בס"ד אייר תשפ"ה
ראיתי את החיבור ״שירת שלמה" על מסכת בכורות שחיברו מורה הוראה מובהק הגאון רבי שלמה יצחקי שליט״א ובאו בו חידושים וביאורים נפלאים ומיוחדים מאד שנכתבו בעומק העיון מתוך שקידה ויגיעה נפלאה.
ואכתוב בענין מה שנתבאר בספרו על המבואר בבכורות (מה) מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שרפה למלך בדקו ומצאו בה מאתים וחמישים ושנים וכו'.
והנה מבואר בגמ' שמותר לבדוק מת כדי לדעת כמה איברים יש בו וכתב החת״ס (בתשובותיו יו״ד סי' שלו) שרק במת גוי מותר לנתחו כדי ללמוד עליו כיון שהוא מותר בהנאה אבל מת ישראל שאסור בהנאה אסור לנתחו מחמת איסור הנאה [נחלק שם על הנוב״ת יו״ד סי' רי שאסר רק משום ניוול המת [ב״ב קנה חולין יא] ולא אסר משום איסור הנאה] ובחזו״א (יו״ד סי' רח ובאהלות סי כב) כתב שלפי הראשונים שסוברים שמת גוי אסור בהנאה [עיין רשב״א ב״ק י' וכן הוא בשו״ע יו״ד סי' שמט ועיין מל״מ פרק יד מאבל] מוכח שלימוד על מת לא נחשב הנאה והטעם ביאר שם שכיון שהוא רק ראיה בעלמא ולא משלמים על זה, זה לא נחשב הנאה.
ויש לדון האם מותר לערוך מחקר בפירות ערלה וכן האם מותר להנות מיופי מראה של פירות ערלה כגון יופי של אתרוג וכדו'.
והנה מבואר בפסחים (כו) "קול מראה וריח אין בהם משום מעילה". אבל יש בזה איסור דרבנן כמבואר בתוס' (שם) ובסוכה (נג) [אמנם דעת הירושלמי מובא בתוס' שם שאין בזה איסור כלל]
ויש מהאחרונים שכתבו שכל מה שיש איסור דרבנן במראה וריח זה רק בהקדש ולא בשאר איסורי הנאה (שו״ת בית יהודה (עייאש) או״ח סי' כו ושו״ת מהרש״ג ח״ג סי' ב) אמנם להלכה נקטינן שהוא גם בשאר איסורי הנאה כמו שמבואר ביו״ד (סי' קמב) לגבי איסור לשמוע כלי שיר של אלילים ואיסור להסתכל בנוי אלילים מבואר בב״י שם שמקור הדברים הוא מרבינו ירוחם שלמד כך מהגמ' בפסחים הנ״ל וכן מבואר בפרי חדש (תסז)
ולפי זה לדעת החת״ס הנ״ל שלימוד על מת נחשב הנאה יהיה אסור להנות מיופי ערלה ולערוך מחקר אמנם יש לדון שכיון שזה לא עומד לכך נחלקו בכך הראשונים (תוס ע״ז יב ע״ב ורמב״ן וריטב״א ע״ז סו וב״י יו״ד קח שנחלקו לגבי ריח של פירות ערלה) אך לדעת החזו״א הנ״ל שלימוד לא נחשב הנאה מותר
ושוב אחזור בשבח החיבור הנפלא אשר נכתב ברוב תבונה ודעת חכו ממתקים וכולו מחמדים ושם לילות כימים לשקוד על התורה יה״ר שיזכה להמשיך להרביץ תורה בע"פ ובכתב מתוך שלוה ונחת.