דיני המאכלים בסעודה המפסקת
א. הסעודה האחרונה שאוכלים לפני הצום, היא נקראת 'סעודה המפסקת'.
ב. לכתחילה יש לאוכלה עם פת, ומי שקשה לו יכול להקל בזה.
ג. יש נוהגים לטבול פרוסת 'המוציא' בדבש.
ד. אוכלים בסעודה זו כמה מאכלים שרוצים ובלבד שיהיו מאכלים הקלים להתעכל, שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל. ולכן אין אוכלים בשר בהמה בסעודה המפסקת אלא בשר עוף. דין זה נוהג אף בנשים, והוא נאמר רק בסעודה המפסקת, אך במשך היום מותר.
ה. בסעודה המפסקת אין לשתות יין ישן וטוב, אך במשך היום מותר.
ו. בסעודה המפסקת (וי"א שאפילו כל היום) אין לאכול ביצים ושום וגבינה וחלב כשהם חמים (ויש מקפידים גם בקרים). כמו כן אין אוכלים בסעודה זו דגים, ויש מקלים בדגים קרים. נשים וקטנים יכולים לאכול כרגיל.
ז. בחלב המעורב בקפה וכד' אין קפידא.
ח. אין לאכול שומשום בסעודה המפסקת, כיון שהוא עולה לפיו בלילה ומגביר את הליחה [אך בשומשום שעל החלה או בציפוי של שניצל – אין קפידא].
ברכת המזון וקבלת התענית
א. מזמנים בסעודה מפסקת בערב יום כיפור כרגיל.
ב. לאחר ברכת המזון, מעיקר הדין מותר לאכול ולשתות, וכן לעשות מלאכה. אמנם יש המחמירים שהמברך ברכת המזון נחשב כמי שקיבל בפירוש את יום הכיפורים, ואסור באכילה ובשתייה ובעשיית מלאכה. ולכן נכון להתנות בפירוש [בפיו או במחשבתו], שאינו מקבל את הצום ואת איסור המלאכה בברכת המזון.
ג. חובה מהתורה להוסיף מחול על הקודש, ויש להפסיק מאכילה ומלאכה ושאר איסורים קודם השקיעה.