'משמר' בליל שבת
שאלה. האם מותר להיות ערים וללמוד 'משמר' בליל שבת.
תשובה. אם ע"י זה שנשאר ער הוא מצטער אסור לעשות זאת, אבל אם לומד בחשק רב ואינו מרגיש שום צער - מותר.
מקור הדין - כה"ח סי' רפ' ס"ק ה', שו"ת תורה לשמה סי' תמט'
'משמר' ביום שמלאו לו עשרים
שאלה. בחור שהגיע ליום הולדת עשרים, האם ילמד כל הלילה.
תשובה. ילמד בתענית דיבור מתחילת הלילה עד הזמן שהולך לישון, ויישן בלילה כדרכו ולמחרת ביום ילמד היטב בתענית דיבור.
מקור הדין - מבואר בגמ' (קידושין כט') שאדם שלא נשא אשה עד גיל עשרים, הקב"ה אומר "תיפח עצמותיו", ולכן יש להרבות בלימוד התורה (עיין סוטה כא' וקידושין כט').
[ועי' בדרשות אבן שוועיב תלמיד הרשב"א פר' ויחי ובספר חסד לאברהם נהר ב מעיין נו, ועי' בספר הפרדס להגרא"ל אפשטיין בספר הדרושים דף כז. וע"ע בספר ערבי נחל פרשת שמיני במעלת האדם שביום כניסתו לגיל העשרים ואחד (הנקרא גיל עשרים) עוסק בתורה ובמצוות].
מה שיש נמנעים להשתתף בלווית ת"ח
שאלה. מה ההיתר למה שנהגו לא ללכת ללויות של ת"ח.
תשובה. איתא בכתובות יז' ע"א "תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה וכו' במה דברים אמורים כשאין עמו כל צרכו אבל יש עמו כל צרכו אין מבטלין וכמה כל צרכו כו' רבי יוחנן אמר נטילתה כנתינתה מה נתינתה בשישים רבוא אף נטילתה בשישים רבוא וה"מ למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני ליה לית ליה שיעורא".
ומבואר מהגמ' שם שכל ת"ח צריך ללוותו. ונפסק בשו"ע יו"ד שסא' א' "מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. למאן דמתני לאחרים - אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים, מתבטל בשבילו, ולמאן דקרי ותני, דהיינו כשקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים - אם יש שישים רבוא אין צריך להתבטל בשבילו. למאן דלא קרי ותני - כיון שיש לו מי שיתעסק עמו אין צריך להתבטל בשבילו והוא שיש שם עשרה". וצריך ביאור מה טעם ההיתר שאין נוהגים כן, ויש לבאר בזה כמה טעמים:
א. שלא יודעים מתי ההלויה תתחיל כיון שבד"כ יש הספדים בהתחלה, ואין חיוב ללכת להספדים רק ללויה.
ב. אם אינו רואה ההלויה יוצאת אינו חייב ללכת, דכל החיוב הוא כשרואים, ואף שבח"מ וב"ש אבהע"ז סה' נחלקו לגבי חופה אם יש חיוב ללכת לחופה אם אינו רואה, וכו"ע מודו שבלוייה יש חיוב ללכת אף שאינו רואה, מ"מ טעם המנהג שנהגו להקל בזה הוא ע"פ ה"עמק שאלה" (שאילתא יד' ב' ולד' ב') שאם אינו רואה את ההלוויה לא צריך ללוות.
ג. טעם ההיתר ע"פ התוס' כתובות יז' ע"א בשם הר"י מקורביל שהעוסק בשימוש ת"ח לא צריך ללכת ללוות את המת, ולימוד גמ' בעיון והבנה נחשב שימוש ת"ח כמבואר ברש"י ברכות מז ע"ב ד"ה שלא שמש ת"ח, ב"מ לג ע"ב ד"ה אלו ת"ח, וסוטה כב ע"א ד"ה ולא שמש ת"ח, וע"ע ב"ב קמה ובאור שמח פ"א מת"ת.
קשירת ציצית בלילה
שאלה. האם מותר לקשור חוטי ציצית בלילה.
תשובה. מותר.
מקור הדין - עי' מנחת חינוך תכג', פרמ"ג יח' משבצות זהב סק"א משכ"ב ולמעשה מותר לכתחילה מכיון שרק מחוסר זמן.
ברכה בבגד שינה
שאלה. אדם הלובש בגד לילה שאינו מכסה את כל גופו כראוי [מלבד הדין האמור בסי' ב'] האם יכול לברך כך.
תשובה. לכתחילה נכון שיהא לבוש בגדים כראוי אבל במקום הדחק יכול לברך כך.
מקור הדין - סי' עד ס"ק כב
ברכה בבגד רחצה
שאלה. אדם הנמצא בים האם יכול לברך בבגד ים או שצריך ללבוש בגדים כראוי.
תשובה. לכתחילה נכון שיהא לבוש בגדים כראוי אבל במקום הדחק יכול לברך אם הבגד מכסה את הערווה וצריך שקצות הבגד יהיו מהודקים. וכן חובה שיהא כיפה לראשו בשעת הברכה.
