בפרשת השבוע נאמר "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך (שמות יג, ט), "והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך" (שם, פס' טז).
הנחת התפילין בתוך הנרתיק
שאלה: באיזה אופן יש להניח את התפילין בנרתיק התפילין.
תשובה: רבים נוהגים להניח את התפילין של יד בשמאל הנרתיק, וטוב להניחן כשהן בולטות מעט החוצה, כדי שיפגע בהן תחילה.
מקור: במשנ"ב (סי‘ כ"ח ס"ק ז בשם השולחן שלמה) כתב שטוב שיהיו התפילין של יד בצד ימין של הנרתיק, אך למעשה רבים נוהגים להיפך – להניח את התפילין של יד בצד שמאל של הנרתיק, וכ"כ בערוך השלחן (שם סע' ח, סי' כה סע‘ יט), ובכה"ח (סי' כח ס"ק יד).
ובאות חיים ושלום (שם סק"ג) כתב שיש לנהוג כן משום שטבע בני אדם שכשמגישים יד ימין, פוגעים תחילה במה שנמצא בצד שמאל.
ואף אם הרוכסן נפתח משמאל לימין, אין חשש 'מעבירין על המצוות' במה שידו סמוכה תחילה לתפילין של ראש הנמצאים בצד ימין, ונראה בזה משום ג' טעמים:
[א] מפני שכל פתיחת הרוכסן הינה לצורך הוצאת התפילין של יד, שעל ידי שפותח את הרוכסן עד סופו יכול להוציא את התפילין של יד בקלות יותר.
[ב] מפני שרק כשמושיט ידו לצורך קיום המצווה, ואח"כ מעבירה למקום אחר עובר על דין 'מעבירין וכו'', אך אם מעביר ידו ליד המצווה לצורך אחר, כגון כאן שמה שמעביר ידו ליד התש"ר הוא רק לצורך פתיחת הרוכסן, אך לצורך קיום המצווה אינו מעביר כלל, שהרי הוא מושיט ידו מיד לתפילין של יד, אין בזה חשש.
[ג] מפני שנחשב כמי שאין דעתו להניח כעת את התש"ר, כמבואר במשנ"ב (סי‘ כה ס"ק ג).
חליצת תש"י לפני הכנסת תש"ר לתיק
שאלה: האם אפשר לחלוץ את התפילין של יד לפני שהכניס את התפילין של ראש לנרתיק.
תשובה: כתב המשנ"ב (סי' כח ס"ק ח) שנכון ליזהר שלא לחלוץ תפילין של יד עד שיניח את התפילין של הראש בתוך התיק. ובעניין המנהג שלא לחוש לזה בר"ח, ראה במקור.
מקור: עי‘ בספר שביבי אש (להגרא"צ שור, או"ח סי‘ כה) שהעיר על כך שרבים אינם מדקדקים בדין (טור סי‘ כח) שיש לחלוץ את התש"י רק לאחר הנחת התש"ר בתיק, ובפרט בראש חודש קודם מוסף.
ונראה לבאר מנהג העולם ע"פ המבואר בב"י ובב"ח (שם), שבימיהם היו התפילין מונחים אחד מעל השני בתיק ארוך וצר, ולפיכך אם ישתהה עם הכנסת התש"ר לתיק, עלול להתבלבל ולהכניס את התש"י תחילה, ולאחמ"כ את התש"ר, ונמצא שלמחרת יפגע בשל ראש תחילה. אבל למנהגנו (ע"פ המ"א שם ס"ק ד) שהתפילין מונחות זה לצד זה, אין קפידא בכך.
ויש לידע כי מעלת תפילה בציבור קודמת לכך, ולפיכך אף אם דין זה שייך גם למנהגנו [שהתפילין מונחים אחד ליד השני], אם חושש שיפסיד תפילה בציבור [כמצוי בראש חודש לפני מוסף] – אין להקפיד בזה (עי' בשביבי אש הנ"ל, במנהג הגרי"ח זוננפלד).
נפתח הקשר לפני ההידוק
שאלה: כאשר קשר התפילין נפתח לפני שהספיק להדק אותן על גופו, ומחמת כך הוצרך להניח תפילין אחרות [מפני שאין שם אדם שיודע לתקן את הקשר]. האם מברך עליהן פעם נוספת.
תשובה: כיון שמניח את התפילין האחרות לפני שקיים את המצוה, יברך שוב.
