אדם שטעה בימות הגשמים, ובמקום לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" אמר "מוריד הטל", אינו צריך לחזור על הברכה או על התפילה, מפני שהזכרה זו אינה מעכבת.
אמנם אם הוא שם לב לטעותו כשהוא עדיין בברכת "אתה גיבור", עליו לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", וכפי שנבאר לקמן:
א. אם נזכר באמצע הברכה, לפני שאמר 'ונאמן אתה להחיות וכו" – יאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בסיום העניין וימשיך מהיכן שהפסיק.
לדוגמה: אם נזכר לאחר המילים "מכלכל חיים", יסיים את הענין ויאמר "מכלכל חיים בחסד, משיב הרוח ומוריד הגשם", וימשיך "מחייה מתים ברחמים רבים וכו'" (ואל יאמר; מכלכל חיים, משיב הרוח ומוריד הגשם, בחסד, אלא יסיים את העניין, וכאמור).
ב. אם נזכר לאחר שהתחיל לומר 'ונאמן אתה', לפני שאמר את שם השם שבחתימת הברכה – יאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ויחזור ל'ונאמן אתה וכו".
ג. אמר 'ברוך אתה השם….' – כיון שאמר את שם השם, ממשיך כדרכו ואינו חוזר (והעצה הידועה לסיים 'למדני חוקיך' אינה נכונה במקרה זה, שכיון שמדינא אינו צריך לחזור, אמירת "למדני חוקיך" מהווה הפסק, ולכן אין לאומרה).