בס"ד אב תשפ"ד
ראיתי את החיבור "לקיחה תמה" שחיברו הרב הגאון יעקב ישראל פולק שליט"א והוא חיבור נפלא מאד על הלכות ארבעת המינים המברר ומלבן בצורה מעשית את הלכות אלו כי לא די בידיעת ההלכות לחוד מבלי הידיעה המעשית. והמחבר שליט"א ביאר היטב את הדברים ובצורה בהירה וברורה.
ואכתוב הערה אחת בענין נקודות שחורות באתרוג. נקודה שחורה אחת בחוטם האתרוג פוסלת, ולמטה מחוטם האתרוג – רק נקודות הנמצאות בשנים או שלשה מקומות ומפוזרות על רוב שטח האתרוג פסול, ומה שנקודות שחורות פוסלות באתרוג הוא רק באופן שניכר לעין מיד בלי עיון והתבוננות, אך אם ניכר רק ע"י עיון והתבוננות אינן פוסלות. והנה מצינו לגבי דין חזזית שדינו כנ"ל – שבחוטם פוסל בכל שהוא, ולמטה מהחוטם פוסל בשנים או ג' מקומות, וכתב המ"ב (סי' תרמח ס"ק מט) בשם פוסקים וז"ל, 'דדוקא כשנולד החזזית מעצמות האתרוג, אבל מה שנעשה מקומו עקום ואדום מחמת שעוקצים אותה קוצים כשר', ע"כ, ומקור הדברים בשו"ת המבי"ט (ח"ג סי' מט) ומובא במגן אברהם (סי' תרמח ס"ק יט).
ובביאור הדברים נראה בפשיטות, דיסוד הפסול בחזזית מוכח בכמה מקומות דהוא משום שהחזזית היא מחלה הקיימת בפרי, ונלמד גדרה מ'ילפת' שהיא מחלה באדם ובתרגום תרגם 'חזזן' (ויקרא כא, כ), ומחלה זו שבפרי נחשבת לחיסרון בהדר. ומשום כן גם מצינו במבי"ט (שם) דחזזית אינו פסול אלא כשישנם ב' חזזיות ולא בחזזית אחת, כיון שגם באדם אין הילפת נחשבת למום אא"כ היא בשני מקומות או יותר, עי"ש. ולפי זה פשוט דכל שידוע שהחזזיות באו שלא מחמת מחלה של הפרי אלא ע"י גורם חיצוני כגון חיכוך קוצים באתרוג, אין זה שייך לפסול חזזית, והאתרוג כשר.
ואם הביאור הוא כן, הרי ברור דאין קולא זו של גורם חיצוני שייכת אלא לענין פסול חזזית, אבל נקודות שחורות שיסוד פסולן משום שינוי מראה, אין הבדל אם באו הנקודות מגוף, האתרוג או מחמת סיבה חיצונית.
אולם בשו"ע הרב מבואר לא כן, שכתב הגר"ז (סי' תרמח סעי' כג) שאף בפסול נקודות שחורות שייך היתר זה, שאם באו הנקודות מחמת סיבה חיצונית אין האתרוג נפסל, וכמו לענין חזזית. ומדברי שו"ע הרב מוכח שיסוד ההיתר הוא מצד אחר [ונראה מדבריו שהוא יסוד בשינוי מראה, שדוקא אם גוף האתרוג נשתנה יש בו פסול של הדר אבל כשהאתרוג עצמו מהודר והפגם חיצוני בלבד – האתרוג עדיין נחשב 'הדר', וכשר].
אולם נראה להוכיח שיש חולקים ע"ד שו"ע הרב, דהנה החת"ס כתב בסוכה (דף לו) 'דשינוי מראה האתרוג הבא ע"י משמוש הידים דמצוה – אין לפוסלו, כיון שזהו הדרו שמשתמשים בו למצוה. והנה אי נימא דגם בשינוי מראה איכא להאי קולא דבאינו מגוף האתרוג כשר, א"כ למה ליה לטעם זה דמשמוש דמצוה זהו הדרו תיפו"ל משום שאין השינוי בא מחמת גוף האתרוג אלא הוא מדבר חיצוני של משמוש
הידים' [ולטעם זה גם משמוש שלא לצורך מצוה כשר]. ומוכח לכאורה שדעת החת"ס שבשינוי מראה גם שינוי ע"י דבר חיצוני נחשב לשינוי הפוסל. וכן משמע באמת במ"ב שלא הזכיר קולא זו אלא לענין חזזית.
[ויש לדון לדחות ראיה זו מהחת"ס דמשמוש הידים גם נחשב כשינוי הבא מחמת גוף האתרוג ומשום ששינוי הצבע אינו שייך לגוף משמוש הידים ורק שהמשמוש בידים גורמות לרטיבות המשפיעה על צבע האתרוג אבל זהו כתהליך טבעי ואינו נחשב לדבר חיצוני הגורם לשינוי מראה].
והנה בזמנינו רוב הנקודות השחורות באות מחמת הריסוס [וחזינן כן בשנת השמיטה שהנקודות השחורות מעטות מאוד], ולהמבואר נראה לדינא דלדעת החת"ס וכפי שנראה בפשיטות במ"ב (שלא הזכיר קולא זו אלא גבי חזזית), יש לפסול גם נקודות שחורות אלו הבאות ע"י הריסוס, כיון שכלפי פסול שינוי מראה לא אמרי' קולא שאינו מגוף האתרוג. אולם לדעת שו"ע הרב יש להכשיר נקודות שחורות אלו, מאחר והן באות מחמת גורם חיצוני של הריסוס, ואינן מגוף האתרוג ואז הדבר מסופק אם הנקודות השחורות הם מחמת הריסוס או מעצם האתרוג יש לדון להקל. והמחבר שליט"א האריך לבאר ולברר אילו נקודות שחורות הם מגוף האתרוג ואלו הם חיצוניות.
וכלל ישראל מוקיר טובה מרובה למחבר שליט"א על החיבור הנפלא אשר לא היה כמותו עד עתה והוא נצרך מאד לכל אדם ובפרט למורי הוראה שידעו את אשר לפניהם.