מקור: משנ"ב (סי‘ כה סוף ס"ק נ), ומקורו בשע"ת בשם שו"ת זרע אמת (או"ח סי' ה) שדימה דין זה לדין המבואר לגבי ברכת הפירות(סי' רו ס"ו), שאם בירך על פרי שבידו, ולאחר הברכה הפרי נפל, צריך לחזור ולברך על הפרי האחר שאוכל [אא"כ דעתו לכך, או שהפרי מונח לפניו]. וכן הביא המשנ"ב (סי' תקפה ס"ק ד) משו"ת בנין עולם (סי' לא) לגבי מי שהחליפו לו את השופר בין הברכה לתקיעות שצריך לחזור ולברך [אא"כ השופר האחר היה מונח לפניו, או שהיה בדעתו כן] (כמבואר במשנ"ב שם ס"ק יח, ובשעה"צ שם ס"ק לב דימה דין זה לברכת הפירות, וכ"מ בפר"ח שם שאם נמצא השופר פסול צריך לחזור ולברך), ולגבי ארבעת המינים (סי' תרנא ס"ק נו), ובשעה"צ (שם ס"ק עד) ביאר משום שדומה לברכת הפירות.
אמנם בשו"ת מהרש"ג (סי' ז וסי' נז) חולק על הזרע אמת ומחלק בין ברכת הפירות לברכת המצוות, שבברכת הפירות מברך על פרי מסוים, ולכן אם הפרי נפל, צריך לברך על הפרי האחר שוב, אך בשופר, בד' מינים ובתפילין, הרי הוא מברך על המצוה ולא על חפץ מצוה מסוים, ולכן גם אם לבסוף לא קיים את המצוה בחפץ זה שעליו בירך, לא יחזור לברך, וכן דעת הכה"ח (סי' תקפה ס"ק טו וס"ק לז, ובסי' ח ס"ק נה).
חלץ תפילין על דעת להניח תפילין אחרות
שאלה: חלץ את התפילין על דעת להניח תפילין אחרות [מהודרות יותר], האם מברך שנית.
תשובה: אינו חוזר ומברך.
מקור: עי' במשנ"ב (הנ"ל) שדימה ברכת התפילין לברכת הפירות, ולפי"ז כאן היה צריך לחזור ולברך אע"פ שהוא אותו מין, כיון שכאן אין דרכו בכך, וגם לא היה בדעתו כן [ואין לומר כפי שאומרים בפירות, שדרך האדם להיכנס מאכילה קטנה לגדולה (כמבואר במשנ"ב שם)].
אמנם נראה שדוקא בנדון דלעיל, שנפתח הקשר ועדיין לא קיים את המצוה, יש לדמות את ברכת התפילין לברכת הפירות, אך בנדון דידן שכבר קיים המצוה, נראה שלכו"ע אינו חוזר ומברך.
וכ"כ המשנ"ב לעניין שופר (סי‘ תקפ"ה ס"ק ד) שאם החליפו שופר באמצע התקיעות אינו חוזר ומברך, ועי' מש"כ בשעה"צ (סי' תרלט ס"ק צד) שההולך מסוכה לסוכה אינו חוזר ומברך לישב בסוכה, דהברכה היא על המצוה והכל מצוה אחת (ועי' או"ח סי' קמ, קמג). ומשמע שבשופר וסוכה, אף כשלא היה דעתו על כך, אינו חוזר ומברך.
ומה שמצינו לגבי ציצית שאם החליף טלית קטן חוזר ומברך (עי' בא"ח ש"א פר‘ בראשית אות י, כה"ח סי‘ ח ס"ק נה. אמנם אם מחליף רק את החוטים ולא את הבגד, אינו חוזר ומברך, כמבואר בבאה"ל סי' כה סע' יב), והוא ע"פ המבואר במנחות (מג) שרב יהודה היה מברך כשהחליף מכסות לילה לכסות יום, הוא משום שבציצית המצוה היא על גוף הבגד ובכל טלית שמתעטף בה מקיים מצוה [אף אם לובש כמה טליתות, מקיים כמה מצוות], מה שאין כן בשופר וסוכה שהמצוה היא על קיום מצות שופר וסוכה ולא על סוכה זו או שופר זה, ונראה דמצות תפילין דומה לשופר וסוכה, וכן כתב בזרע אמת (או"ח סי' ה).
[וכן נראה שאם מחליף מזוזה אינו חוזר ומברך, כמבואר במהרש"ג (הנ"ל), ואמנם בשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סי' רפה) וכן בדעת קדושים (סי' רפט ס"ק ד) כתבו לברך על החלפת מזוזה, וכן דעת החזו"א (שו"ת ומכתבים סי' רי), ומצינו כן כבר בדברי הראשונים, בספר האשכול (הל' מזוזה), אמנם נראה דאכתי מידי ספיקא לא נפקינן, וכפסק המשנ"ב לעיל לעניין שופר וסוכה].
