דיני התענית
א. כתב השו"ע "נוהגים להתענות ערב ראש השנה".
ב. מי שהצום קשה לו, או שע"י הצום יתקשה ללמוד, או שהצום יגרום לו קושי בר"ה – אינו צריך לצום [אם אינו יכול לשמוע סיום, כדלהלן], ולכן נשים מקלות בזה.
ג. זמן סיום התענית: בני ספרד המתענים יתענו עד הקידוש לאחר צאת הכוכבים, אך לבני אשכנז אסור להתענות כל היום אלא יש הנוהגים להתענות עד פלג המנחה, ועליהם להתפלל מנחה קודם אכילתם, ולומר 'עננו', וי"א שידלגו את המילים 'ביום צום תעניתנו'. יש הנוהגים להתענות רק עד זמן מנחה גדולה, ועליהם להתפלל מנחה ולומר 'עננו' כנ"ל ואח"כ יאכלו. ויש שאין מקפידים להתפלל מנחה קודם האכילה, ואין ממתינים עד זמן מנחה גדולה, אלא ממתינים רק עד חצות ואוכלים. והמנהג הנפוץ הוא שאוכלים לאחר מנחה גדולה.
ד. תענית זו אין צריך לקבל במנחה שלפניו, ומי שקיבל בסתמא, צריך לצום עד צאת הכוכבים. ולכן מי שחושש שכיון שבזמננו שלא כולם נוהגים לצום צריך קבלה בתפילה, עליו לומר בפירוש עד מתי מקבל את התענית.
ה. בתענית זו מותר לשטוף את הפה, אך יש להקפיד שלא לבלוע מים.
ו. שכח ואכל – ימשיך לצום [ואינו צריך לצום ביום אחר]. ולעניין אמירת "עננו" – אם אכל יותר מכזית [וי"א יותר משיעור ככותבת] או שתה יותר ממלא לוגמיו, ידלג על המילים "ביום צום תעניתנו".
דין המשתתף בסעודת מצוה או סיום מסכת
א. אם הזדמנה לפניו סעודת מצוה [דהיינו סעודת ברית או פדיון הבן ויש מקילין אף בסעודת סיום מסכת], רבים סוברים שבאופן זה נפטר מהצום.
ב. בסעודת סיום מסכת, אם שמע את הסיום אך לא אכל בסעודת הסיום, נראה להקל שנפטר מהצום.
ג. אם לא שמע את סיום המסכת ובא באמצע סעודת הסיום, נראה להקל שמותר לו לאכול.
ד. מי שלא השתתף בסעודת המצוה אלא שלחו לביתו מסעודת מצוה, אינו יכול לאכול.
ה. נראה שכשם שמתכפר לאדם שמתענה בערב ראש השנה שליש מעברותיו, כך גם מתכפר לאדם שלא מתענה מפני שאוכל בסעודת סיום וכד', שהרי מעלת ההשתתפות בסעודת סיום מסכת גדולה ממעלת התענית.