס"ק ב שכך דעת האריז"ל)], האם מותרים בשירה וריקודים ב'טובים מאורות' כרגיל.
תשובה: מותר מבלי לקפוץ, כדין ריקודים לצורך מצוה.
טז. שאלה: האם אפשר לקנות רכב יד 2 בתשעת הימים.
תשובה: אם אינו דבר האבד שעלול להפסיד את הקניה – אין לקנות(כדלעיל סע' כא), אלא א"כ נצרך הרכב לצורך פרנסתו (סי' תקנא, סי תקנד סע' כב).
יז. שאלה: האם מותר לקנות נעליים בתשעת הימים.
תשובה: אם נעליו קרועות ואין לו נעליים אחרות – מותר (סי' תקנא).
יח. שאלה: אדם שאין לו נעליים לתשעה באב, האם יכול לקנות בתשעת הימים, או שכיון שקניית בגדים ונעליים אסורה, לא יקנה וילך עם גרביים.
תשובה: מותר לקנות (עי' כה"ח סי' תקנא ס"ק צז).
יט. שאלה: האם מותר לקנות ולחדש ציצית בתשעת הימים, והאם מותר לקשור ציציות.
תשובה: מותר לקשור ציציות ואי"ז כעשיית בגד חדש האסורה, אך לקנות ולחדש אסור אא"כ אין לו ציצית אחרת הראויה ללבישה (דלצורך מצוה שרי).
כ. שאלה: בחור שיוצא לפגישות בתשעת הימים, האם יכול לקנות אז בגדים חדשים לצורך הפגישות.
תשובה: עדיף שיקנה בגדים לפני תשעת הימים, ואם לא הספיק - יכול לקנות (כי הוא צורך מצווה, עיין סי' תקנא סעיפים ב, ג, ט, טז).
כא. שאלה: האם אפשר להזמין רהיטים, תכשיטים או בגדים בתשעת הימים ע"מ שיגיעו לאחר תשעת הימים.
תשובה: אפשר להזמין, כיון שעיקר הקניין חל בשעת קבלת החפץ ולא בשעת הקניה, ואף אם שילם כבר, כיון שהמנהג הוא שהמכירה חלה בשעת קבלת החפץ, ועד אז החפץ של המוכר והאחריות עליו (ובפרט ברהיטים שאין בהם איסור מדינא, עי' לעיל סע' כא, סי' תקנא סע' ב, משנ"ב ס"ק יא). ואף בהזמנת בגדים מחו"ל שיגיעו לאחר תשעת הימים יש לדון להתיר, מפני שאין הקניין חל בשעת הקניה.
כב. שאלה: האם מותר לקבל בתשעת הימים רהיטים יקרים שהוזמנו לפני תשעת הימים.
תשובה: אם המוכר רוצה להביאם בתשעת הימים, אין איסור לקבלם, כיון שאין שום חיוב לסרב לקבל את המוצר [וכן עיקר האיסור הוא כאשר גם קנית הרהיט וגם קבלתו נעשים בתשעת הימים, ובפרט ברהיטים שאין בהן איסור משא ומתן מדינא (כדלעיל סע' כא)]. אך לכתחילה אין נכון להזמין לפני תשעת הימים
במטרה שיגיע בתשעת הימים.
כג. שאלה: האם אפשר לערוך קניות לחתן וכלה בתשעת הימים.
תשובה: מותר לקנות בגדים חדשים לצורך החתונה, אם אין זמן אחר כך (סי' תקנא סקי"ד).
כד. שאלה: האם אפשר לקנות מוצרי בית ספר [ילקוטים, קלמרים, מוצרי כתיבה וכד'] לילדים בתשעת הימים.
תשובה: מוצרים במבצע שלא יחזור על עצמו - אפשר לקנות. ומוצרים במחיר רגיל - אם יש זמן אחר לקנות, יקנו בזמן אחר. ואם אין זמן אחר, מותר (סי' תקנא ס"ב, משנ"ב ס"ק יא).
כה. שאלה: האם אפשר לתת מתנות בתשעת הימים.
תשובה: אפשר לתת עד תשעה באב, אך עדיף לקנותם קודם ראש חודש אב (סי' תקנא ס"ב, סי' תקנד ס"ק מא).
כו. שאלה: האם אפשר לפתוח חנות בגדים עם מבצעים מיוחדים בתשעת הימים כדי להתיר את הקניה לאנשים [כי אז הוי דבר האבד לגביהם].
