יט' שבט תש"פ
ראיתי את הספר 'אמרי שפר' של המאה"ג הגאון רבי נפתלי שפירא שליט"א, ובו נתבארו בהעמקה רבה בבקיאות גדולה מאד בחדרי תורה ליבון ובירור סוגיות בהיקף רב על סדר פרשיות התורה
ובנידון שכתב בפר' ויצא בענין גניבת רחל את התרפים, כיצד הותר איסור גזל, בפשוטו כמו שמצינו בברכות כ'. שרב אדא בר אהבה קרע בגד של פריצות בשוק ומבואר שמותר להזיק לאפרושי מאיסורא, וכן כתב הרמב"ם בפי' המשניות בשביעית פרק ה' – 'ומפני זה אסור לעזור עוברי עבירה ולא יתקנו להם כלים אבל ראוי לקלקל להם', וכן מבואר בב"ק כח' וברש"י שם בעבד שמסר לו רבו שפחה כנענית ונשתחרר ונאסרה עליו שרבו רשאי להפרישו ע"י מלקות, וכמו שהוכיח מזה הקצות בסי' ג' שחיוב לאפרושי מאיסורא הוא על כל אחד ואחד. ואין טעם לחלק בין אפרושי מאיסורא ע"י מעשה גזילה לבין אם מפרישו ע"י שמזיק לו.
ומה שהביא מהמנחת חינוך תכח' שבן נח לא נאסר בהנאת ע"ז, בר"ן במס' ע"ז נט': מבואר שבן נח כן נאסר בהנאת ע"ז, ומבואר בתוספתא כלאים פרק ה' שאיסורי הנאה מותרים משום גזל, ועי' תוס' כתובות לג': ד"ה 'גנב שור'. והמחבר בספרו האריך עוד בזה בדברים נפלאים.
ושוב אחזור בשבח החיבור שהוא מבאר כל ענין בהיקף גדול מסוגיות הש"ס ועד לדברי גדולי האחרונים בדברים מתוקים ביותר. ויה"ר שיזכה עוד לברר הרבה נושאים בכל מקצועות התורה לתועלת לומדי התורה.