בס"ד שבט תשפ"ג
ראיתי את החיבור "שו"ת בעלמא הדין" שחיברו הבחור החשוב אורן דנוס ני"ו מישיבת אהבת אהרן והוא חיבור נפלא מאוד ומברר ומלבן בו נושאים רבים בהלכה מתוך ידיעות רבות בהלכה ואכתוב בעניין מה שכתב בספרו לגבי לאכול ארוחת צהריים שיש בה פת מזונות יותר מכביצה לפני מנחה ממה שכתבנו במקום אחר
מותר לאכול עד חצי שעה זמנית קודם זמן מנחה קטנה, ולאחר זמן זה מותר רק אם יש לו מניין קבוע או שיכוון שעון מעורר שדינם כשמש המתיר לאכול סעודה קטנה [ואנשי מעשה מחמירים ששמש אינו מספיק, אלא מעמידים שומר שלא אוכל, או שיכוון שעון מעורר שכתוב בו 'מנחה' שדינו כשומר, עי' משנ"ב סי' רלב ס"ק כט, ושעה"צ ס"ק כו, וראה להלן לעניין סעודה גדולה לפני מנחה].
מבואר בגמ' (שבת ט:) שאין לאכול סעודה סמוך לזמן מנחה עד שיתפלל, ונחלקו הראשונים כיצד נפסק להלכה, האם האיסור הוא דווקא על סעודה גדולה או אף בסעודה קטנה, וכן האם דווקא בזמן מנחה קטנה או אפילו בזמן מנחה גדולה.
א). דעת התוס' שהאיסור הוא דווקא להתחיל סעודה גדולה, וזה אסור אפילו סמוך לזמן מנחה גדולה.
ב). דעת בעל המאור והרשב"א שהאיסור הוא דווקא סמוך למנחה קטנה, ואז אסור אפילו סעודה קטנה, אך סמוך למנחה גדולה מותר אפילו סעודה גדולה.
ג). דעת המרדכי ורבינו ברוך שהאיסור הוא דווקא על סעודה גדולה ודווקא סמוך למנחה קטנה, אבל סעודה קטנה מותר אף אחר מנחה קטנה, וכן סעודה גדולה אף סמוך למנחה קטנה מותר.
ד). דעת הרי"ף והרמב"ם שמזמן מנחה גדולה אסור להתחיל אפילו סעודה קטנה. ולהלכה פסק השו"ע (סי' רלב סע' ב) כדעת הרי"ף והרמב"ם שסמוך לזמן מנחה גדולה אסור להתחיל אף לא סעודה קטנה.
אך הרמ"א כתב שהמנהג להקל ולהתחיל סעודה קטנה אפי' סמוך לזמן מנחה קטנה [ובתנאי שיהא שמש שיזכיר לו להתפלל, או בזמננו אם יש לו מנין קבוע], והאיסור הוא רק להתחיל סעודה גדולה מזמן מנחה גדולה. ועפ"י האמור מנהג בני ספרד המתפללים מנחה קטנה [וכדלעיל] ואוכלים ארוחות צהריים אחרי זמן מנחה גדולה צ"ע, דלדעת השו"ע אסור אפילו סעודה קטנה מזמן מנחה גדולה.
ועי' בדברי הפתח הדביר (שם) שהאריך ליישב את המנהג. ונכון יותר שבאופן שאוכלים ארוחת צהריים שאסור לאוכלה לפני מנחה, שיתפללו מנחה לפני הארוחה, ואף שהוא מנחה גדולה.
ושוב אחזור בשבח החיבור שניכר עמלו ויגיעו בתורה ונכתב ברוב תבונה ודעת
יה"ר שיזכה להתמיד ולהמשיך לעמול בתורה בכל כוחו עד שיהיה לאור גדול בישראל.