בס"ד טבת תשפ"ה
ראיתי את החיבור "נחלת בנימין" על מסכת קידושין שחיברו הבחור החשוב יקר שביקרים אוצר של תורה ויראת השם טהורה בנימין פודים ני"ו והוא חיבור חשוב ונכבד בעומק העניינים של מסכת קידושין.
בענין האמור בספרו (דף ז') לגבי דין עבד כנעני, יש לדון אם אפשר לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים עבור אינם שות"מ מדין עבד כנעני, וכן אם יכול הבעל לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים עבור אשתו מדין עבד כנעני. והאריך בזה המחבר בחיבורו.
ויש לדון בזה עפ"י מה שכתב הריטב"א קידושין (שם) שדין עבד כנעני הוא אף בלי שהבעלים ימנה אותו לשליח, אלא זו זכות של הבעלים, אם זה רק בקנינים וקידושין או גם במצוות, ויתבאר להלן.
ובשיטת רש"י (קידושין שם) לכאורה נראה שלא יועיל, שכתב רש"י (שם) לבאר מה שאמור שם בגמרא שמועיל נתינת אחר עבור הבעל, שזה מדובר בשליח של הבעל לתת מכסף השליח לאשה וזה מועיל מדין עבד כנעני.
ובפשוטו נראה שדעת רש"י שכל מה שמועיל כסף של אחרים זה רק אם הוא שליח אבל בלא שליחות לא נאמר דין עבד כנעני.
אמנם יש לומר שכל דברי רש"י זה רק לענין קידושין, וכמו שכתב באמרי בינה (קונטרס הקנינים סי' ד') משום שבקידושין צריך מעשה נתינת הבעל דוקא, ולכן צריך שליחות. אבל בעלמא בדין עבד כנעני לא צריך שליחות.
ובענין הנידון האמור לעיל האם עבד כנעני מועיל רק בקנינים או גם במצות, נחלקו בזה האחרונים. שהנה מצינו לגבי פדיון הבן כשאב לא פודה את בנו [כגון שהאב חולה או שאינו שתו"מ] האם יכול אחר לפדותו, שמדברי הרמ"א הט"ז והש"ך (סי' ש"ה ס"י) נראה שדעתם שלא מועיל ואף החולקים שם שמועיל הוא מדין זכיה.
אך דעת הגר"א (סי' שה' ס"ק יז') ומחנה אפרים (הלכות זכיה ומתנה סימן ז') ושו"ת אבני נזר (יו"ד שצ"ה) שמהני אף בלא דעת האב ולא מדין זכיה [ובשו"ת אבני נזר שם כתב שמועיל מדין עבד כנעני]
ובשו"ת חמדת שלמה (יו"ד סי' ל"ב) הובא תשובת הנתיבות שכתב שלא מועיל נתינת אחר מדין עבד כנעני מכיון שיש דין נתינה ונתינת אחר לא נחשבת כאילו נתן הוא ורק בקידושין וקניינים שדי בקבלת אחרים את הכסף עבורו.
וביאור מח' זו האם מועיל דין ע"כ במצוות [שלדעת האבנ"ז מועיל ולדעת "הנתיבות" לא מועיל] או רק בקידושין ומקח, תלוי בחקירה האם בדין עבד כנעני מתיחס מעשה הנתינה של האחר כאילו נתן הוא או שאין מתיחס מעשה הנתינה של האחר כאילו נתן הוא אלא שדי בקבלת האשה והמוכר את הכסף בעבור הקונה/הבעל כיון שהכסף ניתן בעבורם די בכך אבל אין זה נחשב כאילו נתן ממש הקונה/הבעל ולפ"ז במצוות שיש דין שיתן ממש האדם לא מועיל דין עבד כנעני.
וחקר בזה בברכ"ש (קידושין סי' ו') עיי"ש מש"כ בזה בפלוגתת הרשב"א והרמב"ם וע"ע בחי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם (במכתבים בסוף הספר) , וע"ע עונג יו"ט (סי' פ"ז) שאם אדם נדר לתת צדקה מועיל נתינת אחר מדין עבד כנעני ויל"ד שזה תלוי בהנ"ל.
ושוב אחזור בשבח החיבור אשר נכתב ברוב תבונה ודעת בשכלו הישר והזך יהי רצון שיזכה להוציא עוד חיבורים נפלאים ומיוחדים אשר יאירו עיני המעיינים.