בס"ד כסלו תשפ"ה
ואכתוב בעניין האם צריך לטבול תבניות אפיה אלומיניום חד פעמיות המיוצרות בחו"ל. שמנהג העולם להקל שלא לטובלם,
וטעם הדבר שהנה כתב הרמב"ם (פ"ה מהל' כלים ה"ז) "חותל של הוצין שמניחין בו הרוטב וכיו"ב, אם הוא נותן לתוכו ונוטל מתוכו מתטמא, ואם אינו יכול ליטול מה שבתוכו עד שיקרענו או יתירנו, או שחשב לאכול מה שבתוכו ולזרקו, טהור. וכן הקרן שהוא משתמש בה ומשליכה אינה מקבלת טומאה, ואם חשב עליה מקבלת טומאה" עכ"ל. [ומקור דבריו הם במשנה כלים פט"ז משנה ה, תוספתא כלים ב"מ פ"ו, ועי' כלים פכ"ח משנה ג].
ומבואר מדבריו שכלי שמתקלקל משימוש אחד ולאחמ"כ זורקים אותו (-חותלות), וכן כלי שרגילים להשתמש בו רק פעם אחת (-קרן), אין להם שם כלי.
נמצא שכלי חד פעמי אינו לו שם כלי לגבי טומאה, ולדעת הפוסקים שטומאה וטבילת כלים חד דינא אית להו [עי' בנידון זה בגידולי טהרה סי' יז, חכמת אדם כלל עג, יד אפרים יו"ד סי' קכ ס"ה, שו"ת שב יעקב סי' לא, שו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' רטז], נמצא שאין צריך לטבול כלים חד פעמיים.
אך לדעת הפוסקים הסוברים שאין ללמוד דיני טבילת כלים מדיני טומאה, צ"ע מדוע אין טובלים תבניות חד פעמיות.
ויש לבאר שכיון שאין לזה שימוש קבוע, אינו נחשב כלי המחויב בטבילה, ואינו נחשב לכלי סעודה, ואף אם אין למדים דיני טבילת כלים מדיני טומאה וצריך לטבול אף כלים שאין מקבלים טומאה, כגון פשוטי כלי זכוכית, כלי חד פעמי גרע טפי, שאינו נחשב כלי סעודה ופטור מטבילה.
אך לפי האמור שכלים חד פעמיים פטורים מטבילה משום שאין להם שם כלי, יש להקשות כיצד נוטלים ידיים מכלי חד פעמי, וכן כיצד עושים קידוש בשבת על גביע חד פעמי.
וצ"ל שכלי חד פעמי יש לו שם כלי לכל עניין חוץ מלעניין טומאה וטבילת כלים שבהם יש דין מיוחד שצריך כלי גמור [וכפי שמצינו בכלי גללים, כלי אבנים וכלי אדמה שהם כלים גמורים לעניין נט"י וקידוש, אך לא לגבי טומאה], ולכך כלים חד פעמיים הוי כלי לכל עניין מלבד לעניין טומאה וטבילה.
ואכתוב עוד לגבי טבילת מיקסר, האם צריך לטבול גם את המנוע או רק את החלקים הנוגעים באוכל.
ונראה שאין צריך לטבול את המנוע.
ויסוד הדבר מצינו בזה שלוש סוגיות במס' שבת:
- בדף מד: לעניין גלגל של מרכבה (-מוכני) שניתן לפירוק ונגע טומאה במרכבה לא נטמא הגלגל, וכן אם נגע טומאה בגלגל לא נטמא המרכבה.
- בדף מח: לעניין מספריים ששני חלקיהם מתפרקים אחד מהשני (-מספורת של פרקים), אם נטמא אחד מהחלקים נטמא גם השני.
- בדף נח: לעניין פעמון (-זוג) שיש בו עינבל שנחשב ככלי אחד, ואם נטמא אחד מהם נטמא גם השני.
והקשו התוס' (שם מח: ד"ה דבר תורה) מדוע בסוגיית "מוכני" (שבת מד:) מבואר שהמרכבה והגלגל הם שני חלקים שונים שאין קשר ביניהם, ואם נטמא אחד לא נטמא השני, ואילו בסוגיית "מספורת של פרקים" (שם מח:) [וכן בסוגיית "זוג ועינבל" (שם נח:)] מבואר שיש קשר בין שני החלקים והם נחשבים אחד, ואם נטמא אחד מהם נטמא גם השני, וסיימו תוס' 'וצריך לחלק'.
ובביאור החילוק נאמרו כמה דרכים:
- במספריים [וכן בזוג] שני החלקים משמשים לדבר אחד ולכן מטמאים אחד את השני, משא"כ במוכני, הגלגל משמש למטרת נסיעה ואילו המרכבה משמשת למטרת ישיבה בתוכה [מגיני שלמה].
לביאור זה נראה שלא צריך לטבול את המנוע של הכלים החשמליים, כיון שהוא משמש למטרה אחרת בדומה למוכני.
- במוכני הגלגל אינו מחובר למרכבה אלא עומד על המרכבה, והוי שני חלקים נפרדים, משא"כ במספרים של ספרים [וכן בזוג] החלקים נדחקים זה לזה וצריך מעשה לפרקם, ולכך הם מטמאים אחד את השני [שפת אמת].
לביאור זה נראה שאם המנוע של הכלי החשמלי מתפרק בקלות לא צריך להטבילו, אך אם צריך להפעיל כוח בשביל לפרקו, אזי הוא טעון טבילה ונתבאר עוד בהרחבה באזמרה לשמך פרשת מטות תשפ״ב.
ושוב אחזור בשבח החיבור אשר ניכר מתוכו עמלו ויגיעו הרב ושקידתו הגדולה יה״ר שיזכה המחבר להמשיך לשקוד על תלמודו ולהוציא עוד חיבורים גדולים ועצומים לתפארת בית ישראל.