גדרי גרף של רעי
שאלה: מה הגדר של גרף של רעי - האם רק רעי וקיא וצואה [כלשון הרמב"ם (הל' שבת פכ"ו הי"ג) והשו"ע (סי' שח סע' לד)], או אף כל דבר שהוא מאוס, כגון קליפות של פיצוחים, או קליפות בננה, או טישיו מלוכלך וכדומה.
תשובה: כל דבר שהוא מאוס נחשב גרף של רעי.
מקור: בשבת (מז.) נאמר שמחתה [היינו כגון יעה] שבתוכה מונח אפר אינו גרף של רעי, כיון שהאפר אינו מאוס. ובשבת (קכא:) ובביצה (לו:) מבואר שעכבר [מת] הינו גרף של רעי. ומבואר שגרף של רעי היינו דווקא כשהוא מאוס ממש. וכן משמע בלשון הרמב"ם והשו"ע (הובא בשאלה).
מאידך מצינו בשבת (קכד.) שמותר לטלטל צלחות ריקות המלוכלכות מהאוכל שהיה בתוכם, מדין גרף של רעי. ומבואר שגם דברים שאינם מאוסים כ"כ, חשיבי גרף של רעי.
ובאמת כתב הפני יהושע (ביצה ב. ד"ה מגביהין) שזה מחלוקת הסוגיות, ולא נפסק להלכה כסוגיא דשבת דף קכד,. ולכן רק דברים מאוסים ממש מוגדרים כגרף של רעי.
אמנם הבאור הלכה (סי' שח ס"ד ד"ה כלי שמלאכתו להיתר) כתב "ומ"מ נראה דאף כשפִּנוה מהתבשיל ועומדת בבית, מותר לטלטלה ולסלק לצד חוץ דהוי כגרף של רעי, עיין בשבת קכד לענין קערה, וכן משמע במאירי".
ומבואר שהבה"ל פסק להלכה כסוגיא בדף קכד, שאף סירים מלוכלכים מוגדרים גרף של רעי. ומבואר שאף דבר שאינו מאוס ממש, נחשב כגרף של רעי.
עוד מבואר בשבת (קמג.) שגרעיני תמר המונחים על השולחן מוגדרים גרף של רעי, וכן מבואר בב"י (סי' שלז) המובא במג"א (שם סק"ד) שמותר לטלטל קליפות אגוזים המונחים על השולחן מדין גרף של רעי.
עוד מבואר בגמ' (ביצה לו:)שכלי שיש בו מים שנטפו מהגג מותר בטלטול, מדין גרף של רעי.
עוד מבואר בגמ' (ביצה כא:)לעניין שיירי כוסות [היינו היין שנשאר בכוס שטבל בהן פיתו] מוגדרים גרף של רעי.
ומבואר מכל הסוגיות הנ"ל שכל דבר שמפריע לאדם מחמת מאיסות - אף שאינו מאוס ממש כרעי וקיא וצואה - כיון שלא נעים להיות במחיצתו, הרי הוא מוגדר גרף של רעי.
אמנם כתב הט"ז (סי' רעט סק"ג) "... אלא ודאי אף על פי דמיאוס
הוא מכל מקום לא הוה כגרף של רעי". ומבואר בט"ז שישנם
דברים המאוסים, ואעפ"כ אינם מוגדרים כגרף של רעי, משום שלא די באי נעימות ומאיסות קלה [ובערוך השולחן (סי' שח סע' ס) כתב שצואה של סוסים שאינה מסריחה אינה גרף של רעי, והדברים מחודשים]. אמנם כמו שנתבאר אין צריך מאיסות כמו רעי וקיא וצואה, אלא אף מאיסות כמו גרעינים, קליפות, קערה עם מי מזגן (ביצה לו, וסי' שלה ס"ד) מוגדרים גרף של רעי.
סיכום דינים
מותר לפנות שולחן ממה שנשאר עליו, כיון שדינם כגרף של רעי.
סיר מרוקן דינו כגרף של רעי.
עכבר, וכן כל שקצים ורמשים מתים שהם מאוסים, כגון מקק מת וכדו' - דינם כגרף של רעי ומותר לפנותם מהבית (עי' שבת קכא וביצה לו). ונראה שהוא הדין בעכבר ומקק חי שמותר לפנותו באופן שאין בו משום צידה [היינו שיקחנו בכף אשפה וישליכו מחוץ לבית, ויקפיד שלא להופכו על גבו].
קשקשים שע"ג החליפה דינם כגרף של רעי (וראה עוד באזמרה לשמך גיליון 123).