בלורית תחת התפילין
שאלה: שיער ארוך שמעמידים אותו שלא כדרך גדילתו [מקופל או נוטה לצדדים] הנמצא תחת התפילין, האם חוצץ.
תשובה: במשנ"ב כתב שאם השיער לא ישר, הוא חוצץ (ועי' במקור).
מקור: משנ"ב (סי‘ כז ס"ק טו) וערוה"ש (שם סע' יד). ועי' בהגהות לחם הפנים (לבעל הקיצור שו"ע, על הקיצור שו"ע סי‘ י סע‘ ו) שכתב שבזה לכולי עלמא הוי חציצה [אמנם בשו"ת קרן לדוד (סי‘ י) ובשו"ת ארץ צבי (סי‘ ו) נקטו להקל בזה מדין ספק ספיקא, עיי"ש].
פוני תחת התפילין
שאלה: שיער ארוך שמעמידים אותו כדרך גדילתו [פוני] הנמצא תחת התפילין, האם חוצץ.
תשובה: עי' במקור. מקור: המשנ"ב (ס"ק טו) הביא מהמחצית השקל (ס"ק ד) ששערות אלו חוצצות, וכן הוא בקיצור שו"ע (סי' י סע' ו), ובבא"ח (שנה א, פ' חיי שרה אות ה). ואולם בארצות החיים (ס"ק יט), ובשו"ת קרן לדוד (שם) הקשו מנזיר שמשון ואבל שאסורים בתגלחת ג' חדשים (יו"ד סי' שצ), וכתבו ליישב קושייתם דשאני התם שכל שערם כך, משא"כ כאן שאינו בכל הראש אלא רק במקום הנחת תפילין.
ולמעשה כתב הערוך השולחן (סע' יד) שאין להחמיר בשיער גדול, מפני ששיער הראש כעצם הראש דמי, ואמנם יתכן שכל דבריו אמורים רק כאשר כל שיער הראש ארוך, אך יש לצרף דברי הקרן לדוד והארץ צבי הנ"ל שבכל אופן שיער אינו חוצץ.
תפילין לאחר תספורת
שאלה: האם יש חשש להניח תפילין לאחר תספורת.
תשובה: אם נשאר שיער תלוש על הראש, נכון לכתחילה לרחוץ את הראש היטב, אך מן הדין אינו חוצץ.
מקור: בתהלה לדוד (סי' כז ס"ק ג, ה) כתב שאין השיער התלוש נחשב חציצה בין השיער המחובר לתפילין, כיון שהשיער התלוש והמחובר הוא מין במינו, ומין במינו אינו חוצץ. וכן דן כעי"ז בשו"ת תורה לשמה (או"ח סי' יב), עיי"ש מש"כ בזה.
ואף שמצינו בבגדי כהונה שמין במינו חוצץ (זבחים יט.), בתפילין אינו חוצץ (תהל"ד שם, ובביאור החילוק עי' ברכ"י סי' כז ס"ק א, ושיורי ברכה קו"א או"ח סי עד). וכעי"ז מצינו בשו"ת טוטו"ד (סי' רמה) לחלק בין תפילין לבגדי כהונה. אולם במשנ"ב (סי' כז סוף ס"ק יד) הביא מהלבושי שרד להחמיר לכתחילה שמין במינו חוצץ בתפילין.
וטעם נוסף להקל בזה, מכיון שהדרך שלא להקפיד על כך, שהרי רבים אינם מתרחצים מיד לאחר התספורת, וכן אין מצוי שיהיו רוב שערות תלושות, הרי זה בכלל מיעוט שאינו מקפיד שאינו חוצץ.
תענית בנפילת תפילין
נפלו תפילין מידיו כשהם מחוץ לנרתיק
שאלה: נפלו לו התפילין על הרצפה [או על שטיח שעל גבי הרצפה] בלי הקופסא והתיק, מה יעשה.
תשובה: יתענה באותו היום, אך אם כבר טעם ביום זה, יתענה למחרת ויקבל תעניתו במנחה שלפניו. אם אינו יכול להתענות, יתרום לצדקה את שווי הארוחות שרגיל לאכול מידי יום (דין בחורים ואברכים יתבאר להלן).