תשובה: אפשר להקל [לשואל אחר ששאל האם אפשר לכתחילה לעשות כן, אמר הרב שזה לא רצון השם] (סי' תקנא סעיף ב, סי' תקנד סעיף כב).
כז. שאלה: האם אפשר לקנות/לשכור אופניים חשמליים בתשעת הימים.
תשובה: אם לא נחוץ עכשיו - לא יקנה (כנ"ל סע' כא), ולשכור אפשר (סי' תקנא ס"ב, משנ"ב ס"ק יא).
כח. שאלה: האם מותר לחתום על זכרון דברים בתשעת הימים.
תשובה: אם יש חשש שהדירה תימכר - יחתמו על זכרון דברים, ואת החוזה יעשו לאחר תשעת הימים. ואם אין אפשרות לעשות זכרון דברים לבד - אפשר גם לעשות חוזה (סי' תקנא).
כט. שאלה: האם אפשר לחתום חוזה לקניית דירה בתשעת הימים.
תשובה: אם עלול לאבד את הדירה הוי 'דבר האבד', ומותר (סי' תקנא סעיף ב, משנ"ב ס"ק יא, סי' תקנד סעיף כב).
ל. שאלה: האם מותר לסייד את הבית בתשעת הימים.
תשובה: אין לסייד, אמנם אם צריך לסייד לאחר שעוזב את הדירה [בין אם נכנס שוכר חדש ובין אם נכנס קונה], מותר. וכן מותר לבעל הבית לסייד את הדירה לצורך הקונה או השוכר שנכנסים. וכן מותר לסייד ולצבוע מחמת רטיבות בקירות, וכן מותר לצבוע כדי שלא ייגרם הפסד (סי' תקנא ס"ב לגבי ציור וכיור, ולכן אסור לצבוע את הקירות בצבעים ובצורות מיוחדים, ויש לדון אם סיוד רגיל דינו כציור).
לא. שאלה: האם לספר מבני אשכנז מותר לספר בן עדות המזרח בימים אלו.
תשובה: מותר לספר עד שבוע שחל בו (ע"פ סי' תקנא סעיף ה, מג"א ס"ק יט, משנ"ב ס"ק מב).
לב. שאלה: מה מוגדר פניו ידיו ורגליו, שמותר לרחצם בצונן.
תשובה: יש להסתפק האם ידיו היינו עד המרפק או עד החיבור לגוף, וכן האם רגליו היינו עד הברך או עד החיבור לגוף. ונראה שיש להקל בזה ובפרט במקומות חמים כארץ ישראל וכד' (עי' א"א מבוטשאטש סי' תקנא סט"ז). ולעניין פניו נראה שהיינו רק הפנים ללא שיער הראש (כ"מ במשנ"ב ס"ק צד, ועי' דרך החיים סי' קל אות ז שמתיר שיער הראש וצ"ע).
לג. שאלה: האם אפשר לעשות התעמלות מים בתשעת הימים.
תשובה: מי שזקוק לזה לצורך בריאות ואין לו אפשרות אחרת, מותר.
מקור: רפואה הוא כצורך מצווה (או"ח סימן שו, סי' רמח, סי' פט), ומבואר בסי' תקנא סעיף טז שרחיצה לצורך מצווה מותרת, וגם בט"ב עצמו נאסרה רק רחיצה של תענוג כמבואר בסי' תקנד ובסי' תריג שרחיצה שלא לתענוג מותרת אף בט"ב. עיי"ש כל הפרטים.
לד. שאלה: האם מותר לנקות רכב בתשעת הימים.
תשובה: במקום צורך – אפשר (סי' תקנא).
לה. שאלה: האם מותר ללמוד נגינה בתשעת הימים.
תשובה: אם התחיל ללמוד לפני בין המצרים, מותר להמשיך ללמוד עד ר"ח אב, אך בתשעת הימים אסור.
לו. שאלה: האם מותר לשמוע בתשעת הימים מנגינת רקע של סיפור מוקלט.
תשובה: מותר, כיון שהעיקר הוא הסיפור ולא המנגינה (באור הלכה סי' תקנא ד"ה 'ממעטים').
לז. שאלה: האם מותר לילדים לשמוע שירים בתשעת הימים.
תשובה: עד גיל חינוך [-גיל 6], מותר [ואף אם הגדולים שומעים ברקע את המנגינה אין בזה איסור, מכיוון שלא מתכוונים לשמוע ולהנות ממנה].
לח. שאלה: מה מותר בברית מילה [בין בזמנה בין שלא בזמנה] בתשעת הימים.