צורת טלטול גרף של רעי [הותרה או דחויה]
שאלה: גרף של רעי המותר בטלטול - האם באופן שאפשר לטלטלו כלאחר יד, יש לעשות כן, או שמותר לכתחילה לטלטלו כרגיל.
תשובה: מותר לטלטלו בידיים לכתחילה.
מקור: מבואר בגמ' (שבת קכא:) לענין עכבר "נקוטו בצוציתיה [בזנב] ואפקוה", ומבואר שמותר לטלטלו בידיים ולא הצריכו לכסותו בכלי, ומשמע שהיתר טלטול גרף של רעי הוא היתר גמור, ולא דחויה.
וכן מבואר בתהילה לדוד (סי' שח סק"מ) שאף באופן שאפשר לטלטל את הגרף מן הצד או כלאחר יד, לא הטריחוהו לעשות כן, ויכול להוציאו כדרכו יעוי"ש.
ואמנם בערוך השולחן (שם סעיף ס') כתב "ופשוט הוא שאם יכול לעשות ע"י אינו יהודי יעשה על ידו, וכן מוטב ע"י קטן מע"י גדול". והדברים מחודשים, ומטו משמיה דהחזו"א שהחמיר לטלטל את הפסולת הנמצאת על השולחן ע"י מזלג וכדו' ולא לטלטל את הגרף של רעי בידיים.
ובגמ' (עירובין קד:) מבואר שמותר לכהן לטלטל שרץ שנמצא במקדש, ופירש רש"י שאע"פ שהשרץ מוקצה מותר לטלטלו, כיון שאין שבות במקדש.
והקשו [עי' תוס' רי"ד (שם), ובאר שבע (תמיד לג ד"ה ועל), משנה למלך (הל' ביאת מקדש פ"ג ה"כ), תפארת ישראל (תמיד פ"ה מ"ה), גאון יעקב ומרומי שדה (עירובין שם)] מדוע השרץ אינו מותר בטלטול מדין גרף של רעי, וכמו שמותר לטלטל עכבר מטעם זה כנ"ל.
ויישב התפארת ישראל שכיון שאפשר לכסות את השרץ, אין היתר לטלטלו. ומבואר שנקט שאם אפשר להימנע מטלטול הגרף, יש לעשות כן [וכדברי הערוך השולחן הנ"ל]. אך הגאון יעקב הוכיח מהמבואר בגמ' בשבת הנ"ל, שאף שאפשר לכסות את העכבר, מותר לטלטלו.
עוד תירצו (עי' תורי"ד, מאירי ומשל"מ) שכיון שלא גרים במקדש, אין בזה היתר של גרף של רעי.
שקית אשפה עם ריח רע בחדר המדרגות
שאלה: שקית אשפה הנמצאת בחדר מדרגות בבניין, ונודף ממנה ריח רע. האם מותר להורידה לפח שבבנין.
תשובה: אסור.
מקור: בדברי הגמ' (ביצה לו) והשו"ע (סע' לד) מבואר שהיתר טלטלול גרף של רעי נאמר כאשר הגרף מונח בחצר שיושבים בה, אך אם היה מונח בחצר שלא דרים בה, אסור לטלטלו.
אמנם כתב המג"א (סי' שח סקנ"ח) והובא במשנ"ב (ס"ק קלא) שגם אף הגרף מונח במבוי במקום דריסת הרגל מותר לסלקו לצדדים. וצ"ב מדברי השו"ע.
וצריך לומר שרק אם הגרף מונח במבוי מותר לסלקו, כיון שהמבוי הוא מקום שאנשים מתעכבים בו, אך אם הוא מונח בחדר מדרגות וברחוב שלא מתעכבים בו, אסור לטלטלו.
אמנם אם הוא מונח במקומות שאנשים מתעכבים שם, וכגון בלובי של בניין וכדו' שאנשים מדברים שם, מותר לטלטלו.
הוצאת גרף של רעי מהמטבח
שאלה: האם מותר להוציא גרף של רעי מהמטבח.
תשובה: אע"פ שבשבת לא אוכלים במטבח, הדבר מותר, מפני שרגילים להכין ולסדר את האוכל במטבח, וממילא הוא נחשב כמקום שמשתמשים בו.
דין "אין עושים גרף של רעי לכתחילה"
אין עושים גרף של רעי לכתחילה, דהיינו להביא דבר שעתיד להימאס, כדי להוציאו לכשימאס (סי' שח סע' לו).
עשיית גרף של רעי לכתחילה הוא בשלשה אופנים:
א] כשכל המסובים שמים את קליפותיהם בצלחת מרכזית [שאין הדרך לעשות כן בדרך כלל], ובכך הופכים את הצלחת לגרף של רעי (עי' שבת קמג, וראה להלן לענין הנחתן על הצלחת הפרטית).
