"כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ, יא)

המתנה מלאכול עד שהוריו יאכלו

שאלה: האם צריך להמתין מלאכול עד שהוריו יתחילו לאכול.

תשובה: צריך להמתין עד שהוריו יתחילו לאכול [ורבים נהגו להקל שלא להמתין לאם, וראה במקור].

מקור: להלן יתבאר מדברי הערוך השולחן שיש להגיש לאבא ראשון את המנה. ויש להסתפק האם מיד לאחר שאביו קיבל את המנה מותר להתחיל לאכול, או שצריך להמתין שהאבא יתחיל לאכול בפועל.

והנה מבואר בשו"ע (סי' קסז סט"ו) שאין לטעום לפני הבוצע, כי אין זה מדרך הכבוד לטעום לפניו. וכן מבואר (שם סי"ז) שהבוצע פושט ידו תחילה, וכן מבואר בסי' קע (סי"ב) שהגדול פושט ידו תחילה בקערה. ומזה נלמד לענייננו שאין לטעום לפני שטועם אביו.

ואין לטעום אף לפני שאמו התחילה לאכול, אך למעשה רבים נהגו שלא להמתין לאם, ויש לבאר הטעם משום שהאמא מוחלת על כך שלא ממתינים לה עד שתסיים לחלק לכולם.

כיבוד הורים כשמתארחים אצל בנם לסעודה

ישיבה בראש השולחן

שאלה: הוריו מתארחים אצלו בשבת, היכן ישב אביו.

תשובה: אביו ישב בראש השולחן [וראה במקור], ואם יש שם מקום, יכול הבן לשבת ליד אביו בראש השלחן.

מקור: מבואר בגמ' (ב"ב קכ.) ובשו"ע (יו"ד סי' רמד סי"ח) שמושיבים חכם וזקן בראש, ומזה יש ללמוד לענייננו.

אמנם בערוה"ש (סי' רמ סי"א) כתב שבמקומות שנוהגים שהבעל יושב ליד אשתו, יכול הבן לשבת בראש השלחן ליד אשתו, כדי שאביו לא ישב ליד כלתו, אע"פ שאביו לא ישב בראש השלחן.

[מחילה: כמובן שאם האב מוחל על כבודו, אין חובה בזה, וה"ה בכל הנדונים דלהלן].

ומש"כ שיכול לשבת ליד אביו בראש השולחן - אף שמבואר בב"י (בדק הבית בשם האורחות חיים)שאסור לישב לצד אביו, בשו"ת בנין עולם (להג"ר אייזיק חבר, יו"ד סי' מז) כתב שרק במקומות חשובים בביהכ"נ הדין כן, אבל במקומות קבועים בביה"כ יכול לשבת לצד אביו. וכעי"ז כתב בבן איש חי (ש"ב, פרשת שופטים) שדין זה נאמר רק במסיבה חשובה שיש אורחים, אבל בביתו עם אנשי ביתו וכן בבית הכנסת בשעת התפילה, מותר. ובערוה"ש (סי' רמ ס"י) כתב "וכל האחרונים לא הביאו דין זה וש"מ שלא חשו לכך וכו' וגם אין המנהג כן".

חמיו: אף שאין חובה לכבדו כאביו, אלא רק כשאר זקנים חשובים (יו"ד סי' רמ סכ"ד, ובש"ך ס"ק כב בשם הב"ח. ודין כבוד חמיו נלמד מפרשתנו "ויצא משה לקראת חֹתנֹו וישתחו וישק לו" (שמות יח, ז), ומבואר במכילתא שמשה השתחווה ונישק לחמיו, "מכאן אמרו שיהא האדם מוכן לכבוד חמיו"), מ"מ יש להושיבו בראש השולחן וכד', וכשם שמושיבים בראש חכם וזקן כנ"ל.

קידוש

שאלה: הוריו מתארחים אצלו בשבת, מי יעשה קידוש.

תשובה: האב יעשה את הקידוש.

