רחיצת תינוק
דין רחיצת תינוק שלא רגילים לרחצו בכל יום, שווה לדין רחיצת גדול, וכמפורט להלן
מותר לרחוץ תינוק זה במים שהוחמו מערב יו"ט, או אפילו לרחצו במים שהוחמו ביו"ט ע"י שמניח סיר מים על האש, ובתנאי שהמים חוממו לצורך שתיה או שטיפת כלים.
ולכן האופן המעשי לרחוץ תינוק זה הוא ע"י שיניח סיר מים על האש, בחלק מהמים החמים ישטוף כלים, ואת שאר המים ישפוך לגיגית האמבטיה, ויוסיף מים קרים וירחץ בהם את התינוק.
אופן נוסף של רחיצת התינוק, הוא ע"י רחיצתו במים חמים מדוד השמש [מבלי לסגור את ברז המים הקרים הנכנסים לדוד]. אופן זה אינו לכתחילה, אך המיקל בזה ע"י שפותח את הברז לצורך שתיה או שטיפת כלים, אין למחות בידו. ולכן מי שמיקל לפתוח את ברז האמבטיה, ולשטוף מעט כלים במים החמים שהתחממו בדוד השמש ולאחמ"כ לרחוץ את התינוק, אין למחות בידו.
רחיצת גדול
יש לחלק בין מים קרים למים חמים, וכן יש לחלק בין רחיצת כל הגוף לרחיצת חלק מהגוף.
רחיצת מיעוט הגוף במים קרים מותרת לכל העדות בכל אופן. רחיצת כל הגוף במים קרים, מותרת כרגיל לבני ספרד, אך לבני אשכנז היא מותרת במקום צער בלבד.
א] רחיצת כל הגוף יחד – אסורה לבני אשכנז בכל מקרה, ולבני ספרד מותרת רק במים שהוחמו מערב יו"ט [כלומר שהניח את סיר המים על האש מערב יו"ט].
ב] רחיצת כל הגוף אבר אבר [דהיינו עם ניגוב לאחר כל אבר שרוחץ] – מותרת רק במים שהוחמו מערב יו"ט, ולבני אשכנז רחיצה זו הותרה רק במקום צער.
ולכן האופן המעשי שבו מותר לרחוץ את כל הגוף אבר אבר הוא ע"י שיניח מערב יו"ט סיר מים על האש, וביו"ט ישפוך את המים לגיגית האמבטיה, ויכול להוסיף להם מים קרים, ולהתרחץ בהם אבר אבר. כאמור, לבני אשכנז רחיצה זו הותרה במקום צער בלבד.
ג] רחיצת פנים, וכפות ידיים ורגליים – מותרת אפילו במים שהוחמו ביו"ט.
ולכן האופן המעשי בו מותר לרחוץ את הפנים ואת כפות הידיים והרגליים הוא ע"י שיניח ביו"ט עצמו סיר מים על האש, וישפכם לגיגית אמבטיה, ויכול להוסיף להם מים קרים, ולרחוץ בהם את פניו וכפות ידיו ורגליו. יש לדעת שרחיצת הפנים וכפות הידיים והרגליים במים מדוד השמש אינה לכתחילה [אא"כ הוא יסגור את ברז המים הקרים הנכנסים לדוד], וכמבואר בסע' הבא].
ד] רחיצת מיעוט הגוף – מותרת במים שהוחמו מערב יו"ט, והמיקל לרחוץ במים שהוחמו ביו"ט ע"י סיר על האש או ע"י בוילר חשמלי [שדולק מערב החג או שדולק ע"י שעון שבת], יש לו על מי לסמוך.
אם רוצה לרחוץ במים חמים מהדוד שמש, צריך לכתחילה לסגור את ברז המים הקרים הנכנסים לדוד, אך אין למחות במיקל בכך אף ללא סגירת ברז המים הקרים של הדוד].
חפיפת השיעור וניגוב
חפיפה: אף באופנים שהותרה רחיצה ביו"ט, אסור לחפוף את השיער, משום איסור סחיטה, ומותר רק להניח סבון נוזלי ממש על השיער [שאינו סמיך יותר מסמיכות השמן, כדי שלא יהיה ממרח, וכן גזירה שמא ימרח], ולשטפו עם הזרם ללא מגע בשערות כלל [ולבני אשכנז רחיצה זו הותרה במקום צער בלבד, כאמור בשלוחה הקודמת].
ניגוב: אסור לנגב כל מקום שיש בו ריבוי שיער משום סחיטה, ומותר רק להניח בעדינות [מבלי ללחוץ] את המגבת על הגוף, על מנת שתספוג את המים.
שימוש בדאודורנט בשבת ויו"ט
אין איסור הולדת ריח על גוף ושיער.
אך מצד איסור ממרח, מותר להשתמש רק בדאודורנט ספריי או בג'ולה (מיימי) שהוא נשפך. אך בספיד או בג'ל אסור משום ממרח.