1 – הכלים טעונים טבילה [דינים כלליים]:

כלי מתכת חייבים בטבילה מהתורה וכלי זכוכית מדרבנן, כל שאר הכלים [כגון כלי עץ, פלסטיק, אקריל, מלמין ועוד] אינם טעונים טבילה.

אמנם אף שכלי חרס אינם טעונים טבילה, אך בכלים העשויים מפורצלן, חרסינה, קרמיקה וכדומה יש חשש שמעורב בציפוי שלהם זכוכית, ולכן מחמירים לטובלם בלי ברכה.

כלים העשויים ממתכת או מזכוכית המחייבם בטבילה, אך הם מצופים בכל ציפוי שהוא, וכגון סירים ומחבתות המצופים טפלון, ציפוי קרמי וכדומה, וכן תבניות התנור המצופות באמייל – את כל אלו יש לטבול בלי ברכה.

אמנם, פעמים רבות, אף שהסיר עצמו טעון טבילה ללא ברכה [כגון שהוא מצופה, וכאמור לעיל], אם יש לו מכסה זכוכית, אזי צריך לברך על המכסה, ולאחר טבילת המכסה יטבול גם את הכלי.

2 – הכלים טעונים טבילה [פרטי דינים]:

כלי חד פעמי – רבים נוהגים להקל שאין צורך לטובלו, אבל כלי המיועד לשימוש רב פעמי – אין להשתמש בו ללא טבילה, אפילו פעם אחת, ואפילו אם מתכוון לזורקו לאחר השימוש.

כלי חד פעמי שרוצים להשתמש בו כמה פעמים – טעון טבילה, ועל כן הרוצה להשתמש כמה פעמים ברשת מנגל חד פעמי, עליו להטבילה כבר מהשימוש הראשון.

כמו כן הרוצה למלא את קופסת הקפה העשויה מזכוכית, וכן הרוצה למלא את בקבוק הזכוכית [כגון שרוצה לשפוך את מיץ הענבים שנשאר מהקידוש חזרה אל הבקבוק] – עליו להטבילם ללא ברכה, וכדין כלי אחסון שיבואר להלן.

כלי הטעון טבילה שחלקו עשוי מפלסטיק, וחלק זה מחובר לכלי ואינו מתפרק, וכגון מצקת מתכתית עם ידית פלסטיק – כל הכלי טעון טבילה ולא רק החלק המתכתי.

כלי אחסון [לסוכר, קפה וכדו'] – נחלקו הפוסקים האם יש לטובלם, ולהלכה יש לטבול ללא ברכה. אמנם את המלחייה יש לטבול בברכה כיון שמשתמשים בה באופן תדיר.

מספריים לחיתוך בשר חי, פטיש שניצלים, מערבל בצק וכדו', כיון שאין משתמשים בהם לדברים שנאכלים חיים, אלא רק לאחר בישול, לדעת השו"ע פטור מטבילה, ולדעת הרמ"א טוב לטובלם ללא ברכה. וכן הדין במקלף המיועד אך ורק לירקות שאינם נאכלים חיים [כגון תפוח אדמה וקישוא], אך אם מקלף בו גם ירקות הנאכלים כמות שהם [כגון מלפפון], טובל בברכה.

כלים שאינם נוגעים באוכל עצמו [כגון פתחן יינות ושימורים וכן משחיז סכינים] – אינם טעונים טבילה.

3 – רשימת הכלים החייבים והפטורים מטבילה:

4 – טבילת אביזרי המנגל, המיקרוגל והתנור:

בין במנגל רב פעמי ובין במנגל חשמלי – בסיס המנגל אינו טעון טבילה, אך את הרשת יש לטבול. מנגל חד פעמי – פטור מטבילה, אך בשימוש חוזר צריך לטבול את הרשת.

צלחת המיקרוגל טעונה טבילה בברכה, אך אם לעולם אינו מניח עליה ישירות את האוכל, אלא רק באמצעות כלי נוסף [כגון צלחת או קופסא] – היא פטורה מטבילה.

כן הדין גם ברשת של תנור, שטעונה טבילה בברכה, אלא אם לעולם אינו מניח עליה ישירות את האוכל, אלא רק בתוך תבנית – שאז הרשת פטורה מטבילה. אך אם מידי פעם מחממים את האוכל ישירות עליה – טעונה טבילה ללא ברכה.

יצוין שאם מניחים בין האוכל לרשת או לצלחת המיקרוגל נייר כסף או נייר אפייה – אין זה נחשב לחציצה כי זה בטל לכלי, אמנם תבנית נייר כסף חוצצת.

5 – דין טבילת מכשירי חשמל, ודין גמר מלאכה ע"י ישראל:

גם מכשירי חשמל להכנת אוכל [כקומקום, בלנדר, טוסטר וכדו'] טעונים טבילה.

אם המכשיר מורכב מכמה חלקים המתפרקים בקלות, אין צורך לטבול את כל המכשיר, אלא די לטבול רק את החלקים הנוגעים באוכל.

לאחר הטבילה יש לייבש את הכלי בשמש למשך כמה ימים, כדי שלא יינזק מהטבילה.

אם אי אפשר לטבול את המכשיר [כגון ברי מים ומכונות אספרסו], או אם חושש שהכלי יינזק מהטבילה, יכול לפוטרו מטבילה על ידי שיעשה "גמר מלאכה ע"י ישראל" – כלומר שיפרק את הכלי ויתקינו מחדש. הפירוק המועיל הוא רק פירוק כזה שאדם רגיל אינו יודע לתקנו בחזרה, אלא אם הוא מקצועי, וכגון חיתוך כבל החשמל וחיבורו מחדש [בכלים שהכבל מחובר לכלי ואינו נשלף].

בחנויות הבאות קיים שירות "פירוק ע"י טכנאי", בדר"כ בעלות של בין 20 ל-50 ₪.

כדאי ליצור קשר מראש כדי לוודא אם הם מתעסקים גם בסוג המכשיר שברשותכם.

טכנומיקס, רח' הרב קוק 16 בני ברק, מס' הטלפון 052-7644440

מיקסור, רח' צפניה 2 בני ברק, מס' הטלפון 03-6180208

ר' צבי שיף, ארי במסתרים 805 (שכונת רמות) ירושלים, מס' הטלפון 02-5815047

חשמל הבית, רח' עזרא 12 ירושלים, מס' הטלפון 02-5814507

חנות המאיר, רח' יחזקאל 6 ירושלים, מס' הטלפון 02-5371053

6 – דיני חציצה בטבילת כלים:

צריך להוריד את כל המדבקות וכדומה לפני הטבילה.

אמנם מדבקה שמעוניינים להשאירה על הכלי [כגון הוראות יצרן או שהמדבקה מייפה את הכלי] – אפילו לכתחילה אין צורך להורידה.

אם קשה להוריד את החציצה, והיא חציצה קטנה שרוב האנשים לא מקפידים עליה, וכן בעל הכלי ג"כ לא מקפיד עליה – יכול לטבול את הכלי כך.

אם בעל הכלי אינו מקפיד על החציצה אך רוב האנשים מקפידים, או שרוב האנשים לא מקפידים אך בעל הכלי מקפיד – באופנים אלו צריך להוריד את המדבקה, ואם טבל מבלי להוריד, צריך להוריד את החציצה ולטבול את הכלי פעם נוספת ללא ברכה. אמנם אם גם הוא מקפיד עליה וגם רוב האנשים מקפידים – צריך לטבול שוב בברכה.

7 – אופן הטבילה:

לפני הטבילה יברך בשם ומלכות "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על טבילת כלים". הטובל כלי אחד יברך "על טבילת כלי", אך יש נוהגים לברך גם על כלי אחד "על טבילת כלים". אם טעה ובירך על כלי אחד בלשון רבים ולהיפך – יצא ידי חובה.

בשעת אמירת הברכה יאחז את הכלי ביד ימין [ואיטר יאחזו בשמאלו, והנוהגים ע"פ קבלה אוחזים תמיד בימין], ולאחר מכן יכניסו למי המקווה, ובעוד שמחזיק את הכלי בתוך המים – יעבירנו מיד ליד בתוך המים.

בשעת הטבילה יחזיק את הכלי בצורה רגילה. אין צורך להרפותו לגמרי, אך גם אין ללחוץ בחוזקה.

יש להכניס את כל הכלי למים, ואף את הידית [אפילו אם היא עשויה מפלסטיק], וכן את חוט החשמל.

יש לטבול את הכלי כשפיו כלפי מעלה, כדי שהמים יוכלו להיכנס [ולכן כשטובל בקבוק, צריך להמתין מעט זמן עד שייכנסו המים בכל הבקבוק].

כלים העשויים ממתכת שמחמירים להגעילם (כמבואר בשלוחה 52), לכתחילה יש להגעילם לפני הטבילה, ובשעת הצורך אפשר להגעילם לאחר הטבילה.

8 – דינים נוספים בטבילה וטבילת קטן

אף שאסור להשתמש בכלי שאינו טבול, בדיעבד אם השתמשו בו, האוכל לא נאסר באכילה.

אפשר לטבול הרבה כלים בתוך רשת גדולה, אך צריך שהכלים לא יהיו זה על זה, וינער קצת את הסל בתוך המים.

לכתחילה לא ידבר עד סיום טבילת כל הכלים, אך אם דיבר בין כלי לכלי אינו מברך שוב.

אם שכח לברך על הטבילה, אם כבר הוציא את הכלי מהמים אינו יכול לברך, ואם יש לו כלים נוספים החייבים טבילה בברכה, יברך על טבילתם.

קטן יכול לטבול כלים, אך אינו נאמן על כך בכלי מתכות שחיוב טבילתם מדאורייתא, אלא אם כן גדול ראה שהוא טובל כדין, והגדול יעדכן את אבי הקטן [בכתב או בע"פ ואפילו בשיחת טלפון] שהוא ראה את בנו טובל כדין.

אמנם בכלי זכוכית, כיון שחיוב טבילתם רק מדרבנן, יכול לטובלם ע"י קטן מבני ביתו כיון שגם הוא משתמש בכלים.

בחור מעל גיל מצוות, יכול לטבול גם כלי מתכות, אף אם לא ידוע שהביא שתי שערות.

9 – עצה לאדם שאינו יכול לטבול את הכלי:

אדם הנמצא במקום המרוחק מאד מהמקווה כלים, אפשר להקל במקום הצורך שיפקיר את הכלי בפני שלשה, ואחרים [שאינם בעלי הכלי] ייקחו את הכלי ויכוונו לא לזכות בו, וכך יוכלו להשתמש בו ללא טבילה. וכשיתאפשר להם להגיע למקווה, יטבלוהו כדין.

בשעת הדחק אפשר להקל שגם בעל הכלי עצמו יפקיר את הכלי בפני שלשה ויקחנו חזרה ויכוון שלא לזכות בו, וישתמש בו באופן עראי [כלומר לשימוש של פחות מיום אחד], אך לאחר מכן אין להמשיך להשתמש בכלי במצב זה, אלא או שישליכנו לאשפה או שיזכה בו ויטבלנו.

10 – דין הנותן כלי לחברו במתנה:

ישנם מקרים שהכלי טעון טבילה, וישנם מקרים שאינו טעון טבילה, ונפרט:

אם נותן לו רק כלי, מבלי שמניח עליו אוכל, הכלי פטור מטבילה.

כמו כן, אם מניח עליו אוכל, אבל מטרתו העיקרית היא לתת לו את הכלי, ומה שמניח עליו אוכל הוא רק כדי שהכלי יהיה יפה ומלא – גם באופן זה פטור מטבילה, וכדין כלי סחורה [ואם בכ"ז רוצה לטובלו, יש לו לְזַכּוֹת את הכלי למקבל ע"י אחר, ויודיע למקבל שהכלי טבול, ואופן זה עדיף מאשר שיטבול וישתמש בעצמו פעם אחת].

אבל אם מניח על הכלי [אפי' בהפסק של נייר] דבר חשוב [כגון תבשיל כלשהוא, עוגה וכד'] – הרי זה נחשב שימוש בכלי, וצריך לטובלו [אמנם אם מניח בכלי דברים שאינם צריכים לכלי, וכגון שמניח על הצלחת חבילות ממתקים וכד' – אין צריך לטבול את הכלי].