תשובה: מוזיקה - שירה בפה, שירים מוקלטים [אם רגילים להשמיעם בבריתות בשאר ימות השנה], ורבים מבני עדות המזרח מקילים גם בתזמורת [אם רגילים בכך, כנ"ל]. וריקודים מותר מבלי לקפוץ (עי' כנה"ג סי' תקנא הגב"י ס"ק לג, א"ר שם ס"ק כו, כה"ח שם ס"ק מ).
בשר ויין – כל מי שהיה מגיע בלאו הכי מותר באכילת בשר ושתיית יין. ובשבוע שחל בו ת"ב - מותר רק לבעלי הברית, לקרוביו הפסולים לעדות (עי' חו"מ סי' לג), ולעוד מניין אנשים (שו"ע שם ס"י). כמו כן מותר למברך בברית לשתות את כוס היין.
בגדי שבת – מותר לבעלי ברית [אבי הבן, אמו, המוהל והסנדק, ולא לקוואטר, אך לאשה שמביאה לקוואטר מותר]. ובשע"ת (ריש סי' תקנא) התיר לכל הקרובים שהיו באים עם בגדי שבת, אך במשנ"ב לא העתיק דבריו, והמיקל כהשע"ת יש לו ע"מ לסמוך, ובפרט בילדים עד גיל מצוות. וילדים בגיל שאינם יודעים להתאבל על ירושלים [גיל 8-9] מותר לכו"ע.
בגדים חדשים – אסור, אלא יחדש לפני ר"ח, או שילד קטן שלא יודע להתאבל על ירושלים ילבש במשך כמה שעות.
תספורת וגילוח - בעלי הברית [אבי הבן, מוהל וסנדק] מותרים להסתפר ולהתגלח לכבוד הברית [עד שבוע שחל בו ת"ב (סי' תקנא ס"ק ה, ובחת"ס שהובא בשעה"צ שם ס"ק ד מתיר אף בשבוע שחל בו)], ורבים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח.
רחיצה – מותר לבעלי הברית [אבי הבן, אמו, המוהל והסנדק] לרחוץ לכבוד הברית, אף בחמים וסבון (וכפי שהתירו תספורת, ואף שהיה מקום לחלק שרחיצה חמורה יותר אף שהיא מנהג ותספורת אסורה מדינא , וכן מצינו לחלק שכיבוס האסור מדינא הותר לכבוד שבת מעיקר הדין (משנ"ב ס"ק לג) אך רחיצה האסורה ממנהג לא הותרה (שו"ע סט"ז), אך אעפ"כ נראה להתיר מהמבואר בסי' תקנט ס"ט שמותר רחיצה בת"ב נדחה לכבוד ברית).
לט. שאלה: מה מותר בסיום מסכת בתשעת הימים.
תשובה: הדברים דלהלן מותרים מתחילת הסעודה, אף לפני אמירת הסיום. וכן מותר אף לאדם שהגיע לסעודה לאחר אמירת הסיום.
מוזיקה - שירה בפה, שירים מוקלטים [אם רגילים להשמיעם בסיומים בשאר ימות השנה], ורבים מבני עדות המזרח מקילים גם בתזמורת [אם רגילים בכך, כנ"ל]. וריקודים מותר מבלי לקפוץ (עי' כנה"ג סי' תקנא הגב"י ס"ק לג, א"ר שם ס"ק כו, כה"ח שם ס"ק מ).
בשר ויין - כל מי שהיה מגיע בלאו הכי מותר באכילת בשר ושתיית יין [אם רגיל בבשר ויין בסיום בשאר ימות השנה]. ובשבוע שחל בו ת"ב - מותר רק למסיים ולקרוביו הפסולים לעדות, ולעוד מניין אנשים (שו"ע שם ס"י, משנ"ב ס"ק עג, וס"ק עז).
בגדי שבת ובגדים מכובסים – אסור, ולילדים עד גיל מצוות מותר.
רחיצה ותספורת – אסורים.
מ. שאלה: האם מותר לאחר או למהר את הסיום מסכת לימי תשעת הימים.
תשובה: אין לעשות כן (משנ"ב (סי' תקנא ס"ק עג), ועי' שו"ת ר' ידידיה טיאה וויל (או"ח סי' לח) וסידור היעב"ץ שהקילו בזה).
מא. שאלה: מה מועיל להיחשב 'סיום מסכת' בתשעת הימים.
תשובה: סיום מסכת גמרא ואף מסכת כמסכת תמיד, או סדר משניות שלם. אך מסכת משניות אינה מספיקה.
מב. שאלה: האם מותר לשטוף את הבית בתשעת הימים.
