דיני אבלות בחנוכה
כל דיני האבלות הרגילים נוהגים גם בחנוכה.
השתתפות במסיבות חנוכה – אם אומרים שם דברי תורה או שירות ותשבחות, מותר [לבני אשכנז בלבד] להשתתף מבלי לאכול [אך שתייה מותרת], ואם המסיבה בבית האבל מותר לו אף לאכול. כמו כן מותר להשמיע מוזיקה במסיבה, בתנאי שהאבל לא מתכוון לשמוע.
תפילה לפני העמוד – יש בזה מנהגים שונים. יש נוהגים שבשחרית לא עולה כלל ויש נוהגים שעולה עד הלל. ואף במנחה ומעריב יש נוהגים לעלות ויש שנוהגים לא לעלות. ומי שאין מנהג בידו יעלה למנחה ומעריב. אמנם ביארצייט ניגשים לכל התפילות כרגיל.
הלל בבית האבל – אומרים הלל בבית האבל בחנוכה, ואף האבל עצמו אומר.
הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת – אין האבֵל מדליק בבית הכנסת ביום הראשון, אמנם בשאר הימים, יכול.
עלייה לקבר בחנוכה
אם אין חשש שיבואו לידי בכי – מותר לעלות, אבל מי שהדבר מביא אותו לבכי – אסור לעלות [ויש נוהגים שלא לעלות בכל אופן].
ביארצייט של אדם שנפטר בימי החנוכה – מעיקר הדין אפשר לעלות [מפני שרק בראש חודש לא עולים, אבל בשאר ימים אפי' שאין אומרים תחנון – עולים], ויש נוהגים שלא לעלות כלל בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון [ובני אשכנז נהגו שלא לומר 'ק-ל מלא רחמים' אך בני ספרד נהגו לומר].