בס"ד סיון תשפ"ה
ראיתי את החיבור "הנחה למעשה" שחיברו הרב הגאון רבי חיים רוטרמן שליט"א, אשר פקיע שמיה כמומחה בפרטי עשיית תפילין והלכותיהם, והוא חיבור נפלא מאד אשר נתבארו בו הלכות תפילין לפרטיהן ודקדוקיהן באופן ברור ובהיר שכל אחד יכול לדעת ולברר היטב את פרטי ההלכות.
ואכתוב בעניין מה שכתב המחבר לגבי חלץ תפילין כדי ללכת לבית הכסא האם חוזר ומברך.
ונראה שיש לחלק בין אם חלץ כדי לעשות צואה שאז יברך, לבין אם חלץ כדי להטיל מי רגלים [גם אם זה בתוך בית הכיסא] שאינו מברך שוב.
וטעם הדבר כיון שעצם ההשתנה במשתנות [שדינו כבית הכסא עראי] מותרת מעיקר הדין אף עם תפילין בידו ובראשו, ורק לכתחילה חוששים לדעת הרמב"ם שאסור להטיל מי רגלים, ואם מחמת חומרא זו יפסיד תפילה בציבור, ישתין עם התפילין כמבואר באו"ח (סי' מג ס"א ומשנה ברורה ס"ק יב), ולכן אם חולץ בשביל להטיל מי רגלים אינו חוזר ומברך, ובשירותים שדינו כבית הכסא קבוע היה נראה שצריך לחזור ולברך כיון שאסור להיכנס בהן עם תפילין גזירה שמא יעשה צרכיו, כמבואר בשולחן ערוך (שם), אמנם יש לדון למה שכתב החזון איש (סי' יז ס"ק ד וס"ק יא) שבית הכסא שלנו דינו כבית הכסא דפרסאי ואין בו איסור להיכנס עם תפילין, ומכל מקום נראה שגם לדעת החזון איש כיון שבית הכסא זה עומד לעשיית צרכיו דינו כבית הכסא קבוע לעניין זה וצריך לחזור ולברך. אכן למעשה המנהג שלא לחזור ולברך, וצ"ב בטעם הדבר. ויש לבאר שכיון שהכל הוא מחמת גזירה שמא יעשה צרכיו, לא נתחייב לחזור ולברך מחמת הגזירה, כמבואר בביאור הלכה (סי' מ ס"ח ד"ה וחוזר) לגבי חולץ תפילין לאכול בהן אכילת עראי, שהסתפק האם יברך כיון שאסור לאכול בהן אכילת עראי והרי זה כנדחה ממצוות תפילין, או שמא כיון שהיא גזירה שמא ישתכר אינו נעשה משום כך כנדחה [ולא דמי לנכנס לבית הכסא, ועיין ביה"ל (סי' כה סי"ב ד"ה וי"א)]. ועוד יש להוסיף שבתפילין של יד יש הסוברים שמותר להטיל בהן מי רגלים אף בבית הכסא קבוע, עיין תוספות מנחות (לה: ד"ה אלו) ובשבת (סא. ד"ה דלמא) ובבאר היטב (סי' מג ס"ק א).
ואכתוב עוד בעניין האם שעון יד חוצץ בהנחת תפילין, ונראה ששעון יד אינו חוצץ, אולם טוב להסירו קודם ההנחה, ואין חילוק בזה בין רצועת עור לרצועה אחרת.
ומקור הדבר ששעון יד אינו חוצץ מבואר ברמ"א (ס"ד) שברצועות אין להקפיד, ובמשנה ברורה (ס"ק טז) כתב שהקילו כדבריו במקום הכריכות, ואמנם בפרי מגדים (משבצות זהב ס"ק ד) החמיר בחציצה בכריכות [ודבריו לא הובאו במשנה ברורה], ועיין שו"ת חתם סופר (יו"ד סי' קצב) להסיר את הטבעת קודם הנחת תפילין, ובמשנה ברורה (ס"ק יד) כתב דגם במין במינו יש להחמיר, ולכן אם מחמירים כפרי מגדים יש להחמיר אף ברצועות עור, אף שזה מין במינו. ועיין שו"ת דובב מישרים (ח"ב סי' לז) שדעתו להחמיר בזה דצריך להוריד השעון.
ושוב אחזור בשבח החיבור אשר נכתב מתוך עמל ויגיעה רבה לברר וללבן את אשר נצרך לכל אחד לידע את המעשה אשר יעשון. יה"ר שיזכה המחבר להמשיך לזכות את הרבים בכל ענייני התפילין בתכלית הכשרות וההידור.