תשובה: לכבוד שבת - מותר, וכן אם הרצפה אינה נקיה - מותר לשטפה אף בשאר ימות השבוע (יו"ד סי' שעח).
מג. שאלה: האם מותר לצחצח נעליים בתשעת הימים.
תשובה: לכבוד שבת - מותר לצחצח נעליים כרגיל.
מד. שאלה: האם מותר לאכול בתשעת הימים בצל שטיגנוהו בסיר בשרי, וכן אורז שנאפה בתנור ובתבנית בשרית.
ומה דין צ'יפס שטוגן בשמן בשרי [שטיגנו בו שניצלים].
תשובה: הבצל והאורז מותר, דאינם בכלל תבשילים של בשר.
אך הצ'יפס דינו כתבשיל של בשר, שאם אין שישים נגד הבשר אסור [שיש בו טעם בשר], אך רבים מבני ספרד אין נוהגים איסור בתבשיל של בשר (סי' תקנא ס"ק סג, וכנ"ל סע' מב).
מה. שאלה: האם מותר לטעום בשר או תבשיל בשר בערב שבת לצורך בדיקת התבשיל.
תשובה: מותר לטעום ולפלוט, ויש המתירים אף לבלוע (סי' תקנא, מקור חיים לבעל החוו"י שם ס"ט, סי' תקסז), ולא יברך (עי' סי' רי ס"ק יט). אך אכילה ממש של בשר ותבשילי הבשר שהוכנו לשבת אסורה, ולילדים יש להקל במקום הצורך (עי' לקט יושר עמ' קי, א"ר סי' תקנא ס"ק כד).
מו. שאלה: האם מותר לאכול את הבשר [ולבני אשכנז אף תבשילי הבשר] שנשארו משבת.
תשובה: לבני אשכנז אסור [אפי' בסעודת מלווה מלכה], ולבני ספרד המקלים יש להם ע"מ לסמוך [ובפרט בסעודת מלווה מלכה]. ולקטנים עד גיל מצוות יש להקל אף לבני אשכנז (עי' ברכי יוסף סי' תקנא ס"ק ו, ושע"ת על סע' ט).
מז. שאלה: האם מותר לשתות משקה קל בטעם ענבים בתשעת הימים, או שדינו כמיץ ענבים האסור.
תשובה: אם אינו מכיל פרי, מותר. אך אם כתוב על הבקבוק "מכיל פרי" – אין לשתותו בתשעת הימים, משום שבדר"כ אין שישים כנגד רכז הענבים, וגם יש לדון דעביד לטעמא ולא בטל, וכן יש לדון מצד דברי המג"א (סי' תמב ס"ק א, ועי' שע"ת על סע' ט).
מח. שאלה: האם מותר לצאת לנופש בתשעת הימים.
תשובה: אין בכך איסור מן הדין [כשאין שם סעודת מרעים], אך כמובן שאין זה מתאים בזמן אבלות על החורבן. ואם יש צורך - אפשר לנפוש גם בתשעת הימים.
מט. שאלה: האם בתשעת הימים מותר לסגור נופש שיהיה לאחר תשעת הימים.
תשובה: מותר, כדין משא ומתן שהותר לצורך.
נ. שאלה: האם יש מצוה להרבות בסעודת ר"ח אב.
תשובה: אף שיש מצוה להרבות בסעודת שאר ראשי חודשים (סי' תיט), בר"ח אב אין מצוה (סדר היום, ענייני ימי המצרים).
נא. שאלה: האם מותר לעשות חוג תפירה בתשעת הימים.
תשובה: אם התחילו לתפור את הבגד לפני ר"ח, מותר להמשיך עד שבוע שחל בו ת"ב (סי' תקנא ס"ז כדין תפירה לצורך מסחר, כמבואר לעיל סע' כז, כיון שאין התפירה לצורך לבישת הבגד אלא לצורך לימוד).
נב. שאלה: האם מותר לרקום ולסרוג בקייטנות בתשעת הימים.
תשובה: ריקמה וסריגה דינן כתפירה, אמנם אם אין המטרה לעשיית בגד ללבישה, וכגון שסורגים תמונות, תיקים וכד' - אין איסור (עי' משנ"ב ס"ק נד). ופעמים שיש לדון להקל אף בתפירת בגדים משום צורך מצוה (עי' שו"ע סע' ב,ג,ט,י,טז – דלצורך מצוה שרי, ויל"ד שה"ה בתפירה), ע"מ שלא להגיע לידי בטלה ושעמום. בכלל איסור כיבוס כלולים בגדים ומגבות, סדינים מצעים ומפות.