בס"ד מנ"א תשפ"ג
ראיתי את החיבור 'שיעורים בעניני טומאת כהנים' להגאון המופלג רבי אברהם ברויאר שליט"א אשר חיבר כבר חיבורים רבים בהרבה מקצועות התורה ויצא שמו לתהילה כאשר רבים מתענגים לאורם והוא מגדולי מרביצי התורה בעיר ביתר.
בענין מה שכתב המחבר לגבי כניסת כהנים לבתי חולים, והעיר שיש לאסור בזה מדין איסור בית הפרס,שכתבו בתוס' כתובות (כ"ח) שהטעם שחז"ל טמאו בית הפרס, אף שספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור, זה רק כשהספק הוא באקראי, אבל בבית הפרס כיון שלעולם המקום בספק, אף שמדאוריתא טהור, מדרבנן טמא. וה"נ בית חולים, כיון שיש טומאה קבועה שם, לכן יהיה אסור להיכנס מדין בית הפרס.
אמנם נראה שיש לחלק כי בבית הפרס אותה טומאה קיימת באופן קבוע, משא"כ בבית חולים, שכל זמן וזמן יש טומאה חדשה שמתחדשת. ולכן אין בזה דין טומאת בית הפרס.
ב. בבתי חולים שיש בהם רוב שעות היום טומאה: דן המחבר האם זה נחשב רוב במה שברוב הזמנים יש טומאת מת בבית חולים, וכשיש רוב אין את ההיתר של ספק טומאה ברה"ר [שלדעת רבים מהאחרונים מותר לכהן להטמא לספק טומאה ברה"ר כמ"ש המחבר בספרו.], כמבואר בכתובות (דט"ו ע"א), וברש"י שם ד"ה אלא. וברמב"ן נדה (די"ח ע"ב) ד"ה וההיא, וביו"ד (סי' שע"ב).
והעיר המחבר שאין זה נחשב רוב כי דבר זה, זה רק נחשב לרוב סיכוים, ולרוב סיכוים אין דין רוב.
אולם נתבאר בגליון אזמרה לשמך (פרשת עקב תשפ"ב גליון 177) לגבי מסופק אם בירך ברהמ"ז שהדין שצריך לחזור, שאם רוב הסיכוים שבירך נחשב רוב עיי"ש ראיות לזה. אולם יש לדון לחלק בין הדברים ועיין שו"ת הרשב"א [ח"א תשו' ת"א].
ויש עוד לדון לגבי כניסת כהנים לבתי חולים והרי יש הרבה גוססים ובזה לא מודיעים על האיסור כניסה, ומבואר בנזיר (מג.) ויו"ד (סי' ש"ע) שאסור לכהן להיכנס לאוהל הגוסס.
אולם נראה שיש לדון להקל בבתי חולים שזה לא בחדר הגוסס עצמו שיש לדון שלא נאסר [ודין סוף טומאה לצאת לא שייך בגוסס] שכיון שלא ברור גדר גסיסה בזמנינו שיש מכשירי הנשמה א"כ בספק גוסס אם נדון גסיסה כטומאה והרי ספק טומאה ברה"ר טהור ואם איסור גוסס הוא מדין חילול פשוט שאין איסור זה בחדר אחר כי רק טומאה עוברת לחדר אחר.
ושוב אחזור בשבח החיבור אשר הוא נפלא ביותר ומברר את הלכות טומאת כהנים בצורה בהירה וברורה לדעת את המעשה אשר יעשון ,יה"ר שיזכה להוציא עוד חיבורים נפלאים כאלו בעוד מקצועות רבים בתורה.