ב] כגון שקית אשפה שנודף ממנה ריח רע הנמצאת בפרוזדור, שבאופן זה אסור לטלטלה כיון שאין יושבים בפרוזדור. אדם הרוצה לשבת בפרוזדור כדי שיהיה מותר לטלטל את שקית האשפה לפח, נחשב כעושה גרף של רעי לכתחילה (עי' ביצה לו:).
ג] המניח קערה מתחת מים שנוטפים ממזגן, אף שמותר לטלטל את מי המזגן מדין גרף של רעי, אך יש לדון בזה משום עשיית גרף של רעי לכתחילה.
דרך אכילה בגרף של רעי
שאלה: נתבאר שכאשר כל המסובים שמים את קליפותיהם בצלחת מרכזית, יש בזה איסור עשיית גרף של רעי לכתחילה. האם כשאדם אוכל ויש לו קליפה ביד, חובה עליו ללכת להשליך את הקליפה לפח האשפה, או שמותר להניחה בשולחן.
תשובה: מותר להניח על השולחן כמו שרגילים תמיד [ואם רוצה להניח על צלחת, יניח קודם לכן כפית חד פעמית ולאחמ"כ את הקליפות, וכפי שיתבאר בס"ד בגליונות הבאים].
מקור: כתב השיטמ"ק (ביצה כא:) "[אין] עושים גרף של רעי לכתחילה - פירוש שלא לצורך, אבל לצורך כגון זריקת קליפין ועצמות לפנינו בשעה שאנו אוכלין מותר ואפילו לכתחילה".
שאלה: בעת החלפת חיתול לתינוקים. האם צריך שלא לעזוב את היד מהטיטול עד שמניחו בפח האשפה, בכדי שלא לגרום טלטול נוסף של גרף של רעי, או שמותר קודם להניחו על הרצפה, ולאחמ"כ להרימו להשליכו לאשפה.
תשובה: מותר להניחו מידו, כדרך שרגילים לעשות ביום חול, ואין צריך למעט ולעשות שלא כפי דרך רגילותו (עפ"י השיטמ"ק הנ"ל).
מתיחת שקית האשפה בכדי שלא להזיזה
שאלה: לפי מה שנתבאר בגיליון הקודם שאסור לטלטל מוקצה על מנת למנוע גרף של רעי, יש לדון האם כשמכניסים אשפה לתוך שקית האשפה, יהיה אסור להזיז את השקית כדי להכניס את האשפה לבפנים, מפני שהזזת השקית נחשבת כטלטול מוקצה [ולפי"ז יצטרכו להקפיד שהשקית תהיה מתוחה היטב מערב שבת, בכדי שיהיה אפשר להכניס את האשפה מבלי לגעת בשקית].
תשובה: מותר.
מקור: כיון שכך היא הדרך לפנות את גרף הרעי, הרי זה נחשב כחלק מטלטול גרף הרעי [ולא נחשב כטלטול המוקצה בשביל גרף של רעי].
טלטול פח אשפה ריק, וטלטול עביט של מי רגליים [-סיר לילה לילדים]
שאלה: האם מותר לטלטל פח אשפה ריק או עביט של מי רגלים [-סיר לילה לילדים], וכן האם מותר להחזיר את פח האשפה, לאחר שרוקן ממנו את השקית לתוך פח האשפה של הבנין.
תשובה: מותר.
מקור: אינם מוגדרים גרף של רעי, מכיון שהם עשויים מפלסטיק ואינם בולעים, ודינם כמתכת וזכוכית שאינם נחשבים גרף של רעי (עי' סי פז, ומשנ"ב סי' שח ס"ק קלו).
אף שאסור להחזיר עביט של מי רגליים [לאחר שרוקנוהו ממי הרגליים] אלא א"כ מילאו בו מים (סי' שח סע' לה), זהו רק בעביט של חרס, אבל בסיר פלסטיק אין דין זה כנ"ל.
ונראה שפח אשפה ריק נחשב כלי שמלאכתו להיתר, ואינו דומה לארנק ריק שנחשב כלי שמלאכתו לאיסור, כיון שעיקר הארנק נועד בשביל כסף של מוקצה, אבל בפח אשפה רוב האשפה אינה מוקצה, וכמו שנתבאר בגיליון הקודם.
וכן סיר לילה לילדים ריק, כיון שמותר לפנותו ועומד לפינוי מי הרגליים והצואה, לכך אין זה נחשב כלי שמלאכתו לאיסור כארנק ריק.