בס"ד תמוז תשפ"ג
ראיתי את הקונטרס "יתגבר כארי" שליקט וסידר הבחור החשוב אריה ביסמוט נ"י והוא ליקוט נעים ונחמד, המלהיב להשכמת האדם בבוקר.
ואכתוב בעניין מעלת עשרה ראשונים. יש מצוה להשכים לבית הכנסת כמבואר בגמ' בברכות דף ח' ע"א דציוה רבי יהושע בן לוי לבניו, "קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא, כי היכי דתורכו חיי".
וכן כתבו הראשונים [אורחות חיים מלוניל הל' בית הכנסת סימן כז, וכל בו סימן סה] שיש מצוה על כל אדם להשכים לבית הכנסת, ע"פ הגמ' הנ"ל.
עוד מבואר בגמ' ברכות (מז:) שאמר רבי יהושע בן לוי "לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה ראשונים".
ורבי יהושע בן לוי אזיל בזה לטעמיה, לעיל ח' ע"א. ובשו"ע סי' צ' סי"ד העתיק את שתי המימרות ביחד "ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם היו"ד הראשונים" ע"ש בטור ובב"י.
ומעלה גדולה יותר היא להיות הראשון בבית הכנסת, ומעלתו גדולה יותר מכל הבאים אחריו. [כמבואר ביסוד ושורש העבודה שער האשמורת פרק ז' ע"פ הזוה"ק פרשת תרומה, דף קלא].
ובא"ר סי' צ' סקי"ז כתב בשם המעדני יו"ט שאף בתוך העשרה, כל המקדים נוטל שכר כנגד הבאים אחריו, ע"ש שחולק בזה, ועיין עוד במחצית השקל ובמגן גיבורים שם.
מעלת עשרה ראשונים היא רק שמתפלל שם, אך אם בא רק כדי להשלים מנין ולא מתפלל שם, אין לו מעלת עשרה ראשונים. [מג"א סי' צ' סקכ"ח ומשנ"ב שם סקמ"ז].
יש לדון באדם שהגיע לבית הכנסת מעשרה ראשונה ויצא לבית הכסא, ואז הגיעו עוד אנשים, האם איבד את מעלת עשרה ראשונים, ונראה שלא איבד מעלת עשרה ראשונים, כיון שהשכים לבית הכנסת, כמבואר במג"א סי' כ"ה סק"ג.
ונראה שמותר לעבור לפני המתפלל כדי להיות מעשרה ראשונים, [עי' שו"ת יד אליהו סימן ו'].
מעלת עשרה ראשונים היא גם בתלמוד תורה, [כמבואר בילקוט מעם לועז (דברים ח"ג עמ' תתשכג) "והרי כלל הוא שצריך אדם להיות מעשרה הראשונים בבית המדרש"].
ונחלקו לגבי תלמוד תורה האם רק הראשון נוטל שכר כנגד כולם או כל העשרה הראשונים, [עי' מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ג משנה ז', ובמדרש שמואל אבות שם].
ושוב אחזור בשבח הקונטרס אשר נכתב בצורה יפה ונפלאה, יהי רצון שיזכה להמשיך לשקוד על התורה, מתוך נחת ושלווה, ויזכה להיות תלמיד חכם גדול, לתפארת בית ישראל.