מקור: כמבואר להלן מדברי הערוה"ש (שם) שצריך לתת לאב כל חילוקי הכבוד שבשלחן. וגם בחמיו יש לנהוג כן (וכמו שמצינו בעניין היחס לחמיו ברמב"ן בראשית לא, מו "דרך כבוד, כאילו הכל ברשותו והכל שלו". ועי' בספר חרדים (פרק טז, יב) שכתב שכיוון שאיש ואשה כחד גופא חשיבי, על כן חייב אדם בכבוד חמיו וחמותו כמו שחייב בכבוד הוריו, בדיבור ובמעשה).

נטילת ידיים

שאלה: הוריו מתארחים אצלו בשבת, מי ייטול ידיים תחילה.

תשובה: לנוהגים כדעת הרא"ש (וכדפסק המשנ"ב) שהגדול נוטל ידיו באחרונה [כאשר רק הוא מברך המוציא ובוצע לכולם], ייטלו ההורים אחרונים. ולנוהגים שתמיד הגדול נוטל ידיו ראשון (עי' במקור), ייטלו ההורים תחילה.

מקור: מבואר בגמ' (ברכות מו:) ונפסק בשו"ע (או"ח סי' קסה ס"ב) שבאופן שכל אחד מהמסובים מברך המוציא לעצמו ובוצע, הגדול נוטל ידיו תחילה. אך אם רק הגדול מברך המוציא וכולם שומעים ויוצאים ממנו, הגדול ייטול ידיו אחרון (דעת הרא"ש, בשו"ע שם).

אמנם המהרש"ל (שו"ת סי' לד, יש"ש חולין פ"ח סי' מב) חלק על הרא"ש והשו"ע, ולדעתו הגדול נוטל ידיו תחילה גם באופן שהוא מוציא את כולם יד"ח, ובערוה"ש (שם סע' ג) כתב שהמנהג כדברי המהרש"ל, וכן נהג החזו"א.

אולם הט"ז (שם סק"ג) דחה דברי המהרש"ל, וכ"פ המשנ"ב כדעת הרא"ש (שם סק"ה, שעה"צ סקי"א) שכשהגדול מוציא את כולם יד"ח, הוא נוטל ידיו אחרון.

ולעניין חמיו, ראה משנ"ת בסוף המקור הקודם.

בציעת הפת

שאלה: אביו או חמיו מתארחים אצלו בשבת, מי יבצע על הפת.

תשובה: נחלקו בכך האחרונים האם דווקא בעה"ב יבצע או אביו/חמיו, ולמעשה רבים נוהגים שאביו/חמיו יבצעו על הפת.

מקור: מבואר בגמ' (ברכות מו.) ונפסק בשו"ע (סי' קסז סי"ד) שבעל הבית בוצע [כדי שיבצע בעין יפה] והוא קודם אפי' לאורח גדול. ובמשנ"ב (ס"ק עד) הביא מהמג"א שהסכים לדעת הלחם חמודות שכיום נהגו לחלוק כבוד לגדול, והוסיף המשנ"ב שיש כמה אחרונים שמפקפקים בזה. ובכה"ח (שם ס"ק קה) כתב כהלחם חמודות, שאין לזוז מן המנהג שהגדול בוצע.

ובאופן שבעל הבית בוצע – עליו ליתן את הפרוסה לאשתו ולהוריו ביחד, כיון שמחד גיסא יש עליו מצוות כיבוד הורים לתת להוריו תחילה, ומאידך ע"פ הסוד אין להפריד בין אכילת הבעל לאכילת האשה [ובפרט לנוהגים ע"פ הסוד שהאיש אוכל כזית והאשה כביצה, שע"י זה מתחבר שם השם (כמבואר בכה"ח סי' רסב סק"ב)] - לכן ייתן לשניהם יחד. וכשאין אפשרות לתת להם יחד, יסמוך ע"ז שהוריו מוחלים, וייתן לאשתו תחילה.

מקבל ראשון את המנה

שאלה: הוריו או הורי אשתו מתארחים אצלם בשבת, למי בעלת הבית תגיש ראשון את המנה.

תשובה: כשהוריו מתארחים אצלם, עליו לדאוג שהם יקבלו לפניו. וכשהורי האשה מתארחים אצלם, ראה בסוף המקור.

