תפילה זכה

שיטת הרמב"ן שיש להתוודות סמוך לחשיכה, וראוי להחמיר כדעה זו, ולכן בני אשכנז נוהגים לומר "תפילה זכה" סמוך לשקיעה, ובני ספרד אומרים את הפיוט "לך קלי תשוקתי" שנאמר בו וידוי.

אף שוידוי אומרים בעמידה, באמירת וידוי זה נהגו העולם להקל לשבת.

אם לא אמר או לא סיים לומר תפילה זכה לפני השקיעה, יכול לאומרה לאחר השקיעה [ואף לאחר תפילת ערבית], אך את הוידוי  ["חטאתי עוויתי פשעתי"] ראוי לומר לפני השקיעה [ואין חובה לומר לפני השקיעה את נוסח קבלת קדושת יו"כ המופיע בתפילה זכה, כיון שעיקר קבלת תוספת יו"כ היא ע"י שפורש ממלאכה ומהעינויים].

בנוסח תפילה זכה מופיע "הריני מקבל עלי קדושת יום הכיפורים וכו'" – יש המדלגים מילים אלו ואומרים אותן לאחר שאמרו כל נדרי פעם אחת [לפני השקיעה] (וטעמם שהרי אסור להתיר נדרים ביו"כ, וא"כ כיון שקיבל קדושת יום הכיפורים, איך יאמר לאחמ"כ כל נדרי). אמנם המנהג לומר זאת (ויש לבאר בטעמם מפני שהוא שבות לצורך מצוה, ועוד שכיון שבדעתו להתיר אח"כ נדרים, לא קיבל יו"כ לעניין זה).

המתפלל ביחידות

המתפלל ביחידות מתפלל תפילות לחש כרגיל, וצריך לומר רק את הוידויים שבתפילות לחש.

'כל נדרי', פיוטים ושאר הוידויים – אין חובה לומר, אך הרוצה לאומרם – יכול.

י"ג מידות, ואף פיוטים שיש בהם י"ג מידות – אפשר לומר בתנאי שאומרם עם טעמים.

יש לומר 'יזכור' אף ביחידות [ובני ספרד לא אומרים אף בציבור].

מאה ברכות וברכת הבשמים

בתפילות יום כיפור ישנן 68 ברכות [ומשתנה כל אחד לפי מנהגו]. ואם מכוון לשמוע את ברכות העולים לתורה והמפטיר [בשחרית ובמנחה] ועונה אמן, יש לו 29 ברכות נוספות [למנהג אשכנז], ונמצא שחסר לו 3 ברכות להשלים למאה ברכות [והמשנ"ב הוסיף שאפשר שיצא במה שמכוון לשמוע חזרת הש"ץ].

משלימים למאה ברכות ע"י ברכת 'אשר יצר', וכן ע"י ברכות הריח על בשמים, ויש ליזהר שלא להיכשל בברכה שאינה צריכה.

המברך ברכת הריח, לא יכול לברכה שוב עד שיעברו כמה שעות, כיוון שצריך שיסיח דעתו.

המברך ברכת הריח בבית הכנסת ויצא חוץ לבניין וחזר, לא יברך שנית על אותו סוג בשמים [אא"כ הסיח דעתו], ויכול לברך על סוג אחר בלבד.

סדר הקדימות בברכת הריח הוא 'עצי', 'עשבי', 'מיני' [ואם אחד מהם חביב, יש בזה פרטים רבים].

וידוי

יש לעמוד בשעת אמירת הוידוי, ואין לסמוך או להישען על הסטנדר, שולחן וכדומה, באופן שאם יזיזו אותם משם, האדם ייפול [ולכן אף שטוב לשחות ולהתכופף כמו ששוחים ב"מודים", יש להיזהר שלא יישען].

מי שקשה לו יכול להקל בזה, אך עכ"פ באמירת "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו" יעמוד ולא יישען כנ"ל. חולים וזקנים שהעמידה קשה להם, יכולים לסמוך אף באמירת "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו". אלו שאינם יכולים לעמוד כלל, יאמרו וידוי בישיבה.

הרגילים תמיד לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור", יאמרו כן גם לפני הוידוי, והרגילים תמיד לאומרו רק לאחר "אלוקי נצור", ינהגו כן גם בתפילת ערב יו"כ ויו"כ.

דינים שונים

מותר לבקש בקשות פרטיות ביו"כ, אף כשחל בשבת. ומותר אף בסוף תפילת מוסף.

בעת שכורעים בתפילת מוסף, יש להפסיק באיזה דבר בינו לבין הקרקע [וניתן להפסיק אף ע"י טלית]. יש להקפיד בעיקר שיהיה הפסק בין פניו לקרקע [יש לאשכנזים (ולחלק מבני ספרד) ליזהר שלא לנקות את הבגדים מאבק לאחר הכריעות].

אם משתמש בנייר מחשב, צריך לייחדו לכך בערב יו"כ, ולאחמ"כ ישליכנו לפח.

אין מברכים על לבישת טלית במנחה ביו"כ, אף בהפסק שעתיים ושלוש, ואף בשינה, כי אינו נחשב ודאי היסח הדעת.

בענין ברכת 'שעשה לי כל צרכי' ביו"כ – מנהג בני אשכנז וכן רבים מבני ספרד לברך ברכה זו כרגיל אף שלא נועלים נעליים. ויש מבני ספרד הנוהגים כדעת האריז"ל שלא לברך ברכה זו כלל, אף לא במוצאי הצום. ולדעת הגר"א מברכים ברכה זו במוצאי הצום, לאחר שנועל נעליים.

אמירת "ברוך שם" בקריאת שמע שעל המיטה ביו"כ – כל השנה יש לאמרו בלחש, וביו"כ אפשר לאומרו בין בלחש ובין בקול רם.