נאנס ולא קרא שמו"ת עד מנחה
שאלה. מי שנאנס ולא קרא שנים מקרא עד אחרי מנחה של שבת, האם חייב לקרוא עד יום שלישי או שאמרינן בזה ספיקא דרבנן לקולא (כיון שיש אומרים שאם לא קרא עד אחרי מנחה - לא יקרא עוד)
תשובה. אין בזה דין ספק דרבנן לקולא וצריך לקרוא שמו"ת, ואם לא קרא עד יום שלישי יאמר בהמשך השנה עד שמחת תורה.
מקור הדין. בשו"ע סי' רפה סעי' ד כתב וז"ל: 'מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת, ואם לא השלים קודם אכילה ישלים אחר אכילה עד המנחה; וי"א עד רביעי בשבת; וי"א עד שמיני עצרת (דהיינו בשמחת תורה, שאז משלימים הצבור)'.
מקור הדברים מבואר בבית יוסף שם שנחלקו הראשונים בזה: דעת האו"ז (הל' קריאת שמע סי' יב) שאחרי שבת כבר א"א להשלים, וכן דעת הכלבו (סי' לז) בשם ר"פ, וכן דעת רבים מהראשונים.
ומאידך דעת הגהות מיימוניות (פי"ג מהל' תפילה) בשם הר"ם שאפשר להשלים עד יום שלישי בלילה, וכ"כ בכלבו (סי' לז) בשם רבינו מאיר.
והיה מקום לומר שיש בזה דין ספק דרבנן לקולא, ומכיון שיש הרבה ראשונים שסוברים שאחרי שבת א"א להשלים - אינו חייב להשלים אחרי שבת, ובפרט שהשו"ע סתם כדעה זו, אך כיון שהשו"ע הזכיר גם הדעה שאפשר להשלים, שהיא דעת כמה מהראשונים כנ"ל, נראה שדעתו שיש לחוש לשיטה זו, ולכן למעשה אם נאנס ולא קרא עד שבת - יקרא עד יום שלישי בלילה, ואם לא הספיק יקרא עד שמח"ת, כדעת הגה"מ (פי"ג מהל' תפילה בשם רבינו שמחה) ואבודרהם (סדר ליל הו"ר), ושבלי הלקט (סי' שעא).
אכילת מזונות לפני שמו"ת
שאלה. האם אפשר לאכול בקידוש [שנעשה על עוגות] לפני סיום אמירת שמו"ת.
תשובה. אף שיש שכתבו שיש לסיים אמירת שמו"ת לפני הקידוש, להלכה מותר לאכול, אך יש לסיים לפני סעודת הפת של שבת בבוקר.
מקור הדין. כתב השו"ע (או"ח סי' רפה סעי' ד) 'מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת', וביאר בשו"ע הרב (שם סע' ה) שהכוונה שיסיים את השנים מקרא עד סעודת שחרית.
ובטעמו של דבר נתפרשו כמה טעמים - באור זרוע (ח"א הלכות ק"ש סי י"ב) כתב שהטעם שצריך לסיים לפני הסעודה הוא מפני החשש שמא ע"י הסעודה ישכח לומר שנים מקרא או שישכח לסיימו [והו"ד בביאור הלכה סי' רפה סעי' ד]. וכן הוא בלקט יושר (ח"א עמ' נה) שטעם הדבר שמא יאכל הרבה ויתעצל במצווה. ולפי טעמם אפשר לאכול בקידושים ורק יש לגמור את השניים מקרא לפני שמתחיל סעודת שבת, כי משמע שהחשש הוא שע"י הסעודה ישכח לקרוא, ונראה שהוא רק בעיקר סעודת שבת.
ובב"ח (סי' רפה) כתב שיש לסיימו בשבת בבוקר לפני האכילה כי באותו שעה משלימים הציבור ומצווה מן המובחר להשלים עם הציבור. ולפי טעמו יש לדון בזה.
אמנם בשו"ת שאלת יעב"ץ (ח"א סי' מ) כתב שהטעם הוא משום זריזות ולפי"ז כתב שאין לטעום כלום קודם שיסיים אמירת שמו"ת. ולפי דבריו אין לאכול בקידוש עוגות לפני שמסיים את השניים מקרא [ובקידושים שנערכים באופרוף וכדו' אין לאכול לפני שיגמור לומר שניים מקרא].
אך דברי היעב"ץ מחודשים, ולטעם האו"ז והלקט יושר הנ"ל מותר לאכול בקידוש מזונות קודם שיסיים אמירת שמו"ת, כל עוד אינו אוכל סעודת שבת העיקרית.
זמן התחלת קריאת שמו"ת
שאלה. כתבו הראשונים (ברכות ח) ונפסק בשו"ע (סי' רפה סעי' ג ובמ"ב ס"ק ז), שאחרי מנחה של שבת אפשר להתחיל לקרוא את הקריאה של שבת הבאה, ולא נתבאר להדיא האם הכוונה מזמן מנחה [מנחה גדולה או מנחה קטנה] או הכוונה מזמן שהתפלל תפילת מנחה.
תשובה. ונראה שהכוונה מתפילת מנחה, אבל אם עדיין לא התפלל מנחה אף שהציבור שרגיל להתפלל איתו כבר התפלל, ואף שעבר זמן מנחה קטנה - אינו יכול לקרוא כל עוד שלא התפלל בעצמו [וכדלהלן].
