אדם בריא בגופו ונפשו – אסור לו לשמוע מנגינות ושירים בימי בין המצרים. מי שמצבו הנפשי ירוד מאוד והמוזיקה משפיעה עליו לטובה, מותר לו לשמוע.
שירים ווקאליים [שלא נשמעים כמוזיקה רגילה] ושירי רגש אין לשמוע, אך אין למחות ביד המקלים.
מוזיקת ליווי [ברקע של סיפור וכד'], וכן מוזיקה לצורך רפואי – מותרים.
אדם שעושה התעמלות לצורך בריאותו, ונצרך לשמוע מוזיקה לצורך כך מותר לו לשמוע. וכן הנוהג ברכב וחושש שיירדם ויבוא לידי סכנה, מותר לו לשמוע.
לימוד נגינה – מותר עד ר"ח אב.
שירה בפה ללא כלי נגינה – ביחיד מותר ובציבור יש להימנע.
בחור שהתארס בשלושת השבועות, יש מקום להקל בשירה בפה לכבודו כשמגיע לישיבה.
לילדים עד גיל חינוך [-גיל שש] מותר לשמוע [ואף אם הגדולים שומעים ברקע את המנגינה אין בזה איסור, כיון שלא מתכוונים לשמוע וליהנות ממנה].
שירים ומנגינות בסעודת מצוה כגון ברית, פדיון הבן, בר מצוה בזמנה, סיום מסכת [בשעת הסעודה] – יש להימנע מלהביא תזמורת לסעודות אלו [אולם רבים מבני עדות המזרח נוהגים היתר בדבר, אם רגילים בכך בשאר ימות השנה]. ושמיעת מוזיקה מוקלטת מנגן מותרת, אם רגילים להשמיע מוזיקה בשמחות אלו בשאר ימות השנה.
לסעודת שבע ברכות, מותר אף להביא תזמורת.