פרטי איסור רחיצה

אסור לאדם לרחוץ עצמו בתשעה באב, ואפי' להושיט אצבעו למים אסור, בין חמים ובין קרים, אבל רחיצה להעביר לכלוך מותרת, ולכן מותר להשתמש במים ובמגבונים לחים לצורך ניקיון בבית הכסא.

לצורך בישול לערב, מותר לשטוף את המאכלים וכן מותר להדיח כלים, אף שממילא נרטבות הידיים. וכשעושה כן לצורך הערב, אין צורך בכפפות.

האוכלים פת בהיתר נוטלים ידיהם כרגיל, וכן נוטלים מים אחרונים כרגיל, וכן כהנים נוטלים ידיהם לפני נשיאת הכפיים – כרגיל.

כלה תוך ל' יום מהחתונה מותרת ברחיצת פנים כדי שלא תתגנה על בעלה.

שטיפת ורחיצת קטנים

מותר לרחוץ ילד שהתלכלך אף שידיו של הגדולות נרטבות ממילא. כמו כן מותר לרחוץ קטנים שמתרחצים כל יום, עד גיל חינוך [גיל 5-6]. אולם מעל גיל חינוך נוהגים שלא לרחצם.

נטילת ידיים בבוקר, שטיפת העיניים והפה, וצחצוח שיניים

נוטלים נטילת ידיים של בוקר שלוש או ארבע פעמים, כל אחד לפי מנהגו, עד סוף קשרי האצבעות בלבד [כולל קשרי האצבעות].

אסור לרחוץ את העיניים במים בבוקר כדי לנקותם, אך לאחר שניגב ידיו מנטילת הבוקר ועדיין ידיו לחות קצת, מותר להעבירן על עיניו.

שטיפת הפה [במים או במי פה] וצחצוח שיניים במשחה [ששוטפים את הפה לאחמ"כ] הותרו רק במקום צער גדול, ויטה ראשו למטה כדי שלא יבלע מים.

נטילת ידיים לפני התפילה, וכן נטילה לאחר שנגע במקומות המכוסים

לפני התפילה – נוטלים ידיים עד סוף קשרי האצבעות, כמספר הפעמים שרגיל ליטול בכל השנה.

אדם שנגע במקומות המכוסים, וכן אדם נכנס לבית הכסא [אפילו אם לא עשה שם צרכיו ולא נגע במקומות המכוסים] – מותר ליטול ידיו עד סוף קשרי האצבעות, וכמספר הפעמים שרגיל ליטול בכל השנה.