זמן סיום קריאת שמו"ת
באותו אופן יש לדון לגבי המבואר בראשונים (ברכות ח) ונפסק בשו"ע (סי' רפה סעי' ד) שאם לא השלים שניים מקרא לפני הסעודה בבוקר ישלים עד מנחה, ולא נתבאר להדיא האם הכוונה עד זמן מנחה [מנחה גדולה או מנחה קטנה] או הכוונה עד שהוא בעצמו התפלל מנחה.
ונראה שהכוונה עד שהוא בעצמו התפלל מנחה [עיי' ספר שבילי אמונה לנכד הרא"ש נתיב ז].
שבת שלא יקראו בה פרשת שבוע ממתי אפשר לקיים בה דין שנים מקרא
יש לדון האם אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא באופנים שכבר במנחה התחילו לקרוא אבל בשבת הבאה יקראו פרשה אחרת, כגון בשבת הגדול שבמנחה קוראים את הפרשה שיקראו בעוד שבועיים כיון שבשבת חוה"מ קוראים קריאה אחרת.
וכן בשבת שובה שבמנחה מתחילים 'וזאת הברכה' אבל בשבת הבאה שהיא שבת חוה"מ קוראים קריאה אחרת, יש לדון האם מועיל קריאת שניים מקרא לאחר מנחה של שבת שובה [וכן כשיום א' דר"ה חל בשבת ובשבועות שחל ביום שישי בחו"ל].
ונראה שמועיל כבר ממנחה כמבואר בראשונים (ברכות ח) ובשו"ע (סי' רפה) שכיון שהתחילו לקרוא במנחה של שבת את הקריאה של עוד שבועיים נחשב משלים פרשיותיו עם הציבור, אף שבשבת הבאה יקראו קריאה של חג - אין זה מפסיק.
ואף ששיטת הכלבו שזמן הקריאה מתחיל רק מיום ראשון ולא אחרי מנחה של שבת, וטעמו הוא שכיון שבאותה שבת קראו קריאה של שבת שעברה א"א לקרוא של שבת אחרת (ולא נפסק כן להלכה), והיה מקום לומר שה"ה שאין לקרוא בשבת זו קריאה שתהיה רק בעוד שבועיים שהרי בשבת הבאה יקראו קריאה אחרת מענייני החג, מ"מ כיון שקריאת החג איננה מסדר הפרשיות אינה מפסיקה את הקריאה של פרשיות השבוע, ואפשר לומר שמו"ת של שבועיים אח"כ.
שנים מקרא בפרשת 'וזאת הברכה'
התחלת זמן של קריאת פרשת וזאת הברכה הוא ממנחה של שבת שובה. ונחלקו הפוסקים מתי הזמן הנכון לקרותו,
האם מליל הושענא רבה או מליל שמח"ת. ורבים נוהגים לקרותו בליל הושענא רבה.
סוף זמן קריאת השמו"ת הוא עד שגומרים לקרוא בתורה את 'וזאת הברכה'.
חינוך קטנים לשניים מקרא
יש לחנך מגיל שיש בכוחו לקרוא ולהבין בעצמו מה שקורא, והוא גיל מאוחר יותר מגיל חינוך הרגיל [ופעמים רבות הוא קרוב לגיל בר מצוה] (סי' רפה ושמג).
האם צריך לקרוא פרוש רש"י בפה
אם קורא רק פירוש רש"י לבד וסומך על זה שמעיקר הדין יוצא יד"ח בפירוש רש"י במקום תרגום - צריך להוציא המילים בפיו, אך אם הוא יר"ש שקורא גם רש"י וגם תרגום - ראה בשאלה הבאה.
יר"ש שקורא רש"י ותרגום האם צריך להוציא בפה את רש"י
יר"ש הקורא גם תרגום די שיקרא פירוש רש"י בהרהור.
האם אפשר ללמוד שניים מקרא ואחד תרגום בלילה
לכתחילה אם יכול ללמוד מקרא ביום ילמד ביום, אבל אם אין לו זמן אחר לקרוא שמו"ת - יכול לקרוא אף בלילה. ובליל שישי ובליל שבת מותר לקרוא בלילה לכתחילה.
צורת הקריאה
בכל אופן וסדר שקוראים שנים מקרא ואחד תרגום יוצאים ידי חובה, אך ישנם שני אופנים לקריאת שמו"ת שהם מובחרים יותר -
א - לקרוא כל פסוק פעמיים ואח"כ התרגום של אותו פסוק.
ב – לקרוא כל פרשה פתוחה או סתומה פעמיים ואח"כ לקרוא את התרגום, ודעביד כמר עביד ועביד כמר עביד (סי' רפ"ה משנ"ב ס"ק ב').
ויש הנוהגים לכתחילה לקרוא קריאה אחת (מלבד קריאה פעם שניה ותרגום הנקראת בנפרד) עם הבעל קורא, ויש להם על מה שיסמוכו (ספר המנהגים למהר"א טירנא עמ' כה', וע"ע סי' רפה' סע' ו' מג"א ח' - ט', ומ"ב טז' וט"ז שם ס"ק ב').