בס"ד אדר ב' תשפ"ד
ראיתי את החיבור "מנוחה ושמחה" של הרב הגאון רבי צבי בן הגאון הגדול רבי ניסן גולדברג שליט"א על הלכות מוקצה ובו מבאר ומברר ומלבן את דינים אלו בהלכותיהם וטעמיהם בצורה נפלאה ביותר, ומסר שיעורים מיוחדים בענינים אילו, ובירר את הספקות עד ההלכה למעשה ממש
ואכתוב הערה אחת בעניין מה שנתבאר בספרו האם מותר לטלטל בשר בהמה ועוף שאינם מבושלים. [וכגון מקפיא שהפסיק לעבוד ורוצים להעביר את הבשר והעוף לשכנים].
בגמ' שבת (קכח') ובשו"ע (סי' ש"ח סל"א) מבואר שבשר חי אינו מוקצה כיון שאפשר לאוכלו כשהוא חי, ודעת המג"א שהוא רק בבשר עוף, אבל בבשר בהמה הרי הוא מוקצה, ודעת הט"ז שאף בבשר בהמה אינו מוקצה, וכמו שכתבו בחידושי הרשב"א והר"ן שבת שם וכן פסק להלכה בכה"ח (שם ס"ק ר"ו) ואולם במשנ"ב שם (ס"ק קכה') כתב להקל רק בשעת הדחק שבשר בהמה אינו מוקצה,
אולם בזמנינו שלא אוכלים בשר חי, כתב בערוך השולחן שם (סעיף נח) "מיהו לדינא לדידן כל בשר חי מוקצה הוא דאין אנו אוכלין בשר חי כלל". וכ"כ בבא"ח (ש"ש פרשת פקודי ס"ט) "דהאי דינא דבשר חי דמותר בטלטול משום דחזי לאומצא, לא שייך בזה"ז, כי עתה אנחנו רואין דליכא בני אדם בינינו שכוססין בשר חי".
אמנם דעת הטור שדבר שראוי לכלבים אף שלא עומד לאכילת כלבים [כיון שזה יקר ועומד לאכילת אדם לאחר בישולו] אין זה מוקצה, וכן פסקו הב"ח (סקי"ח והט"ז סק"כ) ולפי"ז היה מקום לדון שגם בשר בזמנינו אינו מוקצה, אמנם בזמנינו אין מאכילים את הכלבים בשר חי, וגם המשנ"ב (ס"ק קכ"ז) פסק כהמג"א (סקנ"ו) שכיון שזה לא עומד לאכילת כלבים זה מוקצה.
אך למעשה יש לדון להקל בזמנינו באכילת בשר בהמה חי כיון שיש אנשים שאוכלים בשר חי חתוך לחתיכות דקות מתובל בתבלינים או טחון לכן בשר בהמה אינו מוקצה, אבל עוף חי נחשב מוקצה כמו שכתבו הערוך השולחן והבן איש חי הנ״ל [ ונמצא שבזמננו זה הפוך שבשר בהמה חי אינו מוקצה ועוף מוקצה]
ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב מתוך עיון עמוק בברור ההלכה יה"ר שיזכה להוציא עוד חיבורים כאלו בעוד מקצועות התור ה.