א. אסור להשתמש לאור הנרות בין בשבת בין בחול, בין תשמיש של חול ובין תשמיש של קדושה.
ב. תשמיש עראי של קדושה, כגון ללמוד בדרך עראי לאור הנרות אפשר שמותר [ואף שאין תאורה נוספת בחדר].
ג. מותר ללכת בחדר חשוך לאור הנרות המאיר את המקום שלא ייפול בחדר החשוך, ואינו מחויב לעצום עיניו, דאין זה נקרא תשמיש מאור הנרות.
ד. לאחר שדלקו הנרות שיעור הזמן הנצרך, מותר להשתמש לאורם, ויש מחמירין בזה.
ה. נוהגים להניח נר נוסף הנקרא 'שמש' כדי שאם ישתמש לאורה – ישתמש לאור השמש
ו. כתב הרמ"א שאם מדליק עם השמש את הנרות, יש בכך עדיפות, והטעם שבזה מוכח שאין השמש ממנין הנרות.
ז. אף אם רבים מדליקים באותו מקום, יש להניח שמש אצל כל אחד, כיון שכל אחד יש לו להניח נרותיו במקום מיוחד.
ח. נוהגים להניח שמש ארוך יותר או גבוה יותר משאר הנרות, שאם ישתמש יהא התשמיש לאור השמש.
ט. אף שמוסיפים שמש, מכל מקום אין להשתמש לאור הנרות והשמש, וכל הטעם שמוסיפים שמש, הוא רק במקרה שישתמש בטעות, או כדי שישתמש לאור השמש בלבד, באופן שיקח אותו בפני עצמו.
י. אם יש נר על השולחן מותר להשתמש לאורו לכתחילה, וכן אם יש תאורה בחדר מותר להשתמש בה, כיון שבאופנים אלו אינו משתמש לאור הנרות.
יא. כשיש תאורה במקום שהדליקו נרות, מעיקר הדין אין צריך להוסיף שמש, וכן אם יש כמה אנשים שמניחים נרותיהם סמוכים אין צריך שמש, וכן כשמדליק על הפתח מבחוץ באופן שאין משתמש לאורן כלל – אין צריך להוסיף שמש, אך המנהג בכל אופנים אלו להוסיף שמש.