הנרות שצריכים הנשואים להדליק בערב יום כיפור

בערב יו"כ יש חמש סיבות להדליק נרות

א. הסוג הראשון הוא נרות יום כיפור – כבכל ערב שבת, גם בערב יו"כ יש להדליק נרות, ויברך 'להדליק נר של יום הכיפורים'. בשנים שיו"כ חל בשבת, מברכים 'להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים' ויש מבני ספרד שמברכים 'להדליק נר של שבת ויום הכיפורים'.

לגבי ברכת 'שהחיינו': ישנן הנוהגות לברך בהדלקת נרות ויש הנוהגות שלא לברך בהדלקת נרות אלא רק לאחר 'כל נדרי' בבית הכנסת. מי שאין מנהג בידה – תברך עם הציבור בבית הכנסת ולא תברך בעת הדלקת נרות. המברכת בעת הדלקת נרות – צריכה להקפיד לחלוץ נעליים קודם ההדלקה, וכן תיזהר שלא לברך שנית לאחר 'כל נדרי'.

בעניין הקדמת ההדלקה או הברכה בהדלקת נרות יו"כ – יש לנהוג כפי שנוהג בהדלקת נרות שבת. אולם אף אותן בנות ספרד הרגילות לברך לפני ההדלקה, אם הן מברכות 'שהחיינו' בהדלקת נרות, יברכו את ה'שהחיינו' לאחר ההדלקה, כיון שבברכת 'שהחיינו' מקבלת על עצמה את כל דיני יו"כ.

בענין הנאה מהנרות – מאחר וצריך ליהנות מהנרות, על כן יש להקפיד להדליק את הנרות במקום שישתמשו בו ביו"כ.

כמו כן, ראוי מאד להדליק גם את תאורת החשמל יחד עם הנרות, ויעשה באופן הבא: יחשיך לגמרי את החדר [כולל כיבוי אורות וסגירת התריסים], ואז ידליק את החשמל, ומבלי להפסיק בדיבור ידליק את הנרות ויברך, ונמצא שהברכה הולכת גם על הדלקת הנרות וגם על הדלקת החשמל.

ב. הסוג השני הוא נר נשמה ליתומים – כלומר, מי שאביו או אמו הלכו לעולמם, עליו להדליק עבורם נר נשמה לכפר עליהם בערב יו"כ, ודי בנר נשמה אחד עבור שני ההורים.

ג. הסוג השלישי הוא נר הבריא [נקרא גם נר החיים] – שכל איש נשוי מבני אשכנז מדליק נר אחד, שידלק עד מוצאי יום הכיפורים.

אם הנר הבריא נכבה במהלך יו"כ, יש מקפידים לשוב ולהדליקו במוצאי יו"כ, אך מן הדין אין לחוש לכך.

ד. הסוג הרביעי הוא נר ששבת – כלומר, מאחר ובהבדלה במוצאי יו"כ מברכים 'בורא מאורי האש' על נר ששבת [דהיינו שהיה דלוק מערב יו"כ], על כן יש להדליק נר בפני עצמו שישמש לברכת מאורי האש בהבדלה. גם בשנים שיו"כ חל בשבת, מנהג העולם להחמיר ולהדליק נר ששבת בפני עצמו.

ה. הסוג החמישי הוא נר בחדר שינה – כלומר, כל זוג נשוי מבני אשכנז צריך להדליק נר בחדר שינה [ובמקום שיש חשש שריפה, די להשאיר תאורה בחדר]. אמנם לא צריך להדליק נר במיוחד לצורך זה, אלא ניתן להדליק את הנר הבריא או את הנר ששבת בחדר שינה.

ולמעשה נמצא שכל אדם נשוי מבני אשכנז צריך להדליק שלושה סוגי נרות – נרות יו"כ [יחד עם התאורה, כפי שהתבאר], נר הבריא ונר ששבת [ואת אחד מהם ידליק בחדר שינה]. אם הוא יתום – עליו להדליק בנוסף לאלו גם נר נשמה.בני ספרד לא נהגו להדליק את הנר הבריא וכן לא נהגו להדליק נר בחדר שינה, וא"כ הם צריכים להדליק רק נרות יו"כ [יחד עם התאורה] ונר ששבת, ואם הוא יתום, ידליק בנוסף גם נר נשמה.

תנאי בהדלקת נרות

בהדלקת הנרות, האישה מקבלת על עצמה את כל דיני יום הכיפורים, ולכן צריכה לחלוץ נעליים קודם ההדלקה [ואותן בנות ספרד הנוהגות שהדלקת הנרות אינה מהווה קבלת שבת, אינן צריכות להקפיד על כך].

אמנם בשעת הצורך [וכגון שרוצה לנסוע לבית הכנסת] יכולה להתנות קודם ההדלקה שאינה מקבלת את קדושת יוה"כ, ובלבד שתדליק תוך 40 דק' לשקיעה. אם עושה תנאי, אין לה לברך שהחיינו בזמן ההדלקה, אלא רק בבית הכנסת. ואם בירכה, אסור לנסוע.

מקום הדלקת נרות יו"כ, ודין בני זוג שלא נמצאים יחד

צריך להקפיד להנות מהנרות, ולכן יש להדליק את התאורה יחד עם הנרות, וכמבואר בשלוחה הקודמת.

דין זוג נשוי האוכל אצל ההורים סעודה המפסקת, ולאחר תפילת ערבית חוזרים לישון בביתם: את הנר הבריא ואת הנר ששבת יכולים להדליק היכן שרוצים. ולגבי נרות יום הכיפורים – אם לא יספיקו לחזור ולהדליק בביתם – ימנו שליח שידליק בביתם. ואם אין אפשרות למנות שליח – ידליקו בבית ההורים, ולאחר התפילה צריך שיחזור אחד מבני הזוג ליהנות מהנרות [ועליהם לדאוג להשאיר תאורה בחדר השינה, וכפי שהתבאר בשלוחה הקודמת].

דין בני זוג שנמצאים בבתים אחרים ביו"כ: אם האישה נשארת בביתם הקבוע – הדלקתה פוטרת את הבעל. ואם היא מתארחת בבית אחר – שניהם צריכים להדליק או להשתתף בפרוטה. ולכן אם האישה נמצאת בבית הוריה והגבר נמצא בישיבה – עליו להדליק נרות בחדר הישיבה, וכפי שהתבאר בשלוחה הבאה.

הדלקת נרות בערב יו"כ לבחורי ישיבות

במשך השנה בחורי ישיבה סומכים על הדלקת הנרות בחדר אוכל, אך ביו"כ שלא נכנסים לחדר אוכל, יש להקפיד שהבחורים ידליקו נרות בחדרם [בהסכמת הנהלת הישיבה, ודי שכולם ישתתפו בנרות ע"י שיגביהו אותם, ואחד מחברי החדר ידליקם בברכה]. ראוי מאד להדליק גם את תאורת החשמל יחד עם הנרות, ויעשה באופן הבא: יחשיך לגמרי את החדר [כולל כיבוי אורות וסגירת התריסים], ואז ידליק את החשמל, ומבלי להפסיק בדיבור ידליק את הנרות ויברך, ונמצא שהברכה הולכת גם על הדלקת הנרות וגם על הדלקת החשמל.

אם הישיבה לא מסכימה להדליק נרות בחדרים – ידליקו את החשמל בחדר בברכה.

אדם נשוי שמדליק בישיבה (כי אשתו נמצאת מחוץ לביתם הקבוע, וכפי שהתבאר לעיל), צריך לזכור להדליק גם נר הבריא.