מנ"א תשפ"ג
באתי בשבח הארגון "כתבו" שביוזמת הבחורים החשובים יהודה פינטו ויוסף חיים גורג'י ני"ו אשר נוסד למטרת עידוד כתיבת חידושי תורה אשר מעלתה גדולה מאד.
והנה כתב בספר חסידים (סי' תק"ל) כל מי שהקב"ה לימדו דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי זה גוזל מי שגילה לו כי לא גילה לו אלא לכתוב דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם וכתב בפירוש ברית עולם להחיד"א על הספר חסידים שם בשם פירוש רבינו אפרים על התורה בשם ר"א מגרמייזא שכל מי שמגלין לו רזי תורה מן השמים ואינו כותבן עתיד ליתן את הדין עכ"ל.
וכתב השבט מוסר (פרק כ"ב אות טו) וז"ל מה טוב ומה נעים כל חידוש שיחדש האדם בתורה אפילו חידוש קטן להעלותו כרגע על הספר בדיו למען יעמוד ימים רבים שלא ישכחהו כמו שראיתי בהקדמת ספר אחד שאדם שאינו כותב חידושיו בתורה בעבור שהוא קטן בעיניו עתיד ליתן דין וחשבון על זה משום שאומרים לו בפנקס הסחורות כותב אדם מה שחייבים לו וחייב לאחרים אפילו עד חצי פרוטה אומרים לו וכי יותר חביב היה בעיניך חצי פרוטה שכתבת אותה שלא לשכוח לאבדה מחידוש של תורה אפילו שיהיה קטן לכן צריך אדם לכתוב כל מה שמחדש בתורה שלא ישכח ואפילו חידוש קטן עכ"ל.
וכתב בספר שאילתות הם דברים להגר"ח מוואלאזין (בסי' ע"ד) חידושי תורה נקרא כל מה שלומד יותר ומתבררים הדברים ומתחוורים אצלו כי כל זמן שממשמש בהם מוצא בהם טעם כדאיתא בעירובין (נ"ד) וכשחוזר יותר נתבארו טעמים ופירושים וזה אצלו חידושים עד כאן לשונו.
וכתב מרן החזו"א ונדפס בקובץ אגרות (ח"ב איגרת ד) שכתב וז"ל קבע נא הערותיך בספר מכורך למען תהיינה לך למשמרת וזה חיזוק לעיון ואמרו (ברכות לב) ד"ת צריכין חיזוק וכל המרבה בקניני התורה מרבה תורה עכ"ל הקדוש.
וכידוע הדבר תלוי בטבע האנשים ויש אנשים שקל להם לכתוב ויש אנשים שיותר קשה להם ובוודאי שמאד נכון ללמוד את המסכת ולחזור עליה שבע פעמים וחלק מהזמן גם לכתוב הערות על הסוגיות וסיכום של הסוגיות ויש שיותר קל להם גם לכתוב את כל המהלכים ביסודות הסוגיות.
ומכיון שהוצאות דבר זה גדולות מאד מצוה לעזור להם ולסייעם, וכל העוזרים והמסייעים בדבר גדול זה יזכו לשפע ברכה והצלחה וס"ד בכל הענינים.