הגרלה בשבת
האם מותר לעשות הגרלות בשבת בחברת תהילים, 'אבות ובנים' וכדו'
אסור לעשות הגרלות בשבת.
מבואר בסי' שכב' במג"א ס"ק ט' שאסור לעשות הגרלה בשבת ואף לצורך מצוה ואף אם אי אפשר לעשות את הגורל מערב שבת בכל אופן אסור להגריל בשבת, וכן פסק המ"ב שם ס"ק כה'.
ואין טעם האיסור משום שיבוא לידי מידה ומשקל, ואף שמצינו חשש זה בגמ' שבת קמט', שאסור להטיל גורל בין בני חבורה משום החשש שיבואו לידי מידה ומשקל, זה נאמר דוקא שם בשותפין שמקפידים זה על זה שלא יטול אחד מנה יפה משל חבירו - בזה יש חשש שיבואו לידי מדה ומשקל אבל אם הכל שייך לאדם אחד אין חשש זה.
אך טעם האיסור הוא כמו שכתב הרמב"ם פרק כג' מהל' שבת הלכה יז' שזה מפני שדומה למקח וממכר. ועי' רש"ש שבת קמט' שהעיר על דברי הרמב"ם בזה.
האם יש אופן שמותר לעשות הגרלה בשבת בחברת תהילים, 'אבות ובנים' וכדו'
נראה שאם יזכה את החפץ קודם השבת למי שעתיד לזכות בהגרלה [ואופן הזיכוי על ידי שיתן לאחר להגביה עבורו] אין בזה איסור, אך יש לדון שיש לעשות את ההגרלה ע"י פתיחת ספר ולא בפתקאות (וכדלהלן בשאלה הבאה).
והטעם כיון שהאיסור בהגרלה הוא משום מקח וממכר [ולא משום מדה משקל ומנין] כמו שנתבאר, כאן שמזכה את החפץ קודם לשבת אם כן נעשה הקנין לפני שבת ואין כאן מקח וממכר. ואע"פ שעדיין לא ידוע מי הזוכה כיון שהזכיה הוא מכאן ולהבא ולא למפרע אמרינן שיש ברירה כמבואר ב'שאגת אריה' סי' צג' ובקצות סי' סא', וכמבואר כל זה בשו"ת שביבי אש ח"ב סי' קט'.
עוד אופן שיש לדון שמותר, אם ההגרלה תהיה באופן שהיא לא תהיה על החפץ עצמו אלא על פעולה שאם יעשו אותה יקבלו החפץ, כגון להגריל מי יבחן על דבר מסוים, ומי שיעלה בגורל יבחן ואז יקבל את הזכיה.
טעם הדבר, כיון שנתבאר שהאיסור הוא משום מקח וממכר וכנ"ל, כאן שההגרלה אינה על דבר ממשי אין בזה איסור וכמו שיתבאר בשאלה הבאה.
האם כאשר שני מתפללים שיארצייט שלהם חל בשבת מותר להטיל גורל למי מביניהם יתנו עליית מפטיר
מותר, אבל לא על ידי פתקאות אלא על ידי פתיחת ספר.
והטעם - כתב המג"א בסי' שכב' ס"ק ט' ובמ"ב ס"ק כה' שכיון שאינו זוכה בחפץ ממשי אין בזה איסור. אמנם כתב השבות יעקב ח"ג סי' כ"ד, והובא במ"ב סי' שכב' ס"ק כד' שלא לעשות את ההגרלה בפתקאות וכדו' אלא ע"י פתיחת ספר.
דיני טלטול מן הצד
ילד המחזיק בידו חפץ מוקצה, האם מותר לנער את ידו באופנים הבאים -
א. כדי שיפול המוקצה כי רוצים להרים את הילד על הידיים מבלי לטלטל את המוקצה
ב. כאשר מחזיק חפץ מוקצה יקר העלול להנזק, ורוצים שיניח אותו כדי שלא ינזק
ג. במקרה שהילד מחזיק צבע ורוצם לנער את ידו כדי שהצבע יפול לארץ והילד לא ילכלך ויצבע את קירות הבית
א. מותר לנער את ידו כדי להרימו. ב. אסור לנער כדי להציל את החפץ מהיזק. ג. מותר לנער את ידו כדי שיפול מתוכה הצבע ולא יזיק את קירות הבית.
ביאור הדין - האיסור לטלטל מוקצה הוא אם מטלטלים את החפץ בידיים, אך אם מתעסקים בדבר אחר ורק אגב ההתעסקות באותו דבר המוקצה מיטלטל - זהו טלטול מן הצד שלצורך דבר המותר הרי הוא מותר, ולצורך דבר האסור - אסור. ועל פי זה -
- ילד שמחזיק בידו חפץ של מוקצה מותר לנער את ידו בכדי שיפול החפץ אם מטרתו כדי שיוכל להחזיק את הילד על ידיו, דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר (עי' שו"ע ס' שט' סע' א' וסי' שיא' סע' ח')
- אסור לנער את החפץ מידיו של הילד אם המטרה שהחפץ לא ינזק, דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר האסור (עי' במקורות הנ"ל ועי' תוס' שבת מג' ובראשונים שם ומ"ב סי' שט' ס"ק יד').
