בס"ד תמוז תשפ"ד
ראיתי את החיבור ״גם אני אודך״ ובאו בו שאלות מצוינות ונפלאותשל הגאון המופלג רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט״א, מגדולי מרביצי התורה בכתיבת ספרים הרבה ובאו בו תשובות מאת הגאון רבי און אברהם הכהן סקלי שליט״א וכמה כבוד התורה עצום יש בזה אשר נראה בתורתנו הקדושה היקף התורה לאורך ולרוחב בעומקה של הלכה
ואכתוב בעניין מה שהאריך בחיבורו העצום בעניין האם יוצאים ידי חובת סעודות שבת כשאכלו את סעודות היום של שבת בליל שבת ואעתיק ממה שנתבאר בגליון אזמרה לשמך [פרשת יתרו תשפב']
הנה מצינו בתוס' שבת (קיח. ד"ה במנחה) ובשו"ע (סי' רצא סעי' ב) שאפשר לקיים סעודה שלישית רק אחרי שמגיע זמן מנחה גדולה, ואם אכל סעודה שלישית בבוקר לא יצא יד"ח.
ומבואר מזה שנקטינן להלכה שיש זמן לכל סעודה וסעודה, ולפי"ז האוכל סעודת שבת אחר חצות לא יד"ח סעודת שבת. וכבר האריך בזה הערוך השולחן סימן רפח סעי' ב.
אולם מצינו במ"ב (סי' רפח ס"ק א ו-ב) אופנים מסוימים שהתירו לאכול סעודת שבת אחר חצות, כגון אם טועם קודם מוסף, יכול לאכול את סעודת השבת אחר חצות (כיון שאינו מתענה עד חצות שהרי טעם), ומבואר שאינו מעכב שיהיו סעודות השבת בזמנים מסוימים, והעיקר שיאכל שלש סעודות בשבת.
וצ"ע מאי שנא סעודה שניה שיוצאים ידי חובה אף לאחר חצות, מסעודה שלישית שלא יוצא בה אם אכלה לפני זמן מנחה גדולה.
ואכן מצינו בב"ח סי' שלד ומובא במ"ב (שם ס"ק ב) שאין מצילין מפני הדליקה לצורך סעודה שניה אחר חצות. ולכאו' נראה מזה שסובר שלעיכובא לאכול סעודה שניה לפני חצות. אולם הפרי מגדים (מובא במ"ב שם) חולק וסובר שמצילין אף לאחר חצות, ואף יש לדחות את הראיה מדברי הב"ח שגם מי שלא הספיק לאכול לפני חצות צריך לאכול אחר חצות ומקיים מצות סעודת שבת, בכל אופן כיון שעיקר הזמן הוא לפני חצות, לאחר חצות לא מצילין.
ואפשר שיש חילוק בין סעודה שלישית שאם אכלה לפני חצות כיון שעדין לא הגיע זמנה לא יצא יד"ח משא"כ סעודה שניה יכול לאכלה לאחר חצות כיון שכבר הגיע זמנה יכול אף לאחרה.
ומבואר בסי' רצא סעי' א שמי שלא אכל סעודה בליל שבת יאכל שלש סעודות ביום השבת ומשמע שאינו מדין תשלומין, שנראה שגם מי שלא אכל במזיד יש לו דין זה (עיין סי' רעא סעי' ח, ומנחת חינוך לא' לגבי מי שלא קידש בלילה).
ומצינו בסי' רעד שנחלקו המג"א והפמ"ג האם מי שנאנס קצת יכול לדחות את סעודת ליל שבת ולאוכלה ביום, או רק אונס גמור. ונראה דהכרעת המ"ב ס"ק ט שאין להקל בקצת אונס וצ"ב החילוק בין סעודת הלילה שרק במקום אונס אפשר לאוכלה ביום ואילו בסעודת הבקר אפשר אף לאחר חצות.
והנה מבואר בסי' תמד (עיי"ש מ"ב ס"ק ח) שבער"פ שחל בשבת יחלק את סעודת הבקר לשנים כדי להרויח את שיטות הראשונים שסוברים שאפשר לאכול סעודה שלישית גם בבוקר, ולשיטתם נראה שאין זמן קבוע לסעודות השבת. אך יש להעיר מדוע לא כתב שיחלק את סעודת ליל שבת לשנים.
ולמעשה נראה שמי שאנוס ואינו יכול לאכול סעודת שבת ביום – יאכל שלש סעודות בליל שבת באופן שלא יהיה ברכה שאינה צריכה.
ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב מתוך שקידה ויגיעה עצומה בטוב טעם ודעת, דברים בהירים וברורים, ויה״ר שיזכו המחברים להוציא עוד עשרות חיבורים אשר יאירו לכלל ישראל.