מקור: יש להסתפק האם כשם שבכהן יש דין "וקדשתו" שמקבל ראשון את המנה (גיטין נט,: או"ח סי' קסז סי"ד), כך יש דין ב"כיבוד" שאביו יקבל ראשון את המנה, ולא נתבאר להדיא שדין זה נוהג גם באב.

אכן בערוה"ש (שהובא לעיל) כתב "החובה עליו ליטול ידיו ראשון, וליתן לו החלק הראשון, וגם שארי חילוקי כבוד שבשלחן נותנים להאב, וכן אנחנו נוהגים ואין לשנות" (ועי' או"ח סי' קע).

אמנם אשתו צריכה להגיש לבעלה ראשון (אבה"ע סי' פ ס"ד), ורק לאחמ"כ להורי בעלה [מפני שחובתה לכבד את חמיה וחמותה היא רק כמו כיבוד שאר זקנים חשובים (כמבואר לעיל)]. אך הוא צריך להגיש להוריו ראשון, ולכן מוטל עליו לדאוג שהוריו יקבלו לפניו.

כאשר הורי האשה מתארחים אצלם - אם בעלה מקפיד שמקדימה את הוריה, יש להגיש לבעלה תחילה [אך נכון שלא יקפיד על כך, משום כבוד חמיו (וכנ"ל מדברי הרמב"ן והחרדים)]. אך אם אינו מקפיד, חייבת להגיש להוריה לפני שמגישה לבעלה.

זימון

שאלה: הוריו מתארחים אצלו בשבת, מי יזמן בברכת המזון.

תשובה: יכבד את אביו, אפי' אם יש שם כהן (עי' סי ר"א, ש"ך יו"ד סי' רמ"ב ס"ק כ"ז, ערוה"ש הנ"ל סע' יא שיש לתת לאב את חילוקי הכבוד שבשולחן, שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' ר' שכתב שבנדון זה לא אומרים "אתה ואביך חייבים ב'וקדשתו'").

ישיבה על מקום אביו

כשאביו מוחל

 שאלה: האם מועיל מחילת ההורים לשבת במקומם.

תשובה: מועיל [אך אין נכון למחול באופן קבוע (חזו"א יו"ד סי' קנ"א סק"ב, סי' קמ"ט סק"א)].

מקור: כתב הערוה"ש (סי' ר"מ ס"ט) שאם האב מוחל, יכול הבן לשבת על מקומו. ומבואר בדבריו שמחילה מועילה גם לדיני מורא [ולא רק לדיני כיבוד, שהרי איסור ישיבה במקומו הוא מדיני מורא (קידושין לא:)], וכן נקטינן להלכה, כמבואר בספר חינוך (מצוה רי"ב), וכן מבואר בחיי אדם (כלל ס"ז ס"ח) שמועיל מחילה על איסור הזכרת שם אביו, אף שהוא מדיני מורא.

וכן דייק הברכ"י (סי' ר"מ ס"ק י"ג) מדברי שו"ת הריב"ש (סי' ר"כ) שכתב שלא מועילה מחילה על בזיון האב, ומשמע שעל מוראו מועיל מחילה. והוכיח כן הברכ"י מהמבואר בגמ' (קידושין לב.) שמועילה מחילת האב אם בנו כועס עליו [אמנם בפירוש הגרי"פ על הרס"ג (סי' ט-י) נקט שלא מועיל מחילה על מורא, ע"ש מש"כ, וראה מה שנתבאר בזה באזמרה לשמך גיליון 192].

מקום המיוחד לאביו לתפילה מסוימת

שאלה: אם יש לאביו מקום מיוחד בבית הכנסת, ואביו מתפלל בביהכנ"ס זה רק בשחרית, האם יכול הבן לשבת שם במנחה ומעריב.

וכן אם יש כמה מניינים בבית הכנסת ואביו מתפלל במניין אחד, האם יכול לשבת במקומו במניינים אחרים.

תשובה: ראה במקור.

מקור: מבואר בגמ' (קידושין לא:) "איזהו מורא וכו' לא עומד במקומו ולא יושב במקומו", ונפסק בשו"ע (סי' ר"מ ס"ב) "איזהו מורא, לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו, או מקום המיוחד לו להתפלל, ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו".

