בס"ד אייר תשפ"ד
ראיתי את החיבור "באר ההלכה" שהוא סיכום מקוצר על שו"ע או"ח ונכתב ברוב תבונה ודעת באופן נפלא ביותר.
ואכתוב בעניין האם כשמקצרים את החוטים וכן כשמורידים את החוטים מותר לחתוך עם ברזל.
כתב המשנ"ב (סי' י"א ס"ק ס"א) שיש לחתוך את חוטי הציצית בשיניו ולא בסכין, ויש להסתפק האם כשרוצים לקצר את חוטי הציצית כשהם ארוכים מדי (סי' י"א סעי' ד'), וכן כשרוצים להוריד את הציצית לגמרי מהבגד, האם גם במקרים אלו יש להקפיד שלא לחתוך בסכין.
והנה מקור דברי המשנ"ב הנ"ל הוא מדברי המטה משה (הלכות ציצית אות י"ג) והשל"ה (מסכח חולין) ודבריהם הם לגבי החוט הארוך שממנו עושים (כיום במפעלים) ארבע חוטים לצורך עשיית הציצית.
ומבואר שם שהטעם שלא לחתוך בברזל הוא כעין שמצינו לגבי המזבח שנאמר 'לא תניף עליהם ברזל, וכיון שמזבח מאריך ימיו של אדם וברזל מקצר ימיו של אדם (שהחרב עשויה מברזל), אינו בדין שיונף המקצר על המאריך. וכיוון שגם ציצית מאריכה חיי אדם (עי' בגמ' שבת ל"ב:) אינו בדין שיונף עליה ברזל המקצר חיי אדם.
ונראה שכל הקפידא היא רק בעשיית הציצית, וכמו בעשיית המזבח, אבל לאחר שהחוטים עשויים ורוצה לקצרם או כשמסיר את הציצית לגמרי – לא צריך להקפיד על כך.
ויש להסתפק האם במפעלים שחותכים את חוט הארוך לארבע חוטים, האם אפשר לס לחתוך בסכין אבן או פלסטיק.
והנה מבואר במטה משה ובשל"ה (שם) שיש לחתוך בשיניים כי מספר החוטים הוא ל"ב כמספר השיניים.
אך אם קשה לחתוך בשיניים, יש להקפיד שעל כל פנים לא יחתכו בסכין מברזל וכנ"ל, אלא יחתכו בסכין אבן או פלסטיק או ע"י אש.וכן יש למחברים שיטה מיוחדת המועילה לזכרון שע"י זה יזכרו וידעו היטב את השו"ע ומפרשיו שזו שאיפת כל יהודי ודבר גדול ועצום עשו שידעו היטב את ההלכות ממקורם ונמוקם ואשריהם שזכו לכך.