1 – התנאים הנצרכים לאמירת השבע ברכות:

אפשר לברך שבע ברכות רק אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

[1] יש  עשרה אנשים זכרים גדולים, כולל החתן.

[2] יש פנים חדשות – לבני אשכנז די ב'פנים חדשות' אחד, ולכתחילה צריך שיאכל פת, אך אכילתו אינה מעכבת. ולבני ספרד צריך שני 'פנים חדשות', וחובה שיאכלו פת.

[3] הפנים חדשות צריך להיות נוכח בזמן ברכת המזון.

[4] לפחות שבעה אנשים אכלו לחם, ושלושה נוספים שאכלו כל מאכל או משקה שהוא חוץ ממים.

[5] גם החתן והכלה נוכחים, והם אכלו פת.

[6] רבים מבני ספרד מקפידים שלא לברך אלא בבית החתן או בבית הוריו. ואם השבע ברכות נעשה במקום אחר, מברכים רק "הגפן" ו"אשר ברא", וכפי הפרטים שנתבארו בשלוחה 3 בתפריט הקודם.

את השבע ברכות מברכים במשך כל שבעת ימי המשתה. ובשלוחה 5 בתפריט הקודם נתבאר כיצד לחשב את שבעת הימים.

אם זהו זיווג שני גם לחתן וגם לכלה – מברכים שבע ברכות רק ביום הראשון [כלומר, ביום החופה], ולכן יש להקפיד שהחופה תהיה בלילה לאחר צאת הכוכבים, ואז יהיה ניתן לברך שבע ברכות בסוף סעודת החתונה.

אם זהו זיווג ראשון לחתן או לכלה – מברכים שבע ברכות כרגיל במשך כל שבעת הימים.

2 – דיני פנים חדשות:

מי נחשב פנים חדשות:

אדם שלא השתתף בסעודת החתונה – נחשב 'פנים חדשות', אפילו אם היה בחופה.

אך אם השתתף בסעודה – אינו נחשב פנים חדשות, אפילו אם לא היה בחופה.

השתתפות בסעודה פירושה שהיה בזמן הסעודה ושמע את השבע ברכות. אמנם גם אם רק היה בסעודה ולא שמע את השבע ברכות, או רק שמע את השבע ברכות ולא היה בסעודה – לכתחילה יש לקחת 'פנים חדשות' אחר.

אשה אינה נחשבת פנים חדשות. כמו כן מלצר אינו נחשב פנים חדשות. אמנם שכן נחשב פנים חדשות.

דין פנים חדשות בשבת:

בסעודה ראשונה ושניה – לא צריך 'פנים חדשות'.

בסעודה שלישית [שמסתיימת לפני צאת הכוכבים] – לבני ספרד – צריך, ולבני אשכנז – אם אומרים דברי תורה אין צריך, ונוהגים שהחתן דורש.

אם הסעודה שלישית נגמרה לאחר צאת הכוכבים – לכתחילה עדיף שיהיו 'פנים חדשות', אך אף אם אין 'פנים חדשות', אפשר לברך [ובלבד שאף מוצאי שבת הוא בתוך שבעת הימים].

3 – דיני סעודת שבע ברכות כשיש עשרה ואין פנים חדשות, או כשאין עשרה:

אם אין עשרה אנשים בסעודה, או שאין פנים חדשות – אי אפשר לברך את כל השבע ברכות.

אמנם אם יש שלשה אנשים [כולל החתן], ששניים מהם אכלו פת ואחד אכל כל מאכל או משקה שהוא [חוץ ממים], וכן אם יש עשרה אך אין פנים חדשות – לא מברכים את כל השבע ברכות, אלא מברכים ברכת "אשר ברא" ואח"כ ברכת "בורא פרי הגפן" בלבד. כמו כן המזמן מוסיף "שהשמחה במעונו", אך לא אומרים "דוי הסר" ולא "נודה לשמך".

רבים מבני ספרד נוהגים באופן זה גם כאשר יש עשרה אנשים ויש פנים חדשות, אלא שהשבע ברכות נערך לא בבית החתן או בבית הוריו.

ויש בדין זה שני הבדלים בין בני אשכנז לבני ספרד:

[א] בני אשכנז מברכים ברכות אלו רק אם יש שם אדם נוסף שהוא לא מבני הבית שגרים בבית, כגון בן נשוי וכדו', ולבני ספרד מברכים אף אם כל השלשה הם מבני הבית, ואף שזה לא בבית החתן.

