שם הספר: "מתנה טובה" שם המחבר: נושא ההסכמה: האם מותר להניח קליפות פיצוחים בצלחת או שיש בזה משום ביטול כלי מהיכנו וצריך להניח כפית או גרעין פיצוח שלם בצלחת

בס"ד                                                                                                                                   אייר  תשפ"ד

ראיתי את החיבור "מתנה טובה" שחיברו הרב הגאון יהונתן אלעזר זוסמן שליט"א והוא חיבור נפלא ביותר בו נתבאר ונתברר ברוב תבונה והשכל סוגיות במסכת שבת וביצה בעומק העיון

ובעניין מה שכתב לגבי ביטול כלי מהיכנו לשעה והביא בזה מחלוקת בעל המאור והרשב"א בביאור סוגיית הגמ' קנד' ע"ב והאריך בזה בטוב טעם ודעת

ויש בזה נ"מ מעשית לגבי האם מותר להניח קליפות פיצוחים בצלחת או שיש בזה משום ביטול כלי מהיכנו וצריך להניח כפית או גרעין פיצוח שלם בצלחת והדבר תלוי במח' הראשונים הנ"ל האם יש איסור ביטול כלי מהיכנו לשעה כיוון שבמשך השבת מנער את המוקצה מהצלחת.

אך יש לומר שאין בזה איסור אף לדעת הסוברים שיש ביטול כלי מהיכנו לשעה לפי דעת ההגהות אשר"י שסובר שאם אפשר לנער מיד אין בזה איסור ביטול כלי מהיכנו

ומקור הדברים במשנה (שבת מב:) "אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בואת השמן [הנוטף מהנר]" ומבואר בגמ' שלדעת רב יוסף טעם האיסור הוא שבכך שנותן את השמן המוקצה בכלי, עובר על ביטול כלי מהיכנו.

וכתב בהגהות אשר"י (שם) שהאיסור נאמר רק באופן שאי אפשר לנער את השמן [-המוקצה] מהכלי, אבל אם אפשר לנער את המוקצה מהכלי, מותר ליתנו בכלי. ולכן התיר להניח כלי מתחת נר שעוה, מפני שאפשר לנער את השעוה מהכלי.

והקשה בשו"ת מהרי"ל (סי' לב) על דבריו מהמבואר בגמ' שבנתינת הניצוצות בכלי הוא מבטל כלי מהיכנו [לולא סברת 'ניצוצות אין בהן ממש], ולדברי ההגהות אשר"י צ"ב מדוע אסור, הרי אפשר לנער את הניצוצות.

ויישב המג"א (סי' רסה) בדעת ההגהות אשר"י שכוונת הגמ' היא שכיון שאי אפשר לנער את הכלי מיד לאחר נפילת הניצוצות בעוד הם דולקים, לכך יש בזה משום ביטול כלי מהיכנו. וזהו תירוץ הגמ' "ניצוצות אין בהן ממש" דהיינו שהם כבים מיד, ולכן אין כאן ביטול כלי אפילו לשעה, כי אפשר לנער את זה מיד.

[ויש לדון האם דעת ההגהות אשר"י היא אכן שיטה שלישית, ולדעתו אף שאסור לבטל כלי מהיכנו לשעה, אם אפשר לנער את המוקצה מיד מותר. עי' ב"י (סי' רסה ס"ג), ועי' משנ"ב (סי' רסו ס"ק כו,כז, וכן סי' רסה ס"ק ה)].

ולפי שדברי ההגהות אשר"י הנ"ל נפסקו להלכה במג"א (שם) ובמשנ"ב (שם סק"ה), נמצא שמותר להניח קליפות פיצוחים על צלחת, באופן שאפשר לנערן מיד.

אמנם מבואר בב"י (שם) שדברי ההגהות אשר"י הנ"ל הם רק לדעת ראשונים הסוברים שאם דעתו לנער בשבת את המוקצה, אין הכלי נעשה בסיס (עי' סי' שט ס"ד), אך לדעת הראשונים הסוברים שאף כשדעתו לנער, הכלי נעשה בסיס, אסור להניח מוקצה בתוך כלי אפי' אם יכול לנער מיד [ולדעתם אין היתר להניח כלי מתחת נר שעווה, ודלא כהגהות אשר"י שהתיר, כדלעיל].

ולהלכה פסק השו"ע (שם) כהראשונים הסוברים שאף כשדעתו לנער את המוקצה, הכלי נעשה בסיס, ולפיכך אסור להניח כלי תחת נר שעוה, אע"פ שאפשר לנער את השעווה מיד. ולפי"ז נמצא שלשיטת הב"י אין לסמוך על דעת ההגהות אשר"י, ויש לאסור להניח קליפות פיצוחים בתוך צלחת, אע"פ שאפשר לנערן מיד.

אמנם המג"א (סי' רסה שם) חלק על הב"י, וכתב שכיון שלא הניח את המוקצה בערב שבת, אזי לכו"ע אין הכלי נעשה בסיס אם בדעתו לנער את המוקצה, ולפיכך מותר לכו"ע להניח כלי תחת נר שעווה.

ושוב אחזור בשבח החיבור שניכר בו שקידתו ויגיעתו העצומה יהי רצון שיזכה להוציא עוד חיבורים נפלאים ומיוחדים אשר יאירו עיני המעיינים.