בפרשת השבוע נאמר "לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך" (דברים כג, כ).
חשש ריבית בקניית דירה
שאלה: האם בחוזה רגיל של קניית דירה, שאין בו קנסות על איחור תשלומים וכדו', יש חשש ריבית.
תשובה: ישנן חששות רבות של ריבית בחוזה רגיל, ולכן הדרך הנכונה שלא להיכשל באיסור ריבית כלל היא ע"י שמכניסים סעיף בחוזה, האומר שבכל תשלום שהקונה משלם הוא קונה חלק יחסי בנכס (יו"ד סי' קעד).
ריבית בקנסות בחוזי שכירות ומכירה
שאלה: האם מותר לסכם בחוזה שיהיו קנסות על איחור בתשלומי השכירות או המכירה.
תשובה: קנס חד פעמי - מותר, קנס שמתרבה כל תקופה – אסור (יו"ד סי' קעז).
כניסה לדירה לפני התשלום האחרון
שאלה: האם מותר לקונה להיכנס לגור בדירה לפני שהוא משלם את התשלום האחרון.
תשובה: אסור (יו"ד סי' קעד).
טעם הדין: בחוזים הרגילים נכתב שהמכירה חלה בשעת מסירת החזקה, ומסירת החזקה בדר"כ היא בתשלום האחרון. נמצא א"כ שכל הכסף שקיבל המוכר מרגע החתימה עד למסירת החזקה הרי הוא מוגדר ככסף הלוואה שהלווה הקונה למוכר, שהרי המוכר לא נתן לקונה כל תמורה שהיא בעד הכסף שקיבל.
מאחר וכן, אסור למוכר לתת שום הנאה שהיא לקונה עד שעת מסירת החזקה, כיוון שהמוכר מוגדר כלווה, וכל דבר שהוא ייתן ייחשב כריבית. ולפיכך אסור למוכר לתת לקונה להיכנס לדירה לפני שהמכירה חלה, ובדר"כ המכירה חלה רק בתשלום האחרון.
מחיר למזומן ומחיר לתשלומים
שאלה: האם מותר למוכר בחנות להציע ללקוח שני מחירים, מחיר אחד למזומן ומחיר אחר לתשלומים [יקר יותר בגלל האיחור].
תשובה: אסור מדרבנן (יו"ד סי' קעג).
אמירת תודה ו'יישר כח' למלווה
שאלה: האם יש איסור להודות למלווה על הלוואה מחשש איסור ריבית דברים.
תשובה: אסור לומר 'אני מאוד מודה לך על ההלוואה', וכן אסור להאריך לברכו, אבל מותר לומר 'תודה רבה' ו'יישר כח', כיון שאומר כן מחמת הנימוס ולא מחמת ההלוואה, והיה אומר לו כן אף אם לא היה למלווה להלוות לו.
מקור: יו"ד סי' קס, ועיין עוד שו"ע הרב (הל' ריבית ס"ט), דרכי תשובה (סי' קס ס"ק פ"ז).
הודאה לגבאי גמ"ח
שאלה: האם מותר להודות [באופן האסור להודות לאדם רגיל] לגבאי גמ"ח על הלוואה שנתן.
תשובה: תלוי באופן ניהול הגמ"ח - אם יש לבעל הגמ"ח אחריות אישית אסור, ואם אין אחריות אישית מותר, אף אם יש אחריות על קופת הגמ"ח [אמירת 'תודה' מותרת בכל אופן, כדלעיל].
טעם הדין: אם מקבל הגזבר על עצמו אחריות אישית שאם הלווה לא יחזיר או בכל אופן אחר שלא יהא לגמ"ח לשלם, הוא [-הגזבר] ישלם מכספו הפרטי למפקידים בגמ"ח, א"כ הוי כלווה ומלווה, ואסור ליתן לו שכר, ואף אסור להודות לו באופן מיוחד. אך אם אינו קיבל אחריות אישית מותר, דהגזבר אינו אלא פועל ולא נחשב לווה ומלווה.
