בס"ד אדר תשפ"ה
ראיתי את החיבור "בך בטחו" שחיברו הרה"ג שמחה בונים ברנד שליט"א המלמד ילדי ישראל ומחדיר בהם אהבת תורה וירא"ש ובטחון, ובאו בו ענייני אמונה ובטחון לחזק הלבבות להכיר שכל מה שקורה לנו הכל מהקב"ה, והדברים נכתבו באופן נפלא ומיוחד המביא תועלת גדולה לכל הקורא בו.
ואכתוב הערה אחת בעניינים אלו, הנה יש לעיין למה נקראה מגילת אסתר ע"ש אסתר ולא ע"ש מרדכי, והרי שניהם כתבו את המגילה כמבואר בפסוק (אסתר ט כט) "ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי". ואף שמבואר בגמ' (מגילה ז) שאסתר ביקשה מהסנהדרין קבעוני לדורות וכו' כתבוני לדורות, היה צריך לקרוא את המגילה גם ע"ש מרדכי ולא רק ע"ש אסתר, שהרי כל מה שעשתה אסתר היה מכח מרדכי, כמבואר בפסוק (ב כ) "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה".
וביארו בזה ע"פ המבואר בגמ' (חולין קלט) "אסתר מן התורה מנין שנאמר (דברים לא יח) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", ומבואר שאסתר מרמזת על הסתר פנים. ובזה שונה נס פורים מכל ניסי מצרים של עשרת המכות וקריעת ים סוף שהיו ניסים גלויים וכל אחד ראה את שינוי הטבע בעולם, ואילו נס פורים היה נראה כולו בהסתרת פנים, וגם הנס התרחש לאורך כשתים עשרה שנה, והקב"ה סיבב כאילו הכל היה באופן טבעי, שהמלך כעס על ושתי ועי"ז התחתן עם אסתר, ואח"כ הקב"ה סיבב שמרדכי ישמע את זממם של בגתן ותרש, ועי"כ התגלגל הנס. ולכן המגילה נקראת על שם אסתר, שכן ההסתר פנים הוא עניינה של המגילה ונס פורים.
וכך הם כל חיי האדם, ישנן תקופות של הסתרה, שאדם כביכול לא מצליח ומרגיש ירידה, אבל כשאדם יודע וחי את זה שבכל מצב השם איתו, ודווקא מתוך ההסתרה תגיע ההצלחה, כך הוא מצליח לגדול ולהמשיך הלאה.
ב. מבואר בגמ' (מגילה טו) שהמזמור "למנצח על איילת השחר" (תהלים כב) נאמר על אסתר המלכה, ומבואר בגמ' שם שכשנכנסה למלך הסתלקה ממנה שכינה, ואז צעקה אסתר "ק-לי ק-לי למה עזבתני", ושאלה אסתר האם זה בגלל שהיא אמרה "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" (תהלים כב כא) כשהתכוונה לאחשוורוש, ובזה המשילה אותו לכלב, ומיד חזרה ואמרה "הושיעני מפי אריה" (שם פס' כב). וצ"ב מדוע בגלל שאסתר ביזתה את אחשוורוש וקראה לו כלב הסתלקה ממנה השכינה, ולמה כשהיא קראה לו אריה היא ציפתה שהשכינה תחזור.
וביארו בזה שכלב האדם חושב שהוא יכול לנצח בכוחות עצמו עם מעט כח וגבורת נפש, אמנם אריה אדם מבין שהוא אינו יכול לנצח לבד. וזה היה התביעה על אסתר, שבהתחלה השוותה את אחשוורוש לכלב, כאילו הצלת ישראל מידי אחשוורוש תלויה בכוחות שלה, לכן הסתלקה ממנה שכינה, כמו שכתב בחוה"ל (פתיחה לשער הבטחון) "הבוטח בזולת השם יתברך, מסיר האלוקים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו", שכשאדם חושב שהוא יכול להסתדר בכוחות עצמו הקב"ה אומר "אם אתה חושב שאתה יכול להסתדר לבד, בוא נראה איך אתה מסתדר, אם אתה חושב שהרופא הוא זה שמחליט מה יקרה לך אז תסתדר עם הרופא", וכן כל כיוצא בזה.
וכשאמרה "הושיעני מפי אריה", דהיינו שבעיניה אחשוורוש הוא כמו אריה ואין לה שום דרך להושיע ולהוושע בלעדי הקב"ה, ואז חזרה השכינה וזכו לישועת השם, וכך גם בענייננו האדם צריך להרגיש ולדעת שאין ביכולתו וכוחותיו כלום והכל זה רק מהקב"ה לבדו.
ג. וכן מבואר עוד בגמ' (מגילה טו) אחת מהסיבות שאסתר הזמינה את המן למשתה, "רבי נחמיה אומר, כדי שלא יאמרו ישראל אחות יש לנו בבית המלך ויסיחו דעתן מן הרחמים". ותמוה איך ציערה אסתר את כלל ישראל בכך שהזמינה את המן וחשבו כאילו היא נגדם.
ויש לבאר שאסתר ידעה שהדרך היחידה שישראל ינצלו היא עי"ז שישראל יבינו שאין להם שום דרך להינצל ע"י "אחות יש לנו בבית המלך", וידעו שהם ת–לויים רק בהקב"ה ואז תבוא הישועה.
ד. ובזה יש לבאר דברי המדרש משלי (פ"ט) כל המועדים יהיו בטלים וימי הפורים לא יהיו בטלים לעולם, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" וכו' [ועי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג], שנס הפורים הוא נס נסתר ושונה מכל החגים בהם הניסים היו גלויים (כמבואר לעיל אות א), וזה מרמז על כל חיי האדם, שאף שנראה שהכל מתנהל באופן טבעי, הקב"ה מנהל את חיי האדם באופן שהקב"ה רוצה שחייו יתנהלו. ולכן אפילו שיש הרבה דברים שנראים לאדם לא מובנים, וכאילו הקב"ה מסתיר פניו ממנו, באמת הוא כנ"ל וכמו שכתב הרמב"ן (שמות יג טו) "ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה".
ושוב אחזור בשבח החיבור היקר והנכבד הזה, שנכתב בטוב טעם ודעת בנוסף לשאר חיבוריו הנפלאים. יה"ר שיזכה המחבר להוציא עוד חיבורים נפלאים ומיוחדים כאלו לתועלת כלל ישראל.