בס"ד תשרי תשפ"ד
ראיתי את החיבור "אדברה בעדותיך" שחיבר הרה"ג ר' יחזקאל נוסבכר שליט"א והוא חיבור על התורה שבו מבאר ומפרש ומפלפל באופן נפלא ביותר, ברב תבונה ודעת, וכן דן בדברי האור החיים הקדוש, ויש בחיבור זה הרבה חיזוק לתורה ויראת שמים .
ומה שכתב המחבר לגבי יעקב אבינו שנענש על זה שלא קיים כבוד אב ואם (מגילה יז) ומבואר שבן נח מצווה על כיבוד אב ואם, צ"ע מהמבואר בקידושין (לא) לגבי דמא בן נתינה " ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מי שמצווה ועושה עאכו"כ" ומבואר שבן נח אינו מצווה על כיבוד אב ואם.
וכן מבואר בנזיר (סא) "אלא במי שמוזהר על כיבוד אביו" וביארו שם רש"י ותוס' מה שאין כן בגוי שאינו מוזהר על כיבוד אב ואם וכן מבואר בסנהדרין (נו) לגבי שבע מצוות בני נח ולא מנו כיבוד אב ואם ועוד מבואר שם שעשר מצוות נצטוו ישראל ואחד מהם כיבוד אב ואם ומבואר שגוים לא מצווים על זה.
אמנם בבראשית רבה (לט') "ויאמר השם אל אברם לך לך וכו' אמר ליה הקב"ה לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם" ומבואר שכל בני אותו דור הגוים חייבים בכיבוד אב ואם .
ובמדרש מאור האפילה ויקרא (כ') איתא "איש איש, להביא ב"נ שהם מצווים בכבוד אבותם" ובפירוש ר' שמואל בן חפני גאון על התורה (בראשית לד) כתב שבן נח מצווה על כיבוד אב ואם וזה בכלל השלושים מצוות שיש לבני נח (חולין צב').
ועי' אור זרוע הל' כבוד אב ואם (סי' רמ') ושו"ת בנימין זאב (סי קסט') ויד אברהם יו"ד (סי' רמא')
ובפסיקתא רבתי (פ"כג) ובביאור הגרא"ז מרגליות והגהות הרד"ל שם מבואר שיש חילוק בין כיבוד אם לכיבוד אב שבכיבוד אב אינו חייב ובכיבוד אם חייב, ויש לבאר שיש חילוק בין אם שהיא אם שלו ודאי לבין אביו שהוא אביו רק מדין רוב (חולין יא), וכמו שביאר בזה המחבר היטב בספרו.
ומה שהקשה המחבר הרי בגוים לא הולכים אחרי רוב עי' נוב"ת אבהע"ז (סי' מב) ופרי יצחק ח"ב (סי' ס'), ובפרי יצחק שם תמה מדוע ב"נ יורש את אביו (קידושין יז) הרי אביו הוא רק מדין רוב, ולא הולכים בב"נ אחרי הרוב , וביארו בזה שבכזה רוב שהוחזק שהוא אביו שבכל הענינים מתנהג כאביו הולכים אחריו גם בגוים (עי' הפלאה כתובות טו וש"ש ש"ד פ"ט).
יהי רצון שיזכה המחבר להוציא עוד חיבורים מיוחדים כאלו ושיזכה המחבר להמשיך לשקוד על התורה מתוך שלווה והרחבת הדעת.