תיקנו חכמים שאדם הבונה בית, ישאיר אמה על אמה ללא סיוד כנגד הפתח, זכר לחורבן.

חובה זו אמורה גם על שוכר, כאשר המשכיר אינו מתנגד לכך.

כיצד משאירים אמה על אמה: בעת סיוד הבית, ישאיר מול פתח הכניסה ריבוע בשיעור של 58×58 ס"מ שאותו לא יסייד [ויש להשאיר דווקא ריבוע, ולא מלבן ארוך וצר]. אם אי אפשר, יסמוך על השיעור הקטן, שהוא 48×48 ס"מ. דברים הקבועים בתוך השיעור, כגון שקעים, קופסת הפעמון וכדומה, אינם ממעטים מהשטח.

אם אינו יכול להשאיר מול פתח הכניסה לבית, ישאיר מול מקומו של בעל הבית, מעל הפתח או בצד הפתח.

הקונה בית שאין בו אמה על אמה, אם קנה מיהודי – חייב לקלף, אך אם קנה מגוי – אינו חייב. אופן הקילוף הוא שיגרד את הסיוד החיצוני [ע"י שפכטל וכד'] עד שיגיע לטיח הלבן הפנימי ודי בכך, ואין צורך להגיע עד הטיח האפור.

אין צורך להשאיר אמה על אמה בכניסה לכל חדר בבית, אלא די להשאיר בכניסה לבית.

יש להשאיר אמה על אמה גם בקיר גבס, על ידי שבשעת הצביעה לא יצבע אמה על אמה. אך אם כבר צבע – אין צריך לקלף מהגבס עצמו ולמלא ע"י מריחת שפכטל, אלא ישאירנו כך.

אין לצייר על מקום האמה ציורים [כגון לצייר את הכותל המערבי וכד'] וכן אין להניח עליו כיתובים [כגון "אם אשכחך ירושלים" וכדומה], וכן אין להסתיר את המקום ע"י שקובעים בו תמונה קבועה, או שמכסים אותו ע"י ארון או וילון הקבועים לקיר.

אמנם כיסויים שאינם קבועים לקיר, אפי' אם הם מונחים שם לזמן רב, וכגון שמניח שם ארון [אך אינו קובעו לקיר], או שמכסהו בתמונה התלויה ע"ג מסמר – אין דברים אלו מבטלים את האמה על אמה שהשאיר.