אדם שמתכנן להגיע לעיר אחרת באופן שהוא התחייב שם בקריאת מגילה, אינו יכול לקרוא את המגילה בעודו נמצא בעירו, ואף לא בדרכו לעיר המיועדת, אלא יקרא רק לאחר שיגיע לאותו מקום. ונבאר:
ירושלמי שמגיע לפרזים במשך ליל י"ד (אחרי השקיעה), ודעתו להישאר שם עד אחרי עלות השחר של י"ד – עליו לקרוא את המגילה ביד' בלא ברכה דווקא לאחר שהגיע לפרזים, ואינו יכול לקרוא כשהוא בירושלים וכן אינו יכול לקרוא בדרך מירושלים לפרזים.
וכן בן פרזים המתעתד להתחייב בפורים דמוקפין – אינו יכול לקרוא את המגילה בליל טו' בפרזים, ואף לא בדרך לירושלים, אלא דווקא לאחר שהגיע לירושלים [משום שלא חל עליו שם 'בן כרך' עד שיגיע בפועל לירושלים]
אמנם, אם האדם כבר התחייב במצוות הפורים, עליו לקרוא את המגילה בכל מקום שיהיה, ולכן בן פרזים שהגיע לירושלים לפני עלה"ש של יד', ודעתו לצאת מירושלים לפני עלות השחר של טו' – חייב בוודאי בכל מצוות היום של יד' למרות שנמצא בירושלים, ועליו לקרוא שם [או בדרכו לפרזים] את המגילה בברכה ולקיים את שאר מצות היום [וייתן משלוח מנות ומתנות לאביונים לבן פרזים]
ולהלן דיני בני ישיבה הגרים בעיר פרוזה ולומדים בעיר מוקפת [וכן להיפך], האם יכולים לקרוא בדרכם לביתם או בדרכם לישיבה [באופן שמתחייבים בכך]:
בחור ישיבה הלומד בירושלים וגר בב"ב וחוזר במשך ליל יד' לביתו שבב"ב, אין להקל לו לקרוא את המגילה בירושלים או בדרך לפרזים, אלא יקרא רק לאחר שמגיע לפרזים.
וכן בחור שגר ולומד בישיבה בבני ברק ונוסע בליל ט"ו לירושלים, יקרא רק לאחר שיגיע לירושלים