בס"ד טבת תשפ"ד
ראיתי את החיבור "משברי ים" שחברו הבחור החשוב ישראל מאיר אביטן ני"ו אשר נכתב בעיון רב בהעמקה רבה וברוב תבונה ודעת, וביאר ובירר היטב את הסוגיות העמוקות של בורר.
והנה המחבר שליט"א דן לגבי האיסור להשתמש במסנני מים וביאר היטב את האיסור להשתמש בהם ואולם נראה שמותר להשתמש בברי מים [שאין בהם חשש חילול שבת אחר חוץ מבורר] לצורך נטילת ידים מכיוון שאין לו שום ענין בסינון המים הוי רק פסיק רישא ומותר.
ומקור הדבר להתיר הוא בגמ' שבת (קמ) שמותר לתת כרשינין [-תבואה מלוכלכת] בכברה ואף שהפסולת נופלת מנקבי הכברה אין בדבר איסור שכיוון שאינו מתכוון לברירה הוי רק פסיק רישא ומבואר שאין איסור בפסיק רישא בבורר.
וכל זה הוא לשיטת הר"ן אך שיטת רש"י שרק לפעמים נופל הפסולת דרך נקבי הכברה ולשיטתו אין ראיה שפס"ר בבורר מותר.
ובדעת השו"ע (בסי' שיט סע' ח ובסי' שכד סע' א) נראה שסתם כהר"ן שאף שוודאי שהפסולת תיפול מנקבי הכברה מותר ומבואר שפסק שפסיק רישא בבורר מותר [אמנם הבה"ל (סי' שיט שם) הביא גם את שיטת רש"י].
וצריך ביאור טעם ההיתר שמדוע יהיה שונה דין בורר מכל המלאכות שבהם פס"ר אסור ומדוע שבבורר יהיה מותר. ויש בזה כמה ביאורים או כמו שמצינו בתוס' שבת (ע"ג ע"ב) לגבי קורע ובמגיד משנה (פרק י"ב משבת), שישנם מלאכות שאם אין כוונתו לעשות את המלאכה אף שזה נעשה בפסיק רישא אין על זה שם מלאכה כלל, וה"נ מצינו בשבת (קמ"ז ובסי' ש"ב סעי' א') לגבי ניעור הטלית מטל או עפר שאם אינו מקפיד מותר, וה"נ מצינו לגבי אוהל בביצה (ל"ב ובסי' שט"ו סעי' ג') שאם שם מלמטה למעלה ובתוספת שבת שם ביאר את דברי התוס' ביצה שם שאין בזה דין פסיק רישא ע"פ דברי המ"מ הנ"ל, וכן מותר לצאת לרחוב בשבת כשיורד גשם ולא אומרים שאסור לצאת לרחוב כי מכניס את עצמו למקום שיש מים והרי זה מלבן, וכן ידועים דברי הר"ן והרשב"א שבת (ק"ו) (ויש בזה דברים בנשמת אדם כלל י"ח ובשביתת השבת כללי דבר אינו מתכוין).
ויש עוד ביאור בזה שכיון שמלאכת בורר היא מלאכה שלא נעשית בה מלאכה בעצמה אלא רק ברירת החלקים, באופן זה לא אסרו אם אינו מתכוון אלא רק פסיק רישא, (ויש מבארים שזה טעם הרשב"א שבת ק"ו שמתיר פסיק רישא בצידה).
אולם לגבי מסננת רגילה זה נחשב כמתכוין כי הרי רוצה להפריד את הלכלוך מהמים ולשתות מים נקיים, ואין כאן את ההיתר של פסיק רישא בבורר.
ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב בטוב טעם ודעת באופן נפלא ביותר מלבד ידיעתו העצומה במסכתות הש"ס והגיע לכל זה ע"י שקידתו הגדולה ובקשת האמת, יה"ר שיזכה להתמיד ולהמשיך לעמול בתורה בכל כוחו עד שיהיה לאור גדול בישראל.