[ב] בני ספרד מברכים ברכת המזון וברכת "אשר ברא" על אותה כוס, ואילו לבני אשכנז מוזגים שתי כוסות, ומברכים ברכת המזון על כוס אחת, ואת ברכת "אשר ברא" מברכים על כוס אחרת [בשתיית כוס הזימון צריך לשתות רביעית ולפחות מלא לוגמיו, ומהכוס האחרת די בטעימה כל שהיא]. לאחר שבירכו "אשר ברא" על הכוס האחרת, המזמן מברך "הגפן" על כוס הזימון שלפניו ושותה ממנה רביעית, ושופך חלק מהכוס השנייה לתוך כוס הזימון, ואחר כך חוזר ושופך מכוס הזימון חזרה אל הכוס השנייה, ומכוס ברכת המזון טועם החתן והמסובים עימו, ומהכוס השנייה [שבירכו עליה "אשר ברא"] טועמת הכלה והנשים אשר עמה.

4 – סדר הזימון וברכת המזון בשבע ברכות:

הפנים חדשות צריך להיות נוכח בזמן ברכת המזון.

למעשה, ניתן לכבד בברכה גם אדם שלא אכל.

אומרים "דוי הסר" בכל ימי השבע ברכות [חוץ משבת, יום טוב וחול המועד].

לפני ברכת המזון מוזגים שתי כוסות, ומברכים ברכת המזון על כוס אחת ואת השבע ברכות מברכים על כוס אחרת [בשתיית כוס הזימון צריך לשתות רביעית ולפחות מלא לוגמיו, ומכוס השבע ברכות די בטעימה כל שהיא].

לאחר סיום שש הברכות, מברך המזמן "בורא פרי הגפן" ושותה מכוס הזימון רביעית, ושופך חלק מכוס השבע ברכות לכוס הזימון, ואחר כך חוזר ושופך מכוס הזימון חזרה אל כוס השבע ברכות, ומכוס ברכת המזון טועם החתן והמסובים עימו, ומכוס השבע ברכות טועמת הכלה והנשים אשר עמה.

אם אין פנים חדשות, נתבאר דינו בשלוחה 3 בתפריט הקודם.

5 – אופן חישוב היום השביעי של השבע ברכות:

שבע הברכות שאומרים בחופה נחשב יום אחד משבעת ימי השבע ברכות, ולכן אם השבע ברכות שבחופה נגמרו ביום שני לפני השקיעה [אפילו שסעודת החתונה התחילה בלילה] – אזי מתחילים לספור שבעה ימים מיום שני [כולל], והשבע ברכות האחרון יהיה במוצאי שבת/ביום ראשון לפני השקיעה.

אך אם השבע ברכות שבחופה נגמרו ביום שני אחרי צאת הכוכבים – אזי מתחילים לספור מיום שלישי שבעה ימים, והשבע ברכות האחרון יהיה ביום ראשון בלילה/ביום שני לפני השקיעה.

אם גמרו את השבע ברכות בין השקיעה לצאת הכוכבים, דינו כאילו גמרו לפני השקיעה, ומברכים רק עוד שישה ימים, ולכן אם השבע ברכות שבחופה נגמרו בבין השמשות שבין יום שני לשלישי – אזי מתחילים לספור מיום שני שבעה ימים, והשבע ברכות האחרון יהיה במוצאי שבת/ביום ראשון לפני השקיעה.

6 – ברכת המזון ביום האחרון של השבע ברכות:

בשלוחה 5 בתפריט הקודם נתבאר כיצד מונים שבעה ימים.

אם סיימו את הסעודה של היום האחרון לאחר השקיעה, אי אפשר לברך שבע ברכות [אך אעפ"כ בזימון יש לומר "שהשמחה במעונו"].

ולכן, אם רוצים לברך שבע ברכות, חובה שלכל הפחות שבעה אנשים והחתן והכלה יסיימו את הסעודה ויברכו ברכת המזון לפני השקיעה.

דין זה אמור גם בשבת.

אם רוצים להמשיך לאכול לאחר ברכת המזון – יש להיזהר מברכה שאינה צריכה, ועל כן יצאו לסיבוב זמן מסוים מחוץ לבית, או שיצאו לבית הכנסת להתפלל ערבית.