- אם הילד מחזיק צבע מותר לנער את ידו אם המטרה היא שהילד לא יצבע את קירות הבית דנראה שנחשב טלטול מן הצד לצורך דבר המותר כיון שאין מטרתו שהצבע שהוא הדבר האסור לא ינזק אלא מטרתו שהבית שהוא דבר המותר לא ינזק חשוב דבר המותר.
והטעם שמותר לנער את המוקצה מידו של הילד באופנים המותרים הוא דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר, ואע"פ שאסור להחזיק תינוק שמוקצה בידו אם לא במקום שהתינוק יבוא לידי חולי (שבת קמא: ושו"ע סי' שט סעי' א ונתבאר לעיל בגיליון מס' 71), נראה לבאר שדין זה חלוק, כיון ששם מחזיק את התינוק שהמוקצה בידו ומעוניין שהמוקצה יהיה ביד התינוק כדי שלא יבכה, ולכן נחשב טלטול מן הצד לצורך דבר האסור (חזו"א סי' מז' ס"ק ב'), משא"כ כאן שרוצה שהילד לא יחזיק את המוקצה הוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר ושרי.
האם מותר לפתוח דלת של מקרר בשבת כאשר מונח עליה מוקצה כגון תרופות וכדו'
מותר, אף על פי שע"י פתיחת הדלת מטלטל את המוקצה
הטעם שמותר כיון שהוא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר. והטעם דלא הוי בסיס לדבר האסור נראה שכמו שמציינו בגמ' שבת קכ' ובשו"ע סי' רעז' בנר שע"ג הדלת, שמותר לטלטל את הדלת אפי' שע"י פתיחת הדלת מטלטל את הנר בכל זאת מותר כיון שהדלת טפילה לבית ולא לנר וכן לגבי דלת של מקרר הדלת טפילה למקרר ולא למוקצה שמונח עליה.
קומקום חשמלי נשלף שיש אפשרות לחברו לבסיסו באופן שלא ינתק ממנו, האם מותר להשתמש בו בשבת (קומקום זה שונה ממיחם כיון שצריך להרים את הקומקום כדי לשפוך ממנו מים מה שאין כן במיחם שמוציאים מים מהברז וגוף המיחם עומד במקומו, ואה"נ שגם כאשר רוצים להזיז מיחם חשמלי קיימת שאלה זו)
אסור להשתמש בו בשבת [בזמן שהגוף חימום לוהט].
ויש בזה שני טעמים לאיסור -
א. משום איסור טלטול מוקצה של שלהבת של גוף החימום של הקומקום (שבת מז') ואף שמצינו בשבת קכג.' ובמ"ב סי' שח' ס"ק כו' שמדוכה שיש בה שום מותר לטלטלה בשבת לכל צורך שהוא, משני טעמים - מצד שהמדוכה טפלה לשום (חידושי הרשב"א בשבת קכג') או מטעם שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו ע"י ככר או תינוק מחמה לצל (תשובות הרא"ש כלל כב' אות ח'), ואם כן היה מקום לומר שגם כאן יהיה מותר לטלטל את הקומקום שיש בתוכו מים, מכל מקום אסור כיון שההיתר נאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור אך לא במוקצה מחמת גופו (ועי' ט"ז סי' שיא' ס"ק ה' ושו"ת רע"א סי' כב').
ב. יש כאן מקום לגזירה שמא יגמרו המים ויבוא למלאות מים נוספים כדי שלא יוזק הכלי כמו שמבואר בס"ס שיח'.
האם מותר לאחסן חלות בתוך תנור אפיה בשבת כשאין מקום אחר להניחם
מותר, כיון שפתיחת דלת התנור היא טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו וסגירתה היא טלטול לצורך מקומו (כשמפריע שהדלת נשארת פתוחה).
מה הדין אם יש מקום אחר לשמור את החלות האם מותר להניח בתנור כנ"ל
אין לעשות כן.
כתב המ"ב סי' שח' ס"ק יב' שכלי שמלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו ומקומו זה רק אם אין לו כלי אחר של היתר, לכן אם יכול לשמור את החלות במקום אחר אין היתר לזה.
{תוספת מגיליון 73 -
אמנם יש לציין כי אם אפו בתנור חלה או עוגה בערב שבת, מותר להשאירה שם עד שיאכלוה בשבת, ואף על פי שיש לו מקום אחר להניחם וגורם פתיחה של הדלת שהיא מוקצה בשבת, מ"מ הדבר מותר וכדין מדוכה שדכו בה שום כמבואר בסי' שח' מ"ב ס"ק כו'.
ע"כ}
כסא שמונחים עליו חנוכיה ותכשיטים יקרים, והחנוכיה הוי דבר האסור ותכשיטים שהם יקרים יותר מהחנוכיה הם דבר המותר, האם מותר לאחר שכבתה החנוכיה להזיז את הכסא שהחנוכיה מונחת עליו ולהכניסו אל הבית
תלוי מה המטרה שלשמה מכניס את החנוכיה הביתה. אם מטרת הטלטול הוא שלא יגנבו את החנוכיה אז אסור לטלטלה, דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר האסור, אבל אם מטרת הטלטול של החנוכיה הוא כדי שיוכלו לסגור את דלת הבית הוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר.