ניתן לראות את שווי מחצית השקל המעודכן להיום כאן

דיני המנהג:

מנהג ישראל לתת בחודש אדר זכר למחצית השקל.

המנהג לתת לפני מנחה של תענית אסתר, ויש נוהגים לתת לאחר מנחה קודם קריאת המגילה [מי שלא נתן לפני פורים, יכול לתת עד סוף חודש אדר].

רוב בני אשכנז נוהגים לתת ג' מטבעות של חצאי שקל (ודווקא ג' מטבעות, ולא שני מטבעות של שקל וחצי). יש נוהגים לתת ג' מטבעות של חצאי דולר ישן (שיש בו כסף טהור), וקונים אותם מקופת בית הכנסת, ונותנים אותם חזרה. ומכיוון שאין זה מטבע היוצא בהוצאה בא"י, יש לתת ג' מטבעות של חצאי שקלים.

ויש נוהגים לתת שווי של מחצית השקל של תורה, שהוא שווי של 9.6 גרם כסף, וכן מנהג רוב הספרדים [ומי שקשה לו – יכול לתת רק ג' חצאי שקלים, אפילו אם היה רגיל לתת את הסכום הגבוה, מפני שיכול לסמוך על מסירת המודעה בערב ר"ה, שאז אין חשש של נדרי צדקה. לחילופין, יכול לתת את הסכום הגבוה מכספי מעשר, כיוון שמקיים את המנהג בנתינת ג' חצאי שקלים מכספו הפרטי].

יש המחשבים את ערך הכסף הטהור בתוספת מע"מ, ויש שלא.

מחצית השקל יש לתת לעניים [או לצרכי בית הכנסת].

מחצית השקל אינו ניתן מכספי מעשר.

2 –  קטן פחות מגיל י"ג אינו חייב במחצית השקל, אך המנהג שהאב נותן בעד בניו הקטנים, ואף לעוברים.

אב שנתן עבור בנו הקטן מחצית השקל, חייב להמשיך לתת עבורו בשנים הבאות. אולם אם עשה מסירת מודעה בערב ר"ה [שאז אין חשש של נדרי צדקה], יש להקל שאינו חייב להמשיך לתת עבורו. אולם כאמור, המנהג לתת גם עבור קטנים.

גם הנוהג לתת שווי מחצית השקל של תורה, עבור ילדיו די שייתן ג' חצאי שקלים. ואף אם היה רגיל לתת עבורם את הסכום הגדול, יכול להפסיק ולקיים את המנהג בסכום הקטן, מפני שיכול לסמוך על מסירת המודעה כנ"ל [ואם רוצה, יכול לתת עבורם את הסכום הגבוה מכספי מעשר, כיוון שמקיים את המנהג בנתינת ג' חצאי שקלים מכספו הפרטי].

נשים ובנות פטורות ממחצית השקל, אך רבים נוהגים לתת גם עבורן.

ויש להסתפק לעניין נשים ובנות שנתנו עבורן מחצית השקל, האם חייב להמשיך לתת עבורן גם בשנים הבאות כפי שחייב עבור קטן, או שדינן שונה. ונראה שבאופן שאין חשש של נדרי צדקה [דהיינו שמסר מודעה בער"ה, או שלא היה דעתו לנהוג כן לעולם ולא נהג בזה ג"פ], אינו חייב להמשיך לתת עבורן. אולם כאמור, המנהג לתת גם עבורן.