מקור הדין - סי' עד ס"ק כב
ברכת המזון בבגד שינה
שאלה. אדם הלובש בגד לילה שאינו מכסה את כל גופו כראוי או בים שאינו לבוש כראוי האם יכול לברך ברכהמ"ז.
תשובה. בברכהמ"ז צריך שיהא מכוסה כמו בתפילה ואין לברך כך.
מקור הדין - ע"פ סי קפג סעיף ח' ובמשנ"ב ל סי' צא בה"ל ד"ה יצא.
הנחת תפילין על ספרי קודש
מותר להניח תפילין מעל תנ"ך המודפס ומעל סידורים (כף החיים סי' כה' סקק"א) אבל אם בתיק התפילין יש גם טלית יש להיזהר בזה.
לאכול בימות החול מאכל שנקנה לשבת
שאלה. אדם שקנה מאכל לכבוד שבת האם יכול לאכלו במשך השבוע או שחייב להשאירו לשבת.
תשובה. מותר לאוכלו.
מקור הדין - עיין ספר חסידים סימנים תתסו' ותתסז' שדבריו סותרים בזה.
ובמשנ"ב סי' רמב' ס"ק' ד' כתב בשם הספר חסידים הנ"ל שאם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת לא יאכלנו בחול.
ונראה שדווקא שם שהנותן מקפיד על כך שישתמשו במה ששלח לשבת לכן אין לאוכלו בחול אבל אדם שקונה בעצמו לשבת, יכול לאכול את מה שקנה לשבת – בחול.
לשנות מדעת התורם
שאלה. לגבי תורם שתרם סכום לאברכי הכולל על מנת שיקנו בו חליפה לחג, האם מותר לשנות מדעתו ולהשתמש בכסף לקנות מצות לחג
תשובה. לפי האמור בספר חסידים הנ"ל נראה שאם התורם מקפיד שישתמשו בדבר הנתרם רק בשבת אסור להשתמש בו בחול, מאידך מצינו בב"מ ע"ח שקי"ל כר"מ שמעביר על דעת בעה"ב לא נקרא גזלן, ונפסק להלכה בסי' תרצ"ד סק"ט שאף אם נתנו לעני כסף לצורך סעודת פורים מ"מ רשאי העני להוציאו לשאר צרכיו.
ובשו"ת חות יאיר סי' רל"ב כתב שזה תלוי האם אכן התורם מקפיד על כך או לא, שאם התורם מקפיד על כך הרי זה גזל, ומסתמא אמרינן שאין התורם מקפיד על כך, אכן אם ידוע שהתורם מקפיד על כך הדבר אסור משום גזל.
אמנם בשו"ע הרב [סי' רמ"ב] כתב על דין זה של הספר חסידים שמידת חסידות הוא.
חשש ריבית באופן שאינו זוכר הסכום שלוה
שאלה. לוה ואינו יודע כמה לוה האם מותר להוסיף ולשלם עד שיצא הספק מליבו או שיש לחשוש שאם ישלם יותר ממה שהוא מחוייב יש בזה איסור ריבית.
תשובה. אף שאינו מחויב לשלם, אם רוצה לשלם כדי לצאת ידי ספק אין בזה איסור ריבית, ואף אם שילם יותר ממה שהיה חייב בפועל.
מקור הדין - שו"ת הראב"ד תמים דעים תשובה ס' חו"מ סי' ע"ה סי"ח
במנהג לומר בסיום שמו"ע פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו
שאלה. היכן אומרים פסוק זה בסיום התפילה.
תשובה. מקור המנהג באליה רבה ס"ס קכב, ושם כתב 'טוב לומר פסוק אחד מן התורה או מן הנביאים או מן הכתובים קודם שאומר יהיו לרצון המתחיל בשמו ומסיים בשמו' (ועי' רש"י מיכה ו, ט).
ובקיצוש"ע כלל יח סע' טו כתב לאומרו לפני ה'יהיו לרצון' השני [ובמ"ב לא נזכר ענין זה כלל].
וטעם הדבר שמותר לומר דבר זה לפני יהיו לרצון השני אף ששם מותר לומר רק הדברים המבוארים בסי' קכב כגון אמן יהא ש"ר וכו', עיי"ש, מ"מ מותר לומר פסוק זה כי הוא נאמר דרך בקשה או שבח והוא נחשב כתפילה.
ומי שיש לו שני שמות יאמר שלשה פסוקים – הראשון המתחיל ומסיים באותיות שמו הראשון והשני כנגד שמו השני, ופסוק שלישי באות המתחילה בשמו הראשון ומסיימת באות של השם השני.
הכאה על הלב בברכת 'סלח לנו'
שאלה. האם בשעה שאומרים 'סלח לנו' צריך להכות נגד הלב
תשובה. רבים נוהגים כן, אבל מי שאין מנהג בידו, אין צריך לנהוג כן.
מקור הדין - סידור בית יעקב להיעב"ץ ומקור חיים להחוו"י קטו', ושם מבואר שביום שלא אומרים תחנון, לא מכים כנגד הלב. אמנם בזמנינו רבים נוהגים שתמיד מכים על הלב אף בימים שלא אומרים תחנון. הנוהגים להכות על הלב, יעשה זאת אף החזן בשעה שאומר חזרת הש"ץ.