בס"ד מרחשון תשפ"ד
ראיתי את החיבור "שעשועי לויתן" והוא חיבור מיוחד מאוד אשר מבאר באופן נפלא את דברי חז"ל הקדושים ובאו בו דברים אשר מעוררים את האדם על ניסיונות החיים אשר יעמוד בהם האדם וחי בהם.
ובפרשתנו פרשת וירא נלמד על שלמות האדם כאשר הוא עומד בניסיונות וכתוב "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" (כב-יב) ותמהו בזה מהו עתה ידעתי וכי עד עתה לא ידע הקב״ה שאברהם ירא אלוקים הרי עבר כבר תשעה ניסיונות גדולים, והוא הכיר את בוראו לבדו, וקירב כ״כ הרבה נפשות.
וברש״י מבואר (ומקורו בבר״ר נו' ז') שודאי הקב״ה ידע, אלא שכוונת הפסוק שמעתה יש מה להשיב לשטן ולאומות העולם התמהים מדוע ה' מחבב את אברהם, שכולם רואים שאברהם עושה את רצון השם וכעין זה ברשב״ם ״כלומר עתה אני רואה ונתפרסם לכל העולם כי ירא אלוקים עתה״ וזה משמע בלשון הגמ' בסנהדרין (פט').
ואשרי האדם אשר חי בעולם הזה ועושה את רצון הקב״ה בשלמות ועומד בנסיונות החיים.
וכמו שאברהם אבינו מסר את נפשו למען ה' יתברך בשמחה וברצון, ואם אדם מרגיש, שהנשמה רק מופקדת אצלינו, במטרה לעשות את רצון הבורא ומתי שהבורא מבקש בחזרה את הפקדון, מחזירים לו את זה בשמחה.
וכאשר אדם חי בידיעה זאת שכל חיינו היא רק לעשות רצון בוראינו, והוא רק נמצא בפרוזדור, הוא האדם המאושר שחי בשלווה ואשרי הזוכה להרגיש כך.
וכאשר המחבר מחזק ומעורר בדברים יקרים, יה״ר שיזכה להמשיך לשקוד על התורה ועל העבודה מתוך שלווה ונחת ויזכה להוציא עוד חיבורים רבים לתועלת הכלל.