ויש לעיין בגבאי גמ"ח שלא התנה עם המפקיד האם יש לו אחריות אישית, האם גם באופן זה יש לגבאי אחריות אישית [כי זה הסתמא] או לא, ובזה תלוי האם מותר ללווה מהגמ"ח להודות לגבאי.
הודאה לערב קבלן
שאלה: האם מותר להודות [באופן האסור להודות לאדם רגיל] לערב קבלן.
תשובה: מותר.
מקור: נחלקו הראשונים (עי' רש"י, רמב"ן, רשב"א ור"ן עמ"ס ב"מ עא:) האם ערב קבלן נחשב כלווה מן המלווה ומלווה ללווה. הנפק"מ בפלוגתתם היא האם מותר לישראל להיות ערב קבלן בהלוואה שלווה ישראל בגוי בריבית. השו"ע (יו"ד סי' קע ס"א) הביא את ב' הדעות, ולדינא נקטינן לכתחילה כשיטת רש"י [כמ"ש הב"י, הובא בש"ך סק"ב] דאסור ליהודי להיות ערב בהלוואה עם ריבית שבין ישראל לעכו"ם, דחשיב כאילו לווה הערב מן העכו"ם ומלווה לישראל בריבית. לפי"ז יצא שכשם שאסור להודות באופן מיוחד למלווה כך אסור להודות באופן מיוחד לערב קבלן.
אמנם כתב הט"ז (יו"ד שם סק"ג) דמותר ליתן שכר לערב קבלן, וטעמא דמילתא הוא דאף שערב קבלן חשיב כלווה
ומלווה [לשיטת רש"י], אעפ"כ מותר כיוון שהשכר שמקבל אינו בעבור ההלוואה אלא בעבור שדואג שהמלווה ילווה מעות ללווה ע"י שמקבל ע"ע אחריות המעות כדי שהמלווה יהיה בטוח יותר, ואף דחשיב כ'לווה ומלווה' מותר ליתן לו שכר, כיוון שלא עלה על דעתו שיצטרך הוא לשלם ולהלוות ללווה, דאם היה חושב כן ודאי לא היה ערב בעדו. והחוו"ד (שם סק"א) תמה ע"ד הט"ז ופליג וס"ל דאסור ליתן שכר לע"ק, ורק לערב סתם שרי. אמנם החכמת אדם (כלל קלב ס"ז) והגר"ז (הל' ריבית סע' סג) פסקו כהט"ז דשרי, וע"כ לעניין ההודאה לערב - יש להקל.
הודאה לפורט צ'ק
שאלה: האם מותר להודות לפורט הצ'ק (באופן שלא יכול לקבל את הכסף מיד).
תשובה: יש חשש איסור להודות באופן מיוחד לפורט הצ'ק, אך יכול להודות רק על הטירחא (יו"ד סי' קס).
פריטת צ'ק
שאלה: האם מותר לפרוט צ'ק מאוחר.
תשובה: יש בזה איסור ריבית, ומותר רק לצורך עסק, ובתנאי שעושה היתר עיסקא (יו"ד סי' קעג ס"ד).
קיבל ריבית ממס הכנסה ומע"מ
שאלה: האם אדם שקיבל החזר עם ריבית ממס הכנסה/מע"מ רשאי לקבל את הריבית, וכן האם מותר לו לשלם ריבית. כמו כן, האם מותר לשלם ריבית על הארנונה.
תשובה: אין בזה איסור. אך לשלם ארנונה בקרדיט פעמים רבות - הדבר אסור, כי התשלומים הם הלוואה מחברת האשראי ולא מהעירייה.
מקור: מב' בשו"ע (יו"ד סי' קעו ס"ו) שמותר לאדם להתחייב לשלם בזמן מסוים, ולהתנות שאם יאחר יצטרך לשלם יותר, ואין בזה חשש ריבית כיון שאין ההתחייבות תמורת תשלום חפץ, אלא התחייבות שמתחייב מעצמו. וה"נ י"ל בנידון דידן, כיון שאין כאן הסכם בין שני הצדדים, ואף כשנוצר חוב, הוא חוב שנוצר ע"י צד אחד ולא כמשא ומתן בין ב' הצדדים, לכך אין בזה איסור ריבית. [מלבד מה שיש לדון בעצם החובה לשלם זאת, עי' נדרים מח ע"א, ובתוס' שם מז ע"ב בד"ה ומותרים, ובפירוש הרא"ש שם ד"ה שתיהם אסורים. ויש לחלק בין ממון מדינה לממון עיר, ומ"מ מותר כנ"ל].