ומסתימת הדברים נראה שהאיסור נאמר בכל המקומות של אביו בבית, בין אם זה בראש השלחן ובין אם זה במקום קבוע אחר. וכן בכל המקומות של אביו בבית הכנסת, בין אם זה מקום חשוב [כגון מזרח וכדו'] ובין אם זה שאר מקומות קבועים שיש לכל מתפלל [ובערוה"ש (שם ס"ט) הוסיף שאף במקומו המיוחד לו בחנות אסור לשבת].

ונראה שגם כאשר האב מתפלל בביהכנ"ס זה רק בשחרית, אסור לבנו לשבת במקומו במנחה וערבית, וכן אסור לשבת שם במניינים אחרים - כיון שידוע שמקום זה הוא המקום הקבוע של אביו.

ובערוה"ש (שם) כתב "כמדומני שעכשיו הבנים עומדים במקום אביהם בבית הכנסת כשהאב אינו שם, והטעם, שכך נהגו והוי כאילו נתן לו רשות, ואין פוצה פה ומצפצף ע"ז, ואין האב מקפיד בכך".

ונראה שכשם שאסור לשבת במקומו הקבוע, כך אסור לשבת בכסא שניכר שהוא מיוחד לאביו [כגון שהוא הכסא היחיד עם ידיות], אף אם הכסא לא נמצא במקומו הקבוע.

ולעמוד במקום ישיבתו של אביו מותר (ב"י, מובא בט"ז סק"ב, ובש"ך סק"א), ונראה שמותר גם לעמוד על הכסא של אביו. אבל לעמוד במקום שאביו רגיל לעמוד [כגון במקום שבו רגיל להתפלל שמו"ע], אסור (ב"י ושו"ע שם ס"ב, ט"ז סק"ב).

לימוד במקום המיוחד לאביו לתפילות

שאלה: אביו מתפלל במקום קבוע בבית הכנסת מסוים, ובשאר היום הבן לומד בכולל הפעיל בבית כנסת זה. האם הבן יכול לשבת ללמוד בזמן הכולל על מקום אביו.

תשובה: מותר.

מקור: נראה שאם יש בבית הכנסת כולל שלומדים בו, והמקומות בכולל קבועים לאנשים אחרים, מותר לבן לשבת אפי' על מקום התפילה הקבוע של אביו, כיון שמקום זה שמור לאנשים אחרים בשעות הלימוד של הכולל [וכפי שמצוי שאנשים יושבים בזמן הלימוד על מקומות התפילה של רבנים וראשי ישיבות, שבמקומות שנוהגים כן אין בזה איסור, כיון שאין בזה בזיון].

שכיבה על מיטת אביו

שאלה: האם מותר לבן לשבת או לשכב על מיטת אביו.

תשובה: מותר.

מקור: זוה"ק (פ' וישלח), אולם עי' ילקוט מעם לועז (פ' וישלח לעניין ישיבה, ופ' יתרו לעניין שינה).

לאחר פטירת האב

שאלה: האם לאחר פטירת אביו מותר לשבת על מקומו.

תשובה: מותר, ואף כבוד הוא לאביו שבנו יושב תחתיו במקומו.

מקור: כתב תוס' ר"י הזקן (קידושין שם) "ומסתברא דכל הני הוא דווקא בחייו" [ועיין ספר המוסר לר"י כלץ (פ"ה)], וכן יש לדייק מלשון השו"ע (סי' רמ ס"ב), שכתב "לא בחייו ולא במותו", רק על איסור קריאה בשם אביו, אך על האיסורים המוזכרים קודם [ישיבה במקומו וכו'] לא כתב כן.

אמנם בשו"ת חיים ביד (הגר"ח פלאג'י, סי' קכה אות מח, בתשובת בנו שם) כתב שראוי להחמיר שלא לשבת במקומו תוך י"ב חודש, והוסיף שאין להביא ראיה מהאמור מכך ששלמה ישב על כסא דוד אביו (מלכים א, ב, יב), שהרי שלמה ישב על כסא אביו עוד בחייו.