מקור: משנ"ב (סי‘ מ ס"ק ג). ובבאה"ט (סי‘ תקעא ס"ק א) הביא משו"ת מהר"י ברונא (סי‘ קכז) שיתענה באותו היום שנפלו מידיו התפילין (ועיין שם בהגהת מהר"י וייל), ואף שדעת הכף החיים (פלאג‘י, סי‘ י סע' לח) שיתענה למחרת, כדי שיוכל לקבל את התענית במנחה, להלכה כתבו הפוסקים (באה"ט שם, אליה רבה סי' מ ס"ק ה, חיי אדם כלל יד סע' כה, בן איש חי שנה א' פרשת חיי שרה סע' יח) כהמהר"י ברונא שיתענה באותו היום.
אמנם אם כבר טעם ביום זה, יתענה למחרת ויקבל תעניתו במנחה שלפניו (מהר"י ברונא שם).
נפלו התפילין בתוך הקופסא
שאלה: נפלו לו התפילין כשהן בתוך הקופסה, מה יעשה.
תשובה: אינו צריך להתענות, וייתן פרוטה לצדקה.
מקור: משנ"ב (שם), ומקורו במג"א (סי‘ מד ס"ק ה בשם שו"ת משפטי שמואל סי‘ יב) שכך נהגו, וכן הביא מנהג זה בשו"ת מהר"י ברונא (שם).
נפלו התפילין בתוך תיק התפילין
שאלה: נפלו לו התפילין כשהן בתוך תיק התפילין, מה יעשה.
תשובה: אינו צריך אפילו לתת פרוטה לצדקה.
מקור: עיין במהר"י ברונא (שם) שעיקר סיבת התענית משום שנפלו התפילין לארץ, ועיין משנ"ב (סי' מד ס"ק ח) ובאה"ל (סי' מג סע' ו ד"ה ומניחן) שכל שיש בכלי טפח מותר להניחו על הקרקע, והוא הדין בכלי רך שיש בו כעת חלל טפח (עי‘ סי‘ מג).
בחור או אברך שנפלו תפילין מידיו
שאלה: בחור או אברך שנפלו לו התפילין, והתענית מפריעה ללימודו, כיצד יעשה.
תשובה: לא יצומו, אלא אברך יתרום לצדקה את שווי הארוחות שרגיל לאכול מידי יום, ובחור יקפיד למלא את סדרי לימודו, ועוד יוסיף ללמוד בתענית דיבור.
מקור: כתב מהר"י וייל (בהערות לשו"ת מהר"י ברונא שם): "לנערים הורתי שילמדו ב' או ג' שעות יותר בו ביום". ולפי זה נראה שבחורים די שיקפידו למלא את סדרי לימודם, ועוד יוסיפו ללמוד בתענית דיבור (ע"פ משנ"ב סי' תקעא ס"ק ב).
ולכן נראה שכיון שהתענית מפריעה [עכ"פ קצת] ללימוד (עי' ב"ק עב,. וש"ך יו"ד סי' רכח ס"ק קו), לא יתענה אלא ילמד בתענית דיבור כנ"ל.
ואברכים השוקדים על תלמודם, אף שהמהר"י ברונא (שם) כתב להתענות כיון שהתענית עדיפה מצדקה (ברכות לב), למעשה נראה שיש לנהוג כמו שכתב החיד"א (שו"ת חיים שאל ח"א סי' יב) שאם קשה לו התענית, וכל שכן אם הוא צורבא דרבנן ויש חשש שימעט בתלמודו, מוטב שייתן צדקה (עיי"ש).
ובתענית ציבור הקרובה, טוב שיחשוב [בין בחור ובין אברך] שיעלה לו עבור נפילת התפילין (עיין משנ"ב סי‘ רפח ס"ק ח).
ראה או חלם על תפילין שנפלו
שאלה: אדם שראה תפילין נופלות, או שחלם שתפילין נופלות מידיו, האם צריך להתענות.
תשובה: בין ראה (מחזיק ברכה סי‘ מ ס"ק ג), ובין חלם (עי‘ סי‘ רפח) - אין צריך להתענות.
דחף את חבירו ונפלו תפילין מידיו
שאלה: אדם שדחף מישהו המחזיק תפילין בידיו, וכתוצאה מכך נפלו התפילין, מי מתענה.
תשובה: בעל התפילין פטור מלהתענות, וראה במקור דין הדוחף.
מקור: אע"פ שגם בנפילת תפילין בשוגג צריך להתענות, כשאחר דחפו גרע טפי ואינו צריך להתענות. ולענין הדוחף מבואר בשו"ת רב פעלים (ח"ד או"ח סי' כח), שהגורם לס"ת ליפול צריך להתענות. ויל"ע אם ה"ה לעניין תפילין (ועי' א"א לגאון מבוטשאטש סי' מד).