ט' שבט תש"פ
ראיתי מה שכתב הרה"ג גבריאל אילוביץ שליט"א בירור דברים רחב בטוב טעם ודעת בעניין חדש חו״ל בזמנינו, שאף למקלים בזה ההיתר הוא רק בשל נכרים אבל אם יש בהם מניות של ישראל אין להקל בזה. ואף אם מניות מועטות של המפעל מוחזקות בידי יהודים אסור, (ובפרט שבזמנינו אף בעלי מניות מועטים אם יתאגדו יכולים להביע דעה).
אם לא ידוע אם ישנם בעלי מניות יהודים – אם רוב המפעלים במקום זה אין בהם מניות של יהודים – מותר. ואם רוב המפעלים יש להם בעלי מניות יהודים – אסור ואם הספק 'קבוע' – כגון שקנה בעצמו מהמפעל, לשיטת רוב הראשונים (עי' קידושין לח' ומנחות סח:' ורמב"ם פ"י ממאכלות אסורות) שחדש בחו"ל אסור מהתורה, הוי ספק דאורייתא ולחומרא, ואם חדש בחו"ל הוא מדרבנן, לכאורה דינו כספק דרבנן ולקולא. וכן כתב הפמ"ג יו"ד סי' קי' שפתי דעת ס"ק לח', אמנם ברמ"א יו"ד סי' קיד' סע' י' מבואר להחמיר בזה (ואם המפעל שלח לו, או כשיודע את שם המפעל, אם הוי קבוע, אכמ"ל).