המחזיר יותר מפני הספק
שאלה: אדם שלווה כסף ומסתפק כמה לווה, האם מותר לו להחזיר עד שיצא הספק מליבו.
תשובה: מותר, כיון שכל דבר שאדם עושה כדי לצאת מספק - אין בו איסור ריבית.
מקור: תמים דעים לראב"ד (תשובה ס), שו"ע (חו"מ סי' עה סע' יח).
לווה חצי בקבוק
שאלה: אדם שלווה חצי בקבוק קולה, האם מותר להחזיר לו בקבוק שלם (כיוון שלא נעים להביא חצי בקבוק).
תשובה: אסור להשיב בקבוק שלם, וכן אסור להשיב בקבוק קטן (משום שמחירו יקר יותר מחצי בקבוק קולה), אך ניתן להשיב כסף בשווי חצי בקבוק קולה (יו"ד סי' קסב).
ריבית בהלוואת סיגריות/ביצים
שאלה: לווה סיגריות זולות. האם מותר להשיב סיגריות יקרות יותר. וכן לווה ביצים מדיום, יכול להחזיר ביצים לארג'.
תשובה: סיגריות/ביצים בודדות - אפשר. חפיסת סיגריות/תבנית ביצים – אסור (יו"ד סי' קסב).
תשלום קודם קבלת הסחורה
שאלה: האם מותר לשלם על מוצרי חשמל (כגון ריהוט מקרר ותנור וכו') לפני קבלת הסחורה.
תשובה: אם יש למוכר את הסחורה ברשותו והלקוח מוכן לקבלה – מותר, ואם לא - יש בזה הרבה פרטים וישאלו חכם.
האופנים שוודאי מותר הם באופן שישלם רק דמי קדימה עשרה אחוז, וכן ע"י נתינת צ'ק דחוי לזמן קבלת הסחורה, וכן ע"י שיתנו שאם המחיר יעלה, ישלם לו יותר.
תשלום לאולם קודם האירוע / לצימר קודם האירוח
שאלה: האם מותר לשלם לאולם שמחות/לקייטרינג לפני האירוע, וכן האם מותר לשלם על שכירות צימר/חדר בבית מלון לפני שמגיעים לשם.
תשובה: דמי קדימה [מבואר במהרש"ם במשפט שלום שהוא 10%-5%] - מותר, אבל יותר מדמי קדימה - יש בזה חשש ריבית דהוי פסיקה באין לו, דהאולם לא נקרא 'יש לו' כי הלקוח לא ייקח את האולם לפני החתונה, ואף יש מוצרים שלא יכולים להתקיים עד החתונה, ויל"ד בזה מדין יצא השער, וכן יל"ד בזה עפ"י מש"כ הבאר הגולה והברכי יוסף (סי' קעג ס"ז) וחכמת אדם (כלל קלט סע' יד) גבי מוצרים שאין להם שער לא בשעת נתינת המעות ולא בשעת קבלת הסחורה.
איחר תשלום לחברת חשמל/תקשורת
שאלה: האם מותר לאחר מלשלם לחברת התקשורת או לחברת החשמל.
תשובה: אסור לאחר תשלום לחברת טלפון או חשמל, כיון שמכשיל אותם בקציצת ריבית, ואף אם יש להם היתר עיסקא מכל מקום אין זה מועיל אלא לעסקים אך לא לשימוש פרטי. וצריך לדעת שיש הרבה אופנים שהיתר עיסקא לא מועיל, כיוון שצריך להקנות את העסקים לנותן העיסקא, ולא כל